כשאלפי לוחמים מחרפים את נפשם בשדה הקרב ברצועת עזה, אולי זה יהיה הפתרון שסוף-סוף קצת יעזור להם באקדמיה עם שחרורם? ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לאשר היום (ראשון) את הצעת שר החינוך יואב קיש, שמשמש גם כיו"ר המועצה להשכלה גבוהה, להעניק ללוחמים משוחררים הקלות בתנאי קבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה.
החקיקה הזו צפויה להפוך לתקדים, שיאפשר להעניק ללוחמי סדיר משוחררים הקלות גם בתחומים אחרים. כרגע, החוק מדבר לוחמים שהיו בשירות סדיר החל מיום 10 ביולי 2023 והלאה. הנושא יהיה חלק מהדיון הכולל על החוק בוועדת החינוך בהמשך.
קיש טען אמש: "אני משוכנע שהשרים תומכים והם צפויים לאשר את הצעת החוק. לוחמים ולוחמות בסדיר שבוחרים לסכן את חייהם צריכים לקבל תעדוף בקבלה למוסדות השכלה גבוהה, זו בשורה משמעותית וחשובה".
במשרד המשפטים מתנגדים להצעה של קיש, בטענה שמדובר בחוק שעלול לייצר אפליה אסורה, בין היתר כלפי חיילים אחרים. נציג משרד המשפטים איל זנדברג התנגד בוועדת החינוך של הכנסת לנוסח המוצע: "קבלה ללימודים אקדמיים היא לא עוד הטבה, כמו הקלה למי שכבר החל את לימודיו למשל. זה יכול לשנות מסלול חיים של אדם. מדובר במשאב מוגבל, שממומן מכספי ציבור, ויש לזכור שיהיו קבוצות שלא יוכלו להיכלל בהטבה, לעיתים כאלו שלא בחרו שלא להיות לוחמים - כמו למשל מי שרצה להתגייס כלוחם אבל הפרופיל שלו לא אפשר את זה. יש לבדוק שדרך ההוקרה שמעוניינים להעניק תהיה מידתית ולא פוגענית".
כיום ניתנות הקלות בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות לסטודנטים מהחברות החרדית והערבית ולאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. קיש שלל את הטענות הללו, וציין כי "על אף ההתנגדות של משרד המשפטים שטוען שזה לא שוויוני, זהו מהלך הכרחי. עד כה הקלות ניתנות לערבים ולחרדים, אך לא ללוחמים - ואת זה אנו מבקשים לתקן".
יותר מ-60% מהסטודנטים: חלה הרעה במצב הנפשי
במקביל, היום מתפרסם סקר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות, שעל פיו כמעט 40% מהם שוקלים להפסיק את לימודיהם באמצע. בנוסף, יותר מ-60% מהסטודנטים העידו שחלה הרעה במצבם הנפשי בחודשים האחרונים.
הממצאים עלו בסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית בצל המלחמה בעזה. הסקר, שנערך זו השנה ה-15 בהשתתפות 7,351 סטודנטים, בחן בשיתוף מכון המחקר "פאנלס" את סטטוס המצב הנפשי, הסטטוס האקדמי, האתגר הכלכלי ומצב החברה הישראלית. הסקר שנערך תוך כדי המלחמה מציג תמונה מדאיגה על אודות מצבם הנפשי ותחושת הביטחון של הסטודנטים בישראל.
בתחום התמיכה והסיוע הנפשי עולה כי 53% העידו שמצבם הנפשי החמיר מאז אירועי 7 באוקטובר. 48% העידו כי פנו או ייתכן שיפנו בהמשך לקבלת סיוע נפשי. 25% מהם ציינו שאינם יודעים למי לפנות, כ-48% מצפים שמוסד הלימודים האקדמי שלהם יסבסד טיפול רגשי.
