חודשיים חלפו מאז החלה שנת הלימודים, ועשרות אלפי משפחות עדיין לא יודעות אם הן זכאיות לסבסוד בתשלום על מעונות היום - ואם כן, על איזה סכום מדובר - ובינתיים, הן משלמות מחיר מלא. חלקן - משפחות מילואים שגם כך מתקשות לשאת בנטל.
על רקע משבר חוק הפטור מגיוס, והחוק שמקדמים החרדים - שלפיו מספיק שאחד מבני הזוג יעבוד כדי שמימון המעונות לחרדים לא ייפסק - מסבירה מנכ"לית ויצו מירה מינס: "בארץ יש כ-120,000 פעוטות במעונות היום המפוקחים, כאשר ההנחה ניתנת לכ-70,000 משפחות הזקוקות לסיוע הכלכלי, לרוב ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך. מדובר בהנחות שנעות בין 1,300 ל-2,500 שקלים לחודש פר ילד. זהו סכום שמהווה מרכיב מאוד משמעותי בהתנהלות הכלכלית היום-יומית של כל משפחה ומשפחה".
היא מסבירה את התהליך: "מדי שנה במהלך חודשי הקיץ, משרד העבודה מאפשר להורים לפעוטות במעונות יום המפוקחים להגיש בקשות לסבסוד כדי לקבל הנחה בתשלום למעון, בהתאם למבחן הכנסה וקריטריונים נוספים, כמו מספר הילדים במשפחה השוהים במעון ועוד, כדי לאפשר לאותם הורים לצאת לעבוד ולהתפרנס. התהליך הזה מאפשר להורים להיערך מראש מבחינה כלכלית ותקציבית כי הם יודעים מה שכר הלימוד שעליהם לשלם מדי חודש, וגם הארגונים שמפעילים את מעונות היום יודעים מה התעריף שעליהם לגבות מכל הורה, בהתאם לגובה הסבסוד שהוא זכאי לו".
"הסבסוד - אוויר לנשימה"
אולם השנה, חודשיים לתוך שנת הלימודים, טרם פורסמו הקריטריונים. "חוסר הוודאות שם אותנו במצב נורא", משתפת תאיר קוגל (28), אמא לשני ילדים - הגדול מביניהם בן שנתיים ו-10 חודשים, והקטן בן תשעה חודשים. "זה מאוד לא פשוט. את הבן הגדול שלי העליתי לגן עירייה בכאב ובצער, ובלית ברירה, כי אנחנו לא יכולים לעמוד בתשלומים של לשלוח את שניהם למעון שעולה לנו היום 4,100 שקל. זה מחיר אסטרונומי".
אני מורה במקצועי", היא מוסיפה, "בעלי כבר מעל 300 יום במילואים, כרגע בתוך לבנון, מסכן את החיים שלו. הוא פוטר ממקום עבודתו בעקבות המילואים, והתחיל לעבוד בעבודה אחרת ואז התחיל עוד סבב. אנחנו מקבלים אמנם מענים מהמדינה בגלל המילואים, שהם כן עוזרים, אבל יש מחיר כלכלי מאוד גבוה בעקבות זה שבעלי לא נמצא בעבודה ולא מתקדם. החיים שלנו כל כך לא יציבים, הסבסוד הזה בשבילנו זה אוויר לנשימה, וכל יום שזה מתעכב - זה קריטי לנו".
"אני מרגישה שהמדינה מנצלת זוגות צעירים מכל כיוון אפשרי", היא מתארת. "שנינו עובדים במשרות מלאות, משלמים שכירות. במקום לסייע למשפחות המילואים, לתת לנו ודאות על הכלכלה של הבית, מצד אחד המילואים נמשכים – ואנחנו לא יודעים לכמה זמן, ומצד שני, אין סבסוד כרגע, וגם זה אני לא יודעת לכמה זמן".
"בחיים לא הגעתי למצב כזה"
"לא הגיוני ולא סביר שאנחנו בפתחו של החודש השלישי מתחילת שנת הלימודים ועדיין לא רואים פתרון באופק", אומרת מינס. "זה אירוע שלא היה צריך לקרות, בטח שלא בשנה קשה כמו זו. כל עוד הממשלה לא פותרת את המשבר המיותר הזה, ההורים נאלצים לשלם את התעריף המקסימלי שמפרסם משרד העבודה, כשישנן משפחות עם מספר ילדים במעונות והעלות שהן נדרשות לשלם אף מוכפלת ומשולשת".
מינס מוסיפה: "איך יכולה אם חד-הורית לשלושה ילדים, כשכל ההוצאות הכלכליות על ילדיה הן באחריותה, לשלם שכר לימוד של 3,000 שקל בחודש עבור המעון לבנה הקטן? או משפחה עם שלושה פעוטות במעונות היום, שנאלצת לשלם שכר לימוד של כ-12 אלף שקל לחודש? כל יום של עיכוב בהסדרת הנושא, קל וחומר בתקופה הקשה הזאת, מאלץ את ההורים להיקלע לחובות, לקחת הלוואות, להישאר בבית עם התינוקות ולסכן את פרנסתם, או לשקול הוצאת הילדים מהמעונות ולאבד את מקום העבודה. ואסור לשכוח שאנחנו בשנת מלחמה שמשפיעה על כולנו, והילדים הרכים זקוקים יותר מתמיד למקום חינוכי-טיפולי שיהווה עבורם אי של שגרה ורוגע".
