המהלך של ממשלת ישראל להחלשת הרשות השופטת, שמתנגדיו טוענים כי הוא איום למוסדות הדמוקרטיים של המדינה, גרר ביקורת חריפה באופן חריג ממנהיגים בקרב יהדות ארה"ב ומארגונים שונים, ביניהם גם כאלה שנמנעים מלמתוח ביקורת על הפוליטיקה הפנים-ישראלית. כתבה נרחבת של ה"ניו יורק טיימס" מתארת את המחלוקת בקהילות היהודיות.
החשש בארה"ב משקף דאגה הולכת וגוברת בין דמויות פוליטיות ודתיות בכירות בקהילה היהודית - לא רק לגבי מהות המהפכה המשפטית, אלא גם מההשפעה האפשרית שלה על יחסי ישראל-ארה"ב, בעת שסקרים מראים כי התמיכה בישראל נחלשת בקרב אמריקנים צעירים ככל שהמפה הפוליטית בישראל זזה ימינה.
התגובה בקרב יהדות ארה"ב, ממשרדים בוושינגטון לבתי כנסת קהילתיים, וכמו גם המחאות בחלק מהערים באמריקה, מגבירה את הלחץ הציבורי על הנשיא ג'ו ביידן, שהגדיר את ההגנה על דמוקרטיה בעולם כאחת מהמשימות החשובות ביותר שלו. ממשל ביידן לא ביקר באופן פומבי את המהפכה המשפטית, אך נציגיו שביקרו פה בשבועות האחרונים עשו שימוש בשפה מסויגת יותר, של עידוד ערכים דמוקרטיים וקריאה לשינויים בקונצנזוס.
המהפכה המשפטית, בין היתר, תאפשר לכנסת לפסול החלטות של בית המשפט העליון ברוב של 61 חברי כנסת, ותתן לממשלה את הכוח למנות שופטים. עבור תומכי הממשלה, מדובר באמצעי להפחתת ההשפעה של שופטים שלא נבחרו. מתנגדי התוכנית טוענים כי המהפכה תסיר את האיזונים והבלמים מפעולות הממשלה, ותאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לחמוק מהאישומים נגדו. מאות אלפי ישראלים יצאו לרחובות והאשימו את נתניהו בשימוש חסר תקדים בכוחו, במדינה ששובחה כדמוקרטיה משגשגת במזרח התיכון.
ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי הדמוקרטים והפרוגרסיבים מובילים את הביקורת בארה"ב, אבל החששות זולגים גם לקבוצות המתונות ולארגונים הלא מפלגתיים, שעד עתה נמנעו מהבעת דעה על התרחשויות פוליטיות ישראליות.
יותר מ-80 חברי קונגרס דמוקרטים חתמו על מכתב לנשיא ביידן, שמפציר בו "להשתמש בכל הכלים הדיפלומטיים הזמינים כדי למנוע מממשלת ישראל הנוכחית לגרום לנזק נוסף למוסדות הדמוקרטיים של המדינה". פעילים בוושינגטון מתכננים להפגין מול נאום שיישא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', תומך מרכזי של הרפורמות, בכנס בשבוע הבא.
בחודש שעבר בלוס אנג'לס, הרבנית שרון ברוס נשאה דרשה תחת הכותרת "דמעות ציון", שבמהלכה דחקה בחברי קהילתה לא "לעצום עיניים מול מהפכה" ולאתגר את "המשטר הלא-ליברלי, אולטרה-לאומני" של נתניהו. בעיר ניו יורק, ראש העיר לשעבר מייקל בלומברג, יהודי תומך נלהב של ישראל, כתב טור ל"ניו יורק טיימס" שבו הזהיר כי נתניהו "מפלרטט עם אסון" בצעד שיכול לאיים על ביטחון ישראל, כלכלתה, ו"הדמוקרטיה שעל בסיסה המדינה נוסדה".
בחודש שעבר הפדרציה היהודית של צפון אמריקה, ארגון ענק פילנתרופי עם הוצאות של 3 מיליארד דולר מדי שנה, שנמנעת מלקיחת צדדים בפוליטיקה הישראלית, שלחה מכתב פתוח לנתניהו ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, הביעה את התנגדותה למהפכה המשפטית ותמכה בקריאתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג לפשרה ולקונצנזוס. "אנו מכירים בכך שכל שיטה של איזונים ובלמים תהיה שונה מזו של מדינתנו, אך שינוי דרמטי כל כך בשיטת הממשל הישראלית יוביל לתוצאות מרחיקות לכת בצפון אמריקה, הן בקרב הקהילה היהודית והן בחברה הכללית", הזהירה הפדרציה במכתבה.
נתניהו ותומכיו - גם בארה"ב - טוענים כי השינויים המוצעים הם מחויבי המציאות, עקב מה שהם מכנים "רשות שופטת שחרגה מסמכויותיה", ושופטים שמונו על ידי אליטות בירוקרטיות שלא נבחרו. הם אומרים כי על האמריקנים להימנע מלנסות להשפיע על הפוליטיקה הישראלית.
"בית המשפט העליון הוא האפשרות היחידה של אנשים משמאל למרכז כדי להפוך החלטות מהמרכז וימינה ממנו", אמר ל"ניו יורק טיימס" מורטון קליין, נשיא ארגון ציוני אמריקה (ZOA