בהנחה שהמבצע הצבאי שאליו יצאה מדינת ישראל ביום שלישי לפנות בוקר הסתיים ללא נפגעים או נזק משמעותי, יהיה זה כנראה האירוע המוצלח הראשון שחווה בנימין נתניהו מאז הקים את ממשלתו השישית לפני ארבעה חודשים וחצי. הניהול המאורגן של סבב ההסלמה - כמעט ללא רעשי רקע של חברי קואליציה שבימים כתקנם נוטים להפריע - מחזיר אותו כעת לנקודת הנוחות שלו אחרי שבועות ארוכים של טלטלה בלתי סבירה. אם תרצו, המבצע שהחל במטרה להחזיר את ההרתעה בדרום, אולי יהיה זה שיחזיר את המנדטים של נתניהו בסקרים.
מרגע שהקים את הממשלה הנוכחית שררה באוויר תחושה איומה של התפרקות. נדמה היה שכל מה שהוא והשותפים נוגעים בו, משתבש. זו לא הייתה רק הרפורמה המשפטית שהפכה את המדינה על ראשה, אלא גם חוק הגיוס, וחוק המתנות, וחאן אל-אחמר, ויוקר המחיה והתבטאויות אומללות על בסיס יומי של שרים וחברי כנסת לצד משברים שונים ומשונים ברמה הבינלאומית. עכשיו, לפחות זמנית, נתניהו יכול לנשום לרווחה. הוא נמצא באירוע. בינתיים.
לימים הקרובים מעניק לו המבצע הזה אוויר לנשימה ובעיקר קרדיט פוליטי. הוא ייצר שקט תעשייתי מכיוון האגף הימני של הקואליציה ובמקביל מצמצם את משבר יואב גלנט. שר הביטחון, שרק לאחרונה פוטר בהודעה אגבית, יצא הערב (רביעי) מגדרו בהצהרה המשותפת מול המצלמות והחמיא להנהגה של ראש הממשלה. נתניהו, מנגד, הודה והחמיא לכל העולם חוץ מלגלנט. על כך אמר פעם שר האוצר המנוח פנחס ספיר: "על חנופה אף אחד עוד לא קיבל סטירה".
הבעיה של נתניהו היא בטווח הארוך יותר. המבצע בעזה, מוצלח ככל שיהיה, לא יפתור את הצרות שאורבות מעבר לפינה. רגע אחרי שהתותחים ידומו תחל סאגת אישור התקציב, ואחריה המתיחות מול גלנט תתעורר, דרישות המפלגות החרדיות יהפכו למסלול מכשולים מורכב לתמרון והשר איתמר בן גביר יחזור לסגור חשבון.
אפרופו, בן גביר הוא אירוע ששווה להתעכב עליו. לכאורה, בהודעותיו לעיתונות מהיומיים האחרונים הוא ניסה לצייר עצמו כמנצח, אבל מאחורי הקלעים זעם על המידור שלו מהמהלכים שקדמו למבצע, והחזית עם נתניהו ירדה לרזולוציות קרדיט דווקניות שאפילו הוא לא צפה. בלשכת ראש הממשלה זעמו על האמירה שלו שלפיה המבצע הצבאי יצא לפועל רק בזכות האולטימטום שלו. גם אחרים בקואליציה זעמו שניכס את הכל לעצמו. שותפו בלית ברירה עד לא מזמן, השר בצלאל סמוטריץ', עקץ אותו ביום שני על הסגנון המאיים בזמן שידע מה עומד להתחולל כמה שעות מאוחר יותר. עדות חיה לכמה בעייתי מצבו של בן גביר בקואליציה.
סמוטריץ' הסתפק בעקיצה מרומזת, אבל בסביבת נתניהו היו קצת פחות מעודנים. התמונות שיצאו באופן מבוקר מדיוני הקבינט לא כללו את בן גביר. אף לא אחת מהן. מסביב לשולחן צולמו כמעט כולם, חוץ ממנו. החשדנות שבה נתניהו ואחרים בקואליציה מתייחסים אליו התעצמה והגיעה לשיא השבוע. זו גם הסיבה למיעוט ישיבות הקבינט ולעובדה שיו"ר ש"ס אריה דרעי רואה בפורום הזה כינוס נטול חשיבות ולא טורח להגיע אליו אפילו כמשקיף.
כמה זמן תוכל לשרוד מערכת היחסים הזאת בין נתניהו לבן גביר, כשברור שסבלנותו של ראש הממשלה כלפיו מתקצרת והולכת? השבוע האשים יו"ר הקואליציה אופיר כץ את בן גביר בכך שהוא סולל את הדרך להפלת הממשלה. החבל הזה, מבינים כולם, דק מאוד. השאלה אם וכמה זמן יוכל לשאת את משקלה של קואליציה כל כך כבדה ומסורבלת.