את המציאות אותה מתארת מינס מכירה היטב לירון, אמא לשני ילדים ממרכז הארץ. "אני נשואה, עובדת שכירה שבע שעות ביום, מרוויחה 5,000 שקל לחודש. בעלי נכה צה"ל, הוא לא עובד, מקבל קצבת נכות, אבל זה עדיין לא כמו לצאת לעבודה. כרגע במעון עוזרים לי, נתנו דרגת סבסוד זמנית, אבל זה עד חודש הבא, ואני עדיין משלמת כמעט 2,000 שקל לחודש. מתחילת השנה כל כמה ימים אני מדברת עם המנהלת של המעון. כל חודש עם יד על הדופק, מתקשרת לבנק יום לפני. בחיים לא הגעתי למצב הזה".
4 צפייה בגלריה
מקדם חוק שיאפשר להעניק הנחה לאברכים במעונות היום. ח"כ אייכלר
(צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת)
"המצב הזה גורם ללחצים מאוד גדולים בבית", היא מתארת, "והכל סובב סביב זה כי אני צריכה בכל חודש לחשוב מה אני עושה. אני מבינה את המצב במדינה, אבל אי-אפשר להגיד 'טוב, בואו נחכה שהמלחמה תיגמר, ואז יחליטו לפתוח את הדרגות'. אני מבקשת שיחשבו קצת עלינו, יש פה משפחות שיכולות להתפרק כלכלית בגלל הדברים האלה. מחיר מלא של גן זה 3,000 שקל, אני מרוויחה 5,000 שקל, אין לי כסף לשלם את זה".
"ילדים לא החלו את השנה, ההורים בחוסר ודאות"
בימים אלה, כאמור, מקדמת סיעת יהדות התורה הצעת חוק שתאפשר להעניק לאברכים הנחות במעונות יום. לפי ההצעה, הזכאות להנחות תיבחן רק לפי מצבה התעסוקתי של האם. מצב זה מגדיל את חוסר הוודאות של ההורים בנוגע לסבסוד. "ההורים נמצאים בחוסר ודאות נוראי", מתארת מינס. "הם לא יודעים מה יהיו הקריטריונים בחוק החדש, איך הוא ישפיע עליהם והאם הם יהיו זכאים לאותן הנחות כמו בעבר או שיצטרכו לשלם סכומים גבוהים יותר שלא תכננו במסגרת התקציבית".
"מדי יום אנו מקבלים פניות מהורים מאד מודאגים וחוששים", היא מוסיפה. "הם לא יודעים עוד כמה זמן המצב יימשך והם שוקלים את צעדיהם. ילדים רבים אפילו לא החלו את שנת הלימודים כי ההורים שלהם ממתינים לדרגות ולא יכולים לממן את העלות הלא מתוכננת. ההורים חשים שמפקירים אותם, שמחזיקים אותם ואת ילדיהם כבני ערובה עד שימצאו פתרון לפלונטר הפוליטי. אסור לתת למצב להימשך ולהפקיר ככה עשרות אלפי משפחות".
בלשכתו של שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) האשימו את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באי-פרסום הקריטריונים.
תגובת לשכת השר: "חודשים ארוכים שהשר יואב בן צור פועל בכל דרך משפטית כדי לפרסם את מבחני התמיכה עבור הסבסוד במעונות יום לטובת עשרות אלפי הורים הזכאים לסבסוד, ואף הנחה את היועצת המשפטית במשרד העבודה לחתום באופן מיידי על פרסומם, כפי שאושר פה אחד בהחלטת ממשלה, החלטה שגובשה ואושרה מול היועצת המשפטית לממשלה. שעה לפני ישיבת ממשלה היא חזרה בה באופן תמוה ולא מוסבר בטענה של מניעה משפטית, כשהסיבות ברורות - משחקי אגו וכוח בתוך לשכתה.
"לצערנו מי שמונעת את אישור פרסום מבחני התמיכה ל-70 אלף משפחות, היא אך ורק היועצת המשפטית לממשלה, שנתנה הוראה ישירה לפקידים במשרדי הממשלה לפעול נגד מדיניות השרים ונגד החלטת ממשלה, ולא לחתום על פרסומם, ואף פועלת בצורה לא עניינית ודורסנית לטרפד כל מתווה או פשרה בנושא. חשוב להדגיש, כרגע אין החלטת בג"ץ בעניין, וכשר בממשלה, השר בן צור מחויב להחלטות הממשלה ולא לפרשנותה של היועצת המשפטית לממשלה, שהיא רק 'יועצת' ולא הגורם המחליט. לגופם של דברים, אין ולא היה קשר, בין חוק הגיוס לנושא מעונות היום. השר בן צור הוא שר העבודה ולא הביטחון, ותפקידו לפעול למען רווחתם ופרנסתם של כלל העובדים והעובדות בישראל. במקרה שלא יהיה סבסוד, למעלה מאלף מנהלות משפחתונים ומשפחות רבות יאבדו את מקור פרנסתן. כמו כן, מתוקף תפקידו כשר הממונה על המעונות, שלומם וביטחונם של הפעוטות נמצא תחת אחריותו והוא חרד למציאות שאלפי פעוטות חסרי ישע יעברו למעונות לא מפוקחים ולא בטיחותיים בעקבות ההחלטה הלא מוסרית".
