ההכרזה הישראלית על שישה ארגונים אזרחיים-פלסטיניים כעל ארגוני טרור – שמשמשים לפי משרד הביטחון כזרוע למימון ולהלבנת כספים של "החזית העממית" – ממשיכה לעורר הדים וגינויים בעולם. בשעה שבוושינגטון דורשים הבהרות מישראל ודוחים את הטענות בירושלים כי האמריקנים עודכנו מראש על המהלך, באיחוד האירופי הבטיחו לעמוד לצד ארגוני "החברה האזרחית" ברשות הפלסטינית, הטילו ספק בטענות לשימוש במימון תרומות אירופיות לפעולות טרור – ונציג של בריסל אף נועד עם נציגי הארגונים הללו כאות תמיכה.
7 צפייה בגלריה
המפגש בין נציג האיחוד האירופי לנציגי הארגונים הפלסטיניים. "נעמוד לצד החוק הבינלאומי"
(צילום: משלחת האיחוד האירופי לרשות הפלסטינית)
סגן שר הביטחון: "ארגונים שנגועים בטרור, עשינו עבודה מסודרת"
(צילום: ליהי קרופניק, סטס קופולו)
איימון גילמור, נציג מיוחד של האיחוד האירופי לנושאי זכויות אדם, מסר כי בריסל מתייחסת "ברצינות רבה" להכרזה על אותם ארגונים כטרוריסטים. "האיחוד האירופי ימשיך לעמוד לצד החוק הבינלאומי ולתמוך בארגוני חברה אזרחית, שלהם תפקיד חשוב בקידום זכויות אדם וערכים דמוקרטיים", מסר בציוץ בטוויטר.
בהמשך מסרה המשלחת של האיחוד האירופי לרמאללה כי נציג מטעמה נפגש אתמול עם נציגי אותם ארגונים פלסטיניים. במשלחת הוסיפו כי כמו האמריקנים גם הם פנו לישראל למתן הבהרות על המהלך. "האשמות קודמות בעבר בדבר ניצול לא ראוי של כספים מהאיחוד האירופי על ידי ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים לא אוששו", נמסר.
גינוי למהלך הגיע הערב גם מהנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, מישל בצ'לט. היא קראה לבטל את ההכרזה באופן מיידי, ומסרה שמדובר ב"מתקפה על מגני זכויות אדם ועל חירות ההתאגדות, חירות הדעה והביטוי ועל הזכות להשתתפות ציבורית".
"תביעת זכויות אדם בפני האו"ם או גוף בינלאומי אחר אינה מעשה טרור, הסברה לקידום זכויות נשים בשטח הפלסטיני הכבוש אינה טרור, ומתן סיוע משפטי לפלסטינים עצורים אינו טרור", הוסיפה בצ'לט – בהתייחסות לחלק מפעולותיהם של אותם ארגונים שנכללו בהכרזה.
"הארגונים, הכוללים כמה מהשותפים המרכזיים של משרד זכויות האדם של האו"ם, מתמודדים עם השלכות מרחיקות לכת כתוצאה מהחלטה שרירותית זו, וכך גם האנשים שמממנים אותם ועובדים איתם", ציינה בצ'לט. "ישנה סכנה שהעבודה החיונית שהם מבצעים עבור אלפי פלסטינים תיעצר או תוגבל באופן חמור".
בצ'לט הביעה גם היא ספק באשר להאשמות הישראליות שהארגונים הפלסטיניים הללו משמשים כזרוע למימון פעילות הטרור של החזית העממית. "לא הוצגו ראיות התומכות בהאשמות אלו, לא הוצג מידע לגבי סוג 'פעילות הטרור' של ארגון החזית העממית הנטענת, וגם לא נערך כל הליך פומבי לביסוס ההאשמות", אמרה.
"כל הגבלה על הזכות לחופש ההתאגדות חייבת לעמוד במבחן קפדני של צורך ומידתיות", סיכמה נציבת האו"ם. "התפתחויות אחרונות אלו מדגישות עד כמה חוק המאבק בטרור בישראל הוא בעייתי, כולל ההגדרה הרחבה מדי שלו לטרור, בעיות בהליך הוגן והתרת שמירת ראיות בסוד".
7 צפייה בגלריה
משרדי הארגון "אל-חאק", שהוכרז כטרוריסטי. במשרד הביטחון אומרים כי מדובר בזרוע למימון של "החזית העממית"
(צילום: AP)
גם בצרפת הביעו הסתייגות מהמהלך, ובמשרד החוץ בפריז הביעו הערב "דאגה" ממנו, אם כי לא גינו לא אותו ישירות. "צרפת חוזרת על דבקותה בתפקידה החיוני של החברה האזרחית בחיים הדמוקרטיים. באחריותן של המדינות ליצור סביבה נאותה עבור פעילותה ולשמור עליה. אנו מבקשים הבהרות מהרשויות הישראליות", מסרה דוברת של משרד החוץ הצרפתי.
