האבדות והנזק שספגנו במשך היום (שבת) ועוד נמשיך לספוג בימים הקרובים הם נוראיים, אבל הנזק האסטרטגי לטווח ארוך חמור אפילו יותר: מדינת ישראל איבדה חלק ניכר מההרתעה שהייתה לה ושבזכותה התאפשר לקיים חיים נורמליים. אם היא לא תשיב לעצמה את ההרתעה האסטרטגית, וחמאס והג'יהאד האסלאמי ייצאו כשידם על העליונה גם צבאית וגם במלחמת התודעה - במוקדם או במאוחר ינסו חיזבאללה, המליציות השיעיות בסוריה ובעיראק ושלוחים נוספים של איראן לחקות אותם, או אפילו להצטרף למתקפה, במתואם או בהפרשי זמן לא גדולים.
המסקנה ברורה: כדי להחזיר לעצמה את ההרתעה המגוננת על האזרחים, ישראל חייבת למוטט את שלטון חמאס ברצועה. זה צריך להיעשות בנחרצות ובמהירות האפשרית, גם אם צה"ל יצטרך לשנות לשם כך את כללי הלחימה כך ששיקולים הומניטריים ישחקו תפקיד הרבה פחות חשוב מבעבר באופן שבו הוא מפעיל את כוחו. כלומר, צה"ל יתחשב הרבה פחות בשיקולים של המשפט הבינלאומי והלגיטימציה הבינלאומית כשיפעל להשגת יעדיו הצבאיים בתוך רצועת עזה, ויתמקד בהשגת הכרעה צבאית ברורה שתוצאתה תהיה סוף פוליטי ופיזי לשלטון חמאס והג'יהאד האסלאמי וחיסול כוחם הצבאי. במילים פשוטות: עלינו להיות הרבה יותר נחרצים, קטלניים והרסניים ממה שהרשנו לעצמנו בסבבים קודמים.
הצהרת בנימין נתניהו, אמש
(צילום: לע"מ)
לא הכעס והרצון לנקום הוא שמכתיב לממשלת ישראל את הצורך לצאת למלחמת חורמה כזו. הארגונים שיצאו למתקפת פתע מתואמת על יישובים ואזרחים ישראלים בכוונת מכוון לפגוע בהם ולחטוף אותם לצורכי מיקוח ברוטאלי והסבת סבל לשמו, הם שפעלו בניגוד לכללי המוסר האוניברסלי ודיני המלחמה הבינלאומיים. חמאס והג'יהאד האיסלאמי אמנם תקפו גם מחנות צבא ושבו חיילים, אבל האזרחים היו המטרה העיקרית.
כשלוחמי צבא הטרור של מדינת חמאס בעזה חדרו ליישובים ישראליים וטבחו ביושביהם – וכן במשתתפי מסיבות המוניות - הם ביצעו לפי כל קנה מידה פשעי מלחמה שהתגובה עליהם צריכה להיות חסרת פשרות. הארגונים פעלו בדיוק כמו דאעש - באותן שיטות ואפילו עם אותם טנדרים של טויוטה חמושים במקלעים שארגון המדינה האסלאמית כבש באמצעותם נתחים נרחבים מסוריה ומעיראק ב-2014. גם הרציחות וגם האכזריות שהפגינו בעוטף עזה מזכירים את דאעש, לכן היחס אליהם חייב להיות בדיוק כאילו דאעש השתלט על הרצועה, ואם לא ייבלם הוא עלול להשתלט גם על הגדה המערבית - מה שישראל לא רוצה ולא יכולה להרשות לעצמה שיקרה.
מדינת חמאס בעזה לא הבחינה - בכוונת מכוון - בין חיילים לבין אזרחים, ואף תיעדה זאת. לאור זאת מוטלת על ישראל זכות ואף חובה - גם מבחינת דיני המלחמה הבינלאומיים - לסלק את מקור ויוזמי הפעולה הנפשעת. כלומר, למוטט את שלטון חמאס גם במחיר נפגעים רבים בין תושבי רצועת עזה. הקם להורגך השכם להורגו. לפי כמות הכוחות שצה"ל כבר החל להוריד לשטחי כינוס בדרום - ארבע אוגדות ועוד כמה יחידות - נראה שזה גם מה שהוא ממליץ לממשלה לעשות.
