לאחר ששיחות ההידברות הוקפאו, וראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר כי הממשלה תתחיל השבוע בקידום חקיקת חלקים מהמהפכה המשפטית - שר המשפטים יריב לוין מתכוון כעת להתמקד בשלוש משימות להנעת המהפכה המתוכננת שלו.
ראשית, הסניוריטי והרכב הוועדה לבחירת שופטים. לוין מבין שאין בשלב זה התיכנות להעברת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, שעבר כבר בקריאה ראשונה, כל עוד השיחות בבית הנשיא תקועות, וכל עוד רה"מ נתניהו אינו נותן אור ירוק לסיום החקיקה. עיניו נשואות לבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שיתקיימו מחרתיים. בבחירות אלה יוכרע אם ראש הלשכה הנבחר יהיה תומך רפורמה - עו"ד אפי נוה המקורב לימין - או מתנגד לה - יו"ר לשכת עורכי הדין הזמני עמית בכר, המקורב למחאה נגד המהפכה המשפטית.
אם לאחד משניהם יהיה רוב במועצת עורכי הדין, הם יבחרו את שני שליחיהם לוועדה לבחירת שופטים. אם נוה ייבחר, מסתמן רוב ללוין בוועדה לבחירת שופטים לעניין הסניוריטי, ולבחירת שופטים לבתי משפט השלום והמחוזי. לוין מקווה שחבר הקואליציה שייבחר במליאת הכנסת ושני חברי לשכת עורכי הדין יעניקו לו רוב של חמישה שופטים לבחור את הנשיא הבא, שלא על פי הסניוריטי. זאת מכיוון שלצורך בחירת הנשיא הבא של הוועדה לבחירת שופטים, לקראת פרישתה לגמלאות באוקטובר של הנשיאה המכהנת אסתר חיות, יידרש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי ועדה (בשונה מבחירת שופט עליון, שמחייב רוב מיוחס של שבעה חברים, ט"צ).
3 צפייה בגלריה
ההערכה היא שהצעת החוק היועמ"שים תוגש בחקיקה פרטית, בשל התנגדותה. בהרב-מיארה
(צילום: יואב דודקביץ)
לפי השיחות בבית הנשיא, הושגה התקדמות ניכרת בנוגע למתווה לחקיקת חוק לבחירת ותפקוד היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, "חוק היועמ"שים". על פי ההסכמות הושג ויתור על הגדרת היועץ המשפטי למשרד הממשלתי כ"משרת אמון של השר", אך עם זאת תהיה עמידה של הממשלה על מעורבות ממשית של השר והמנכ"ל שלו בוועדת האיתור, כדי שתאפשר לשר להשפיע באופן מכריע מי יהיה היועץ למשרד שהוא יבחר. לפי ההבנות, במידה ויועץ משפטי למשרד לא יסכים לייצג את השר בבג"ץ, השר יוכל לקחת ייצוג פרטי. כמו כן, שר שיש לו חילוקי דעות מהותיים עם היועץ המשפטי שלו, יוכל להעביר אותו מתפקידו באישור ועדה בכירה בת חמישה חברים. עוד יוחלט שכהונת יועץ משפטי לממשלה תהיה בת שש עד שבע שנים.
מכיוון שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת לשינוי, ההערכה היא שהוא יוגש על ידי שר המשפטים באמצעות חקיקה פרטית ולא ממשלתית, למשל של יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, באופן שיעלה בקנה אחד עם ההבנות שהושגו בבית הנשיא. בהרב-מיארה כבר התנגדה להצעת חוק היועמ"שים שהועלתה, שהוצגה על ידי רוטמן, שמטרתה הייתה הפיכת התפקיד למשרת אמון. המשנה של היועמ"שית עו"ד גיל לימון אמר בדיון בוועדת החוקה: "מדי יום ביומו, רשויות המנהל במדינת ישראל מקבלות מאות ואלפי החלטות, בליווי של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה – ניהול כוח האדם הממשלתי, עריכת מכרזים, קידום החלטות ממשלה, ניסוח חקיקה, התקנת חקיקת משנה, מתן וביטול רישיונות וזיכיונות, הענקת וביטול היתרים וקידום הליכי תכנון ובניה.
"הייעוץ המשפטי לממשלה פועל להבטיח שההחלטות הללו מתקבלות בסמכות, בהליך מנהלי תקין, תוך שמירה על טוהר המידות והגנה על זכויות האדם. הצעת החוק שהונחה בפני הוועדה תמוטט למעשה את הערובות הפנים-ממשלתיות לשמירה על שלטון החוק בפעולתם של משרדי הממשלה".
באשר לעילת הסבירות - גם בנושא זה הושגה התקדמות ניכרת. לפי הנוסחה שנרקחה בבית הנשיא, החלטות מדיניות של הממשלה ושריה לא יהיו כפופות לביקורת בג"ץ. לעומת זאת, החלטות דרג מקצועי במשרדים שיש בהן פגיעה מהותית בזכויות אדם - יהיו כפופות לביקורת שיפוטית, לרוב של בתי המשפט המנהליים במחוזי.
גורם משפטי בכיר הבהיר כי לפי נוסח החוק החדש, מינויים של שר בממשלה לא ייפסלו בעילת הסבירות. לדבריו, החוק ינוסח כך שגם במקרים כמו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שלא נפסל לכהונה בעילת הסבירות אלא בעילת ה"השתק המשפטי" - מינויו המחודש לא יפסל.