בקרב משרתי המילואים, 40% אינם מרוצים כלל מהמתווה למשרתים שפורסם על-ידי מוסד הלימודים שלהם. 77% סבורים כי שירות מילואים נוסף בשנת 2024 יקשה על יכולתם לסיים את שנת הלימודים האקדמית, 40% חוששים כי לא יצליחו לעמוד בדרישות לתואר לאור המתווה שהוצג עבורם במוסד האקדמי. 38% מהסטודנטים מעידים כי חלה ירידה משמעותית בהיקף העבודה וההכנסות שלהם.
רוב של 63% מרגישים כי השסע בחברה הישראלית קיים במידה רבה מאוד. 53% מהסטודנטים חשים כי תחושת הביטחון בקמפוסים ירדה. 85% מהסטודנטים חשים כי התחזק בשעה זו הצורך בלכידות בחברה הישראלית תוך ש-74% מהנשאלים טוענים שהתחזק אצלם הרצון לקחת חלק פעיל בשיקום המדינה והחברה הישראלית.
לפי הערכות קצין מילואים ראשי, יותר מ-30 אלף סטודנטים צפויים לחזור לשירות מילואים במהלך חודשי הלימוד ב-2024. על השאלה "מה האתגר המרכזי שצפוי ללוות אותך במהלך השנה הקרובה כמשרת מילואים פעיל?", השיבו 40% כי קיים חשש שלא יצליחו לעמוד בדרישות התואר, 29% ענו כי יעמדו בפני חוסר יכולת לשלב בין דרישות מקום העבודה לבין דרישות הלימודים בשל ימי המילואים הרבים, 18% ציינו כי יעמדו מול אתגר מנטלי/נפשי בחזרה לשגרת חיים לאחר תקופה ארוכה במילואים, ושני אחוזים השיבו כי הם חוששים מאי-עמידה בתשלום שכר הדירה במעונות בשל חוסר התחשבות המשכיר.
על השאלה לסטודנטים מפונים "מה הקושי המשמעותי ביותר עבורך כמפונה אשר מתחיל את שנת הלימודים האקדמית?", השיבו 33% מהנשאלים כי הם חוששים מהיעדר סביבת למידה שקטה ונוחה, 12% השיבו היעדר מעטפת חברתית, 6% הביעו חשש מחוסרים טכנולוגיים עקב הפינוי, ו-33% ציינו קושי כלכלי שנוצר עקב הפינוי.
בהיבט הפוליטי: רק 12% מהסטודנטים סבורים כי הממשלה מתפקדת באופן מיטבי, לעומת 64% שסבורים כי היא נכשלה בתפקידה. 59% מהסטודנטים סבורים כי צריכות להתקיים בחירות כלליות במהלך שנת 2024, 16% חושבים כי על נבחרי הציבור הנושאים באחריות לאירועי 7 באוקטובר להתפטר באופן מיידי, וכ-56% חושבים כי עליהם לקחת אחריות באופן פומבי כעת ולהתפטר לאחר הלחימה.
יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן פלהיימר אמר כי הממצאים מדאיגים. לדבריו, "האתגרים הנפשיים והביטחוניים שמהם סובל הציבור הסטודנטיאלי מאז 7 באוקטובר פוגשים אותם ברחבי הקמפוסים ונענים באטימות מוחלטת מצד מוסדות הלימוד שלא מבינים את גודל המצוקות ולא מעניקים סיוע מספק.
"לא ייתכן כי המוסדות והמדינה לא ייתנו מענה מקיף לו ראויים הסטודנטים שנרתמו ראשונים לסייע במאמץ המלחמתי ובחיזוק העורף. מפרוץ המלחמה מעל 70 אלף סטודנטים חרפו ומחרפים את נפשם במטרה להגן על מדינת ישראל ולחזק את העורף. בלתי מתקבל על הדעת שעשרות אלפי סטודנטים יישארו מאחור בתחושה שהם הופקרו ולא יזכו למענה ראוי אשר יבטיח את הצלחתם וביטחונם האישי".