האילוצים שעל ישראל לקחת בחשבון
אף על פי כן קיימים כמה אילוצים שהדרג המדיני - בין אם זאת תהיה הממשלה הנוכחית או ממשלת אחדות - צריך להביאם בחשבון בבואו להחליט על אופי והיקף הלחימה בעזה. האילוץ הקריטי ביותר הוא עשרות החטופים והשבויים שהמחבלים הצליחו להעביר כבר בשעות הבוקר לרצועה. יש ביניהם נשים, קשישים, ילדים וגם חיילים. הניסיון מלמד שחמאס יעשה בחטופים האלו שימוש לשתי מטרות: הראשונה, כקלפי מיקוח בניסיון לשחרר אסירים פלסטינים ביטחוניים שכלואים בישראל (סאלח ערורי, מבכירי חמאס היושב בלבנון, כבר הודיע שארגונו דורש שישראל תשחרר את כל האסירים הביטחוניים הפלסטינים בתמורה לשחרור בני הערובה). המטרה השנייה - חמאס ישתמש באזרחים האלו ובחיילים שחטף משטח ישראל כמגן אנושי כדי לאיים על ישראל שאם תפעל בכל העוצמה, הוא יפגע בהם.
אילוץ שני הוא הרצון המוצדק שלא לתת לחיזבאללה ולגורמים נוספים הקשורים באיראן תואנה לפתוח במערכה צבאית נגד ישראל בזמן שזו פועלת בעזה או אפילו לפני כן. אין ספק שהאיום הרקטי ואיום החדירה של כוח רדואן של חיזבאללה על העורף הישראלי הוא חמור בהרבה מהאיום של חמאס והג'יאהד האיסלמי בעזה. ייתכן שגם גורמים נוספים יצטרפו בעקבות חיזבאללה ללחימה, למשל גורמי טרור מיהודה ושומרון או קיצוניים בקרב ערביי ישראל. איראן מנסה לגרום לתרחיש כזה להתממש כבר זמן רב, והמנהיג העליון עלי חמינאי אפילו הצהיר על כך בפומבי בנאום שנשא בטהרן.
באגף המודיעין של צה"ל מכנים את התרחיש הזה "מלחמה רב-זירתית", ולפיו, במקרה הגרוע ביותר, יצטרכו צה"ל וכוחות הביטחון האחרים להילחם בחמש זירות בעת ובעונה אחת. אבל ברור שכתוצאה מאובדן ההרתעה בגלל מתקפת הפתע של חמאס, האיום הזה יתממש ממילא במוקדם או במאוחר. ולכן שיקול זה מאבד מחשיבותו. עדיף להתמודד עם תרחיש רב-זירתי עכשיו, כשיש לנו לגיטימציה בינלאומית ברורה, מאשר להיגרר אליו בתנאים יותר גרועים מבחינת המוכנות הצבאית ודעת הקהל העולמית.
שני אילוצים אלה מחייבים תיעדוף לא פשוט. הצורך לשקם את ההרתעה האסטרטגית של מדינת ישראל על ידי מיטוט שלטון חמאס ברצועה, ומנגד החשש לפגיעה בחטופים והשאיפה להימנע מהסלמה למלחמה רב-זירתית.
מיטוט חמאס יחייב כניסה קרקעית
יש שיקולים נוספים שחייבים להתחשב בהם אם רוצים שהמלחמה תסתיים בניצחון. להערכתי, מיטוט חמאס יחייב כניסה קרקעית לעזה בכוחות גדולים ולמשך זמן רב, אולי אפילו חודשים. אבל השיקול היחיד שצריך כרגע להדריך את צה"ל והממשלה הוא איך מבצעים זאת באופן היעיל והיסודי ביותר, ואיך נכנסים מהר לשלב העיקרי של תמרון קרקעי מבלי לפגוע באיכות הפעולה ובעיקר באיכות ההכנות, שהן הערובה להצלחה.
