הנאשם בבית הדין בקריה ביוני האחרון
(צילום: אריק מרמור )

אחרי מאבק משפטי ארוך הותרו לפרסום פרטים מאחת מפרשות טוהר המידות החמורות בצה"ל בעשורים האחרונים: נשיא בית הדין לערעורים בקריה, הנשיא אלוף דורון פיילס, נעתר אתמול (יום ג') לבקשת ynet והתיר לפרט את ליבת הפרשה שהוסתרה מהציבור, ובמרכזה קצין צה"ל מהמינהל האזרחי שהורשע באונס אישה פלסטינית, קבלת שוחד מיני, הטרדה מינית של תושבי ותושבות השטחים, מרמה, הפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה. את המעשים המיוחסים לו ביצע בשנים 2014-2013.
2 צפייה בגלריה
הקצין המורשע
הקצין המורשע
מסר מידע מודיעיני סודי לשתי פלסטיניות. הקצין המורשע
(צילום: מוטי קמחי)
על הקצין, ששמו ותמונתו אסורים לפרסום גם היום, נגזרו 11 שנות מאסר בפועל והדחה מהצבא. מדובר באחד העונשים הכבדים שהוטלו על קצין צה"ל מאז ומעולם. הוא ערער על גזר הדין, ובמרץ האחרון הסכים הרכב של שלוש השופטים בראשות הנשיא פיילס לבטל רק את ההדחה מהצבא, תוך המרתו להורדת הקצין לדרגת טוראי.
כעת ניתן לפרסם שהקצין הואשם והורשע בין היתר בשני מקרים שונים של אונס פלסטינית שהגיעה לבקש ממנו היתר לכניסה ועבודה בישראל. הוא התקשר אליה פעמים רבות בהצעות למפגשים מיניים ואיים עליה שייקח את ההיתרים שנתן לה אם תספר על מעשיו. הקצין הכחיש את הדברים אך בית המשפט קבע שגרסאותיו מתחלפות ואינן אמינות.
השופטים כתבו בהחלטתם: "אין חולק כי קיים עניין ציבורי רב בפרסום פרטיה של הפרשה, בעלת היבטים מחמירים, לציבור הרחב"
עוד הורשע הקצין בשלושה מקרים שבהם קיים יחסי מין עם פלסטינית אחרת, ובגינן הורשע בקבלת שוחד מיני תמורת היתרים לכניסה לישראל.
סעיף נוסף שבו הורשע היה הטרדה מינית של גבר פלסטיני, אחרי שבכמה הזדמנויות הפציר בו להיפגש ולקיים יחסי מין. התנהלות דומה הוא הפגין כלפי מכרה של אותו פלסטיני, וגם על כך הורשע.
בתת פרשה נוספת שגוללה את התנהלות הקצין במהלך שירותו, הוא הורשע שמסר מידע מודיעיני סודי שקיבל משב"כ לשתי פלסטיניות שבבקשות ההיתרים שלהן טיפל.
2 צפייה בגלריה
הקצין המורשע
הקצין המורשע
הקצין המורשע בבית הדין ביוני האחרון
(צילום: מוטי קמחי)
מעצרו הראשוני של הקצין נחשף ב-ynet לפני כשש שנים, אך בית הדין הצבאי ביפו התיר אז לפרסם את הפרשה באופן מצומצם מאוד, ובנוסח הבא: "קצין מיחידת המינהל האזרחי חשוד, ובהמשך גם הואשם, בעבירות מין חמורות ובעבירות טוהר המידות". בהמשך צומצם מעט איסור הפרסום על ידי נשיאת בית הדין דאז ביפו, תת-אלוף אורלי מרקמן, אך ליבת הפרשה נותרה חסויה גם לאחר ההרשעה ב-2016. בצה"ל סרבו בתוקף להתיר לפרסם שקצין ביצע עבירות מין בפלסטיניות בטענה שהדבר יגרום להסלמה ביטחונית ויסכן את שלומן של הנשים, אם הדבר יתגלה ביישובים שבהם הן גרות.
לאחרונה השתכנע הרכב השופטים בראשות הנשיא פיילס שסיום המשפט של הקצין, גם בערכאת הערעור, ומשך הזמן שחלף מהחקירה ומשלב העדויות במשפט (קרוב לארבע שנים), לא מצדיקים את המשך איסור הפרסום. בסופו של דבר, לאחר שהשופטים רמזו לפרקליטות הצבאית שאין מקום יותר להסתרת הפרשה, הציעו נציגי התביעה נוסח מורחב של פסק הדין שיותר לפרסום, ובתוכו ליבת הפרשה, אך ללא הפרטים המזהים של הקצין וקורבנותיו.
"אין חולק כי קיים עניין ציבורי רב בפרסום פרטיה של הפרשה, בעלת היבטים מחמירים, לציבור הרחב", הדגישו השופטים בהחלטתם.
את ynet ייצג בהליך עו"ד ירון חנין ממשרד ליבליך-מוזר-גליק. במהלך אחד הדיונים בבית הדין תקפו הנאשם ואחיו - גם הוא קצין צה"ל – את הח"מ, הסבו לו נזקים בגוף ופגעו במכשיר הנייד שלו. חקירת מצ"ח של התקרית הסתיימה ובפרקליטות הצבאית צפויים להחליט אם להאשים את השניים בתיק התקיפה.

תגובות

מדובר צה"ל נמסר: "הותרו לפרסום פרטים נוספים על המעשים והעבירות בהן הורשע קצין מהמנהל האזרחי בשנת 2017. עצם הפרשה, קיומו של ההליך המשפטי והעונש שהוטל, היו מותרים בפרסום, ואכן פורסמו עוד בזמן ניהול ההליך הפלילי. לאורך ההליך פרטים מסוימים מן הפרשה היו אסורים בפרסום, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה.
בשנת 2017 הורשע קצין מהמנהל האזרחי בשורת עבירות חמורות ובכללן עבירות מין, קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים וחריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה. על הקצין הוטלו 11 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד עונש מאסר על תנאי, פיצויים וכן גירוש מהצבא. על פי הכרעת הדין, בשני מקרים שונים הקצין בעל את נפגעת העבירה שלא בהסכמתה, כאשר הגיעה לקבל היתר. כמו כן בהזדמנויות אחרות, קיים יחסי מין עם נפגעת אחרת, בתמורה להנפקת היתר. בנוסף, הקצין הטריד מינית שניים נוספים, וכן מסר מידע על ידיעה מודיעינית סודית לגורמים בלתי מורשים
בית הדין הצבאי לערעורים דחה מוקדם יותר השנה את ערעורו של הקצין על הכרעת דינו על משך מאסר, אך קבע כי יבוטל עונש הגירוש מן הצבא וחרף זאת הורה על הורדת הקצין לדרגת טוראי. בית הדין הצבאי לערעורים קבע כי מדובר באחת מהפרשות החמורות שהובאו בפני בתי הדין הצבאיים, וכי העונש שהוטל הולם את מעשיו של הנאשם".
גורמים צבאיים מסרו כי "על פי ההלכה הפסוקה, עונש של גירוש מהצבא מוטל רק במקרים חריגים ביותר, הכוללים בדרך כלל פגיעה בביטחון המדינה. במקרה דנן נקבע כי חומרת המעשים אכן מצדיקה את שלילת כל דרגותיו של הקצין, אך לא הטלת עונש שעניינו גירוש מן הצבא. יובהר, כי הקצין מרצה כיום את עונש המאסר בבית סוהר אזרחי והוא פוטר משירות צבאי".
עורך דינו של הקצין בהליך הערעור, אילן כץ, סירב להתייחס.