הילדים של שנות השבעים במערב גרמניה היו מתורגלים: סירנות, ריצות לבונקרים, נוכחות צבאית ערה ברחובות הערים, בומים על-קוליים של מטוסים מנמיכי טוס. הכול היה חלק מהמלחמה הקרה בין המערב למזרח. אלו שנולדו לשנות השמונים נולדו לתוך מציאות של נפילת החומה והאיחוד בין הגרמניות. מה להם ולמלחמה.
אבל כעת, לנוכח הפלישה הרוסית לאוקראינה וההשתתפות הגרמנית במאמץ המלחמתי האוקראיני (כולל מתן אישור להשתמש בנשק גרמני לירי על מטרות רוסיות), גרמניה מתדרכת את תושביה לקראת מציאות חיים חדשה, והסכנה מפני מתקפה רוסית. "עד ל-2029 גרמניה צריכה להכין את עצמה למלחמה", הודיע שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס, "עלינו להטיל ספק בהנחה שפוטין יעצור בגבולות אוקראינה".
אבל פיסטוריוס לא מתכוון רק למאמץ המחודש לרענן את הצבא הגרמני, להפוך אותו למודרני ולחמש אותו, אלא גם לעובדה שהעורף הגרמני חייב להיות מוכן למלחמה. "הנחיות המסגרת להגנה טוטאלית", מסמך בן 67 עמודים שהונח על המדף מאז 1989, עודכן ונחשף בשבוע שעבר כדי לתת הנחיות מדויקות לגבי מעבר למצב של מלחמה והכנת העורף.
ההנחיות נועדו להנגיש מציאות חדשה עבור האזרחים, מציאות שבה הצבא, שיהיה נוכח במזרח, לא יוכל להגן עליהם מפני התקפות בעורף, ואילו משרדי ממשלה רבים לא יוכלו לתפקד ולכן יהיה על האזרחים לדאוג לעצמם. העדכון על תחילת המתקפה על גרמניה יועבר לתושבים דרך מערכת התרעה מודולרית שתתריע באפליקציות, באינטרנט ובתחנות רדיו. תושבים יצטרכו להתחבא ולהגן על עצמם במרתפים, חניונים תת קרקעיים ותחנות רכבת תחתית, כבונקרים זמניים מפני התקפות שיגיעו בהתרעה קצרה.
כמו כן, הפרלמנט לא יכול להתפזר בעת מלחמה, תחנות שידור יהיו מחויבות להעביר הודעות דחופות לציבור בצורה מיידית, והמדינה תשתמש בטכנולוגיות חדשות להעברת מידע כדי למנוע ניסיונות ריגול. הרשויות יכולות להחליט על פינויים של מקומות מועדים לסכנה, אבל לא להפריד בין משפחות. בתי החולים חייבים להיערך לקליטה של מספר רב של מאושפזים לאורך תקופה ארוכה, ואילו וטרינרים חייבים לתכנן מניעה של התפרצות של מגיפות של חיות.
היכונו להקצבות נפט ודלק
מכיוון שמצב מלחמה יכול להשפיע מאוד על קווי האספקה, המדינה תיאלץ למנן את הפצת האוכל והשתייה, והממשלה תהיה אחראית לאחסן קמח, שיבולת שועל, חיטה ומים במקומות סודיים ברחבי גרמניה. כמו כן הממשלה תהיה מחויבת להחזיק כמויות של אורז, קטניות וחלב מרוכז לשעות חירום, כדי שתהיה מסוגלת לספק לפחות ארוחה אחת ביום, בעיקר במרכזים עירוניים גדולים. גם מוצרים כמו נפט ודלק עלולים להיות מוקצבים על ידי הרשויות ואזרחים יוכלו לרכוש אותם רק באמצעות קופונים.
הרשויות הפדרליות גם יכולות להכריח חברות ומפעלים תעשייתיים לייצר רק דברים שהצבא זקוק להם, ותינתן קדימות להפצה עבור צרכי הצבא. במקרי חירום, עסקים פרטיים יהיו מחויבים להניח לצבא להשתמש ברכבים, במשאיות ובתשתיות הטכנולוגיה שלהם. תינתן קדימות בדרכים לטנקים וכלי רכב צבאיים, ואילו הממשלה תוכל לעצור את תנועת כלי הרכב האזרחיים, הרכבות ושאר התחבורה הציבורית, וכן את התנועה האווירית. תינתן תשומת לב מיוחדת לשמירה על גשרים, והממשלה תהיה מחויבת לשמור ציוד חירום לבניית גשרים מעל מקורות מים. כמו כן, קווי הטלפון והתקשורת יכולים להיות מוחרמים לטובת שימוש צבאי.
איסוף הזבל יתקיים כרגיל כדי למנוע התפרצות מגפות, אבל במקרים קיצוניים שירותי המטאורולוגיה לא יספקו תחזיות מזג אוויר. וכמובן: במקרה של מלחמה יחודש גיוס החובה לכל אזרח מגיל 18. מי שלא יגויס יחויב לעבוד, בעיקר במקצועות הכרחיים למאמץ המלחמתי (כגון דואר ומאפיות), ומשרד התעסוקה יכול לאסור עזיבה של מקומות עבודה אלו. עובדים מתחום הרפואה, כולל וטרינרים ופסיכולוגים, יחולקו בין המגזר האזרחי לצבאי, והאוכלוסייה כולה תצטרך לעבוד גם בימי חופש וחג.