הצורך לבצע מהר נובע מההכרח לשמור על לגיטימציה בינלאומית לפעולה נחרצת ואגרסיבית. הלגיטימציה הבינלאומית לפעולה ישראלית למיטוט שלטון חמאס היא כרגע בשיאה אבל היא תדעך במהירות. צה"ל צריך לנצל את חלון הלגיטימיות כל עוד הוא פתוח, אך מבלי לוותר על הכנות יסודיות: איסוף מודיעין, תכנון מדוקדק שמביא בחשבון התפתחויות שונות בלחימה, ופעולה בין-זרועית משולבת שתנחית מהלומות אש ותוציא לפועל תמרון קרקעי מהיר של כוחות שריון וחיל רגלים בשטח הרצועה, בחיפוי ארטילריה ובליווי כל מה שאפשר מהאוויר. זה לא יהיה קל ויהיו אבדות לכוחותינו. הרצועה היא מקום צפוף שקשה לנוע בו והוא מלא נשק, מטענים ולוחמים מיומנים של צבאות הטרור.
בנוסף, לחמאס ולג'יהאד עדיין יש אלפי רקטות שישוגרו לעבר העורף, אולי אפילו במשך שבועות. חיל האוויר יצטרך לטפל בהן עד שכוחות הקרקע יגיעו לבורות שמהם הן משוגרות. אבל גם אחרי שהרצועה תיכבש פיזית, תהייה עדיין עבודה רבה לכוחות שיהיו שם כדי לאתר את מצבורי הנשק והרקטות ולרדוף אחרי בכירי חמאס ודרג פיקוד השדה של ארגוני הטרור. זה ייקח זמן, ובזמן הזה יגבר הלחץ הבינלאומי להפסיק את המבצע. אבל אין ברירה. עלינו לעשות את זה.
איום כמעט-קיומי על ישראל
בעבר נמנעה מדינת ישראל ממיטוט חמאס מסיבה נוספת: כדי שלא להסתבך בשהייה ארוכה בשטח הרצועה ומתוך הנחה מוצדקת שאם יפול שלטון חמאס, מי שיבוא במקומו עלול להיות גרוע יותר. בשעתו דובר על הסכנה שדאעש, שיש לו בסיסים בסיני, או הפלגים הפלסטיניים התומכים בו ישתלטו על הרצועה. השיקול הזה פג תוקף עכשיו. חמאס הוכיח היום שאם הוא לא ימוגר בצורה יסודית ויחדל לשלוט ברצועה, הוא יגיע במוקדם או במאוחר גם ליהודה ושומרון ונקבל משני עברי מדינת ישראל ארגון איסלמיסטי קיצוני שאינו מתפשר על מטרתו הבסיסית – להשמיד את מדינת ישראל.
הארגונים האיסלמיסטיים האלו הוכיחו בסוף השבוע שהם איום כמעט-קיומי על מדינת ישראל, ולכן אסור שישכנו בטריטוריה משלהם על גבולותיה. המשימה הזאת קודמת כאמור לכל נושא אחר, כולל פוליטיקה וכולל חקירת המחדלים המודיעיני והמבצעי הנוראיים שחווינו היום.
אחרי שימוטט חמאס, וברצועת עזה יהיה מצב אחר, יהיה פנאי לחקור, להפיק לקחים וגם להתפנות לפוליטיקה. עם זאת, כאשר יוצאים למלחמה רבתי בעזה, ויש אפשרות גם שתהיה התלקחות בצפון ובמזרח, רצוי שתהיה למדינת ישראל ממשלת איחוד לאומי שמובילים אותה אנשים בעלי שיקול דעת וניסיון ביטחוני עשיר.
