4 צפייה בגלריה
ארגוני החברה האזרית נכנסו לוואקום שהממשלה הותירה, כמעט בכל תחום. איסוף מזון וציוד בת"א
(צילום: מוטי קמחי)
מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", נראה שארגוני החברה האזרחית הרבים והמגוונים נכנסו לוואקום שהממשלה הותירה, כמעט בכל תחום. אף על פי כן, התיאום בין הארגונים למשרדי הממשלה לוקה בחסר, וכך גם הסיוע הכספי הממשלתי.
הוועדה המיוחדת בכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל דנה היום (שני) בתיאום בין החברה האזרחית למשרדי הממשלה לצורך סיוע לנגב ולגליל במלחמה. בדיון הציגו עמותות וארגונים רבים קשיים הנובעים מחוסר תיאום מצד המשרדים הממשלתיים, לצד היעדר מימון הפעילות הנדרשת המבוצעת על ידם בשטח. בפתח הדיון, אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) אמר כי "משרד האוצר לא הגיע לכאן, אני מקווה שהוא הגיע למלחמה. כדאי שיתעשת על עצמו וייתן תשובות מהר. מה שחשוב לאזרחים הוא שידאגו להם".
4 צפייה בגלריה
"יש ברדק אחד גדול, כאוס לא נורמלי". ישיבת חירום של הממשלה, ב-7 באוקטובר
(צילום: חיים צח / לע״מ)
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, אמר בדיון כי "יש עשרות רבות של חמ"לים, משל"טים, שולחנות עגולים, גם בתוך משרדי הממשלה - אבל אין גורם אחד שמתכלל. יש ברדק אחד גדול, כאוס לא נורמלי". לדבריו, "הרשויות לא נמצאות, כל רשות פועלת בעצמה, ואנחנו לא יכולים להתקדם ככה. הצרכים כל כך גדולים - כל כך הרבה מפונים, נזקקים, קשישים שצריכים עזרה, אנשים שמפחדים לצאת מהבית ורוצים שיעזרו להם - המשימה הראשונה צריכה להיות איך מתכללים את הכול".
וינטרוב הוסיף כי "היה פה בלבול - זה לא דיון על איך עוזרים לעמותות, אנחנו אלה שעוזרים למדינה, אז שהמדינה תתכבד לתקצב את הכסף הנדרש לנושאים השונים. לא צריך לחכות שהמלחמה תיגמר- עכשיו להקצות משאבים כדי שנוכל לתת מענה לצרכים בשטח".
ראש המועצה האזורית אשכול בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
(צילום: ערוץ כנסת)
ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני הביע את זעמו בדיון, ואמר כי "אנחנו במבחן של כל המדינה ואם לא נעמוד בו, הגבולות שלנו יהיו תל אביב ונתניה". לדבריו, עד שהמדינה התאוששה, מהיום הראשון נכנסו המתנדבים והחזיקו את האלונקה ובלעדיהם היה מצב אחר, אבל לא נוכל להמשיך ככה".
ירקוני קרא למשרדי הממשלה לא לעכב מהלכים נדרשים בגלל פרוצדורות, והזהיר כי "כל שעה של עיכוב פוגעת בנפש האנשים". על התמודדות תושבי עוטף עזה, אמר: "אחרי שהיישובים האלו יקברו את מתיהם צריך תקומה ותקווה. זה מתחיל בלחם שצריכים להיום, ומגיע עד להפיכת המקומות הללו להכי יפים ובטוחים".
אופיר דביר, בעל חברת נדל"ן, הציג בדיון בעיה נוספת, הנוגעת לחוסר התיאום הממשלתי באשר לדירות עבור התושבים המפונים. את מרבית העבודה עושות חברית אזרחיות בהתנדבות מלאה, אך המדינה לא מסייעת בהעברת תקציבים.
"הרמנו יחד כמה חברות נדל"ן מיזם אכלוס דירות לתושבי העוטף לפי קרטריונים של חומרת המצב, הרי אי אפשר לחיות במלונות. עד עכשיו אספנו כ-800 דירות, 200 מתוכן כבר אוכלסו, אבל נגמרו לנו התרומות לריהוט של יתר הדירות שעומדות ריקות ויכולות מחר בבוקר כבר לאכלס מפונים", סיפר דביר.
"גם מצאנו לקיבוץ רעים פרויקט של 120 דירות עם מימון חיצוני. דיברתי עם מנכ"ל משרד השיכון והוא חיבר אותי לרל"ש שלו. אמרו לי להעביר פירוט של הדירות, אבל לא חוזרים אליי. יש לי כרגע 3,000 מפונים שפונים ואין מי שידאג להם. צריך מימון עכשיו - לא אחרי המלחמה".
4 צפייה בגלריה
"הממשלה צריכה לשאת בנטל של הפירות היפים שהיא מקבלת מהעמותות ומהמגזר השלישי בשטח". ח"כ מיכאל ביטון
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גם ענף החקלאות נמצא במצוקה קשה מאז תחילת המלחמה. לצד עזיבתם של פועלים תאילנדים ופינוי תושבים מיישובי הדרום והצפון, אין די סיוע מצד הממשלה.בתאל אסולין, משנה למנכ"ל השומר החדש, אמרה בדיון כי נדרש תיאום בין משרדי החקלאות, החינוך והביטחון. "המצוקה בקטיפים של התוצרת החקלאית היא בכל הארץ. יש צורך שהמשרדים הללו ישלבו כוחות ויאפשרו לתלמידים ולבני שנת שירות לצאת החוצה ולשחרר את צוואר הבקבוק והעזרה הנדרשת למאות חקלאים", אמרה.
שר הנגב, הגליל והחוסן לאומי יצחק וסרלאוף פירט את תוכניותיו בדיון. "נשב יחד עם הארגונים האזרחיים, עם רשימות של כל ארגון, מה התקציב שהם צריכים מהממשלה ונתעדף אותם לפי מה שיותר קריטי לטובת המערכה", אמר השר, אך הבהיר: "אני לא יכול לדבר בשם משרדים אחרים בממשלה, הפערים שאתם מציפים צריכים להגיע לקבינט".
בסיכום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ ביטון כי "הממשלה צריכה לשאת בנטל של הפירות היפים שהיא מקבלת מהעמותות ומהמגזר השלישי בשטח. אנחנו מבקשים מכל משרד לפנות עשרות ומאות מיליונים עבור הארגונים הללו שבהם נעשית עבודה אמיתית. הם הולכים למלונות, הם תומכים באנשים שפונו, הם מביאים אוכל לחיילים - ובאוצר מתעלמים מהם. אנחנו דורשים מהאוצר להיכנס לאירוע".
