חמאס אמר "כן" - אבל לא להצעה שהוגשה לו קודם לכן. גורמים אמריקניים דחו את טענות חמאס על כך ש"הסכים" להצעה להפסקת אש שהוגשה לו, ולדבריהם ארגון הטרור החזיר בפועל תשובה נגדית - שכוללת שינויים. ההצעה הנגדית, כך אמרו הגורמים ל-CNN, תדרוש את המשך המשא ומתן. הם ציינו כי חמאס הכניס "תיקונים" להצעה קודמת.
למעשה, חמאס דורש בהצעתו החדשה להסיר את זכות הווטו על האסירים הכבדים. בהצעה המצרית לשני הצדדים יש וטו - ובכך ישראל יכולה למעשה למנוע שסמלים כמו מרואן ברגותי לא ישוחררו. סעיף נוסף ובעייתי במיוחד נוגע לסירוב של חמאס לשחרר בשלב הראשון רק חטופים חיים. חמאס הודיע שהוא מוכן לשחרר 33 חטופים "חיים או מתים". למעשה, ההצעה אומרת שישראל תקבל רק 18 חטופים אם לא תסכים לסיום המלחמה - ואת 15 האחרים רק אם תסכים לכך.
בהצעה זו חמאס מסרב להגליית בכיריו מעזה. גם המפתחות לשחרור אסירים שונים: חמאס דורש 30 אסירים ולא 20 עבור כל חטוף, ו-50 ולא 40 עבור כל חיילת. לפי ההצעה, שמאפשרת תנועה "ללא מכשולים" לצפון הרצועה, למעשה בחמאס דורשים גם להכניס חמושים לצפון הרצועה וכן חומרים דו-שימושיים שיוכלו לשמש כאמצעי לחימה. לפי הפרסומים בתקשורת הערבית של ההצעה שחמאס הסכים לה, ושל ההצעה הקודמת - אלו יתר ההבדלים בין הגרסאות:
ההצעה שחמאס הסכים לה כוללת 42 ימים בכל שלב, לעומת 40 יום בהצעה הקודמת. לפי ההסכם הנוכחי, מהיום השלישי ייסוג צה"ל לחלוטין מרחוב א-ראשיד מזרחה לרחוב סלאח א-דין (לאחר שחרור שלושה חטופים ראשונים), לעומת נסיגה אחרי שבעה ימים בהצעה הקודמת (לאחר שחרור כל הנשים).
בהסכם הנוכחי נכתב כי חמאס ישחרר שלושה חטופים כל שבוע, לעומת שחרור שלושה חטופים כל שלושה ימים בהצעה הקודמת. סעיף נוסף שלא היה כלול בהצעה הקודמת הוא שביום ה-22 לשלב הראשון ישראל "תשחרר את כל האסירים מעסקת שליט שנעצרו מחדש".
בנוסף, ההצעה שחמאס אמר לה "כן" כוללת גם מתן אישור ללפחות 50 מחבלים לעבור במעבר רפיח כבר מהיום הראשון לטובת טיפול רפואי, במקום "מספר מוסכם" של מחבלים פצועים שיורשו לעבור אחרי היום ה-14 להסכם.
שינוי משמעותי נוסף נוגע לשלב השני, ולמעשה לשאלת הפסקת המלחמה. בהסכם הקודם נכתב על "השלמת ההסכם בדבר ההסדרים הנדרשים להחזרת השקט בר-קיימא". בהסכם החדש, לעומת זאת, כתוב: "הכרזה על שקט בר-קיימא (הפסקת פעולות צבאיות ועוינות) וכניסתו לתוקף עוד לפני חילופי השבויים".
ב"ניו יורק טיימס" צוין כי הצדדים כנראה יתעמתו בנוגע למשמעות מונח זה. גורם במזרח התיכון אמר כי חמאס רואה במונח זה, "שקט בר-קיימא", כהפסקת המלחמה, כשישראל עוצרת פעולות צבאיות ונסוגה מעזה. הגורם השני אמר שהצדדים הסכימו למונח הזה לפני כמה שבועות, כשישראל מתנגדת לכל התייחסות ל"הפסקת אש קבועה". בשלב השלישי והאחרון של העסקה נכתב בהצעה החדשה סעיף שלא היה בקודמת: "סיום מוחלט של המצור על רצועת עזה".
3 צפייה בגלריה
ראש ה-CIA ויליאם ברנס. לפי דיווחים, הוא פעל מול הקטארים לשינויי הנוסח בהצעה, כך שמבחינת ישראל היא תהיה בסיס מקובל למשא ומתן
(צילום: AP)
בכיר ישראלי אמר כי "במסמך סוגיות רבות הדורשות ירידה לפרטים והבנה אם ניתן להגיע להסכמות או לא. אופי הניסוחים והנכונות לבצע כל מאמץ למצות סיכוי להשבת חטופים הביא להסכמה להוצאת משלחת של דרגי עבודה לפגישות בקהיר. עם זאת, מריחת הזמן והניסיונות לבצע תרגילי עיכוב והתשה לא יצליחו. הפעולה ברפיח יצאה לדרך, הפעילות נגד חמאס תימשך בכל מקום ולא נעצור אלא אם נראה שמתבצע שחרור חטופים".
שני גורמים שצוטטו בדיווח של CNN אמרו כי בימים האחרונים המתווכים ערכו שינויים בהצעה שעליה הגיב כעת חמאס, ולפי הגורמים המטרה הייתה למצוא דרכים לעקוף מכשולים עבור ישראל. ראש ה-CIA ויליאם ברנס, שהגיע לקהיר בשבוע שעבר, המשיך משם לדוחא ולפי הדיווח פעל מול הקטארים לשינויי הנוסח בהצעה כך שמבחינת ישראל היא תהיה בסיס מקובל למשא ומתן. הגורמים ציינו כי חמאס הגיב למעשה לאותה הצעה מתוקנת.
הגורם השני, דיפלומט, ציין כי ברנס קיבל את תשובת חמאס ממש כשהיה במפגש עם ראש ממשלת קאטר מוחמד אל-ת'אני בדוחא, ושהוא קיבל מיד עותק. אחד הגורמים אמר כי המכשול הגדול ביותר לא השתנה: המחלוקת סביב הפסקת אש קבועה, שחמאס התעקש עליה לאורך כל המגעים, והדרכים שבהן ניתן להגיע להסכם בין הצדדים בסוגיה הזו.