ההכרזה על ארגוני הטרור הפלסטיניים, נזכיר, נעשתה ביום שישי האחרון, ונכללים בהם כמה ארגונים ותיקים שפועלים ברשות הפלסטינית. ל"רשימה השחורה" צורפו "אל-חאק", ארגון זכויות אדם שפועל עוד מ-1979, המוסד המשפטי "א-דמיר", מוסד המחקר והפיתוח "ביסאן", הסניף הפלסטיני של התנועה העולמית להגנה על ילדים (DCI-P), איגוד ועדות הנשים הפלסטיניות וכן ועדת הפעילות החקלאית (UAWC).
לפי משרד הביטחון, ארגונים אלה הם חלק מרשת של ארגונים הפועלים מטעם ארגון החזית העממית, על מנת לתמוך בפעילות הארגון ולקדם את מטרותיו. "הארגונים שהוכרזו קיבלו סכומי כסף גדולים ממדינות אירופה וארגונים בינלאומיים, תוך שימוש במגוון דרכי זיוף ומרמה. כספים אלו שימשו את החזית העממית לתשלומים למשפחות אסירים ביטחוניים, משכורות לפעילים, גיוס פעילים, קידום פעילות טרור והתעצמות, קידום פעילות החזית העממית בירושלים והפצת מסרים ואידאולוגיה של הארגון", מסר משרד הביטחון.
7 צפייה בגלריה
ראש השב"כ החדש רונן בר. שליח מטעם הארגון ומשרד החוץ ייצא לוושינגטון עם חומר מודיעיני
(צילום: תקשורת שב"כ)
ההכרזה עוררה כאמור תרעומת בעולם, והפכה גם למבחן משמעותי ביחסי הממשל הדמוקרטי בוושינגטון, בראשות הנשיא ג'ו ביידן, לבין הממשלה הצעירה בירושלים. בוושינגטון טענו לאחר ההכרזה כי לא קיבלו עדכון מראש על המהלך ודרשו הבהרות מישראל. נד פרייס, דובר מחלקת המדינה האמריקנית, סתר אמש את שר הביטחון בני גנץ, שטען כי ישראל עדכנה את ארה"ב מבעוד מועד על הכוונה להוציא את הארגונים מחוץ לחוק. "לא קיבלנו התראה ספציפית על הכוונה הזו", אמר פרייס.
בעקבות המתיחות מול וושינגטון, שליח מיוחד של שב"כ ומשרד החוץ צפוי לצאת לשם בימים הקרובים, כשלפי גורם ביטחוני בכיר הוא יביא עמו חומר מודיעיני שמוכיח את הקשר החד-משמעי של הארגונים לחזית העממית. אותו גורם אמר בתחילת השבוע כי ההכרזה על ששת ארגוני הטרור הפלסטיניים כללה עבודה מדינית מוקדמת הכוללת יידוע ושיתוף של החומר הרלוונטי לפני קבלת ההחלטה.
גם בקרב הקואליציה השברירית עוררה ההכרזה מתיחות רבה, במיוחד לנוכח העובדה שגנץ לא הביא את המהלך לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני. במרצ תקפו את המהלך הזה וטענו שיחד עם ההכרזה על בניית 1,300 יחידות דיור בהתנחלויות היא חותרת תחת קיומה של הממשלה.
מיכאלי: "ההכרזה גרמה נזק גדול שעלול לפגוע באינטרסים של ישראל"
(צילום: גיל יוחנן)
גם יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי, יצאה נגד ההכרזה, שלדבריה "גרמה לנזק גדול שעלול לפגוע באינטרסים של ישראל". בכחול לבן, מפלגתו של גנץ, לא נשארו חייבים לדברי מיכאלי ומסרו: "אנחנו מציעים למרב מיכאלי שלא מכירה את הפרטים, לא להפריע למלחמה בטרור". בעקבות הדברים הללו שוחח היום ראש השב"כ החדש רונן בר עם מיכאלי, והציג לה מידע מודיעיני שהוביל להכרזה על הארגונים כארגוני טרור. הוא צפוי להיפגש איתה בהמשך. בר נפגש גם עם שר הבריאות ניצן הורוביץ ודן עמו בסוגיה.
לרמאללה הגיעה היום גם משלחת שכללה את חבר הכנסת סאמי אבו שחאדה, יו"ר מפלגת בל"ד. "נפגשים עכשיו בראמללה עם ששת ארגוני זכויות האדם שגנץ טוען שהם ארגוני טרור", כתב בטוויטר. "מדובר באנשים מסורים שפועלים שנים רבות למען זכויות אדם וצדק ונגד הכיבוש והפשעים שלו. אני מציע לגנץ וחבריו להופיע בהאג מול ארגוני זכויות אדם אלו, והם מעכשיו מקבלים את התוצאה. האם יעז בני גנץ להופיע בהאג?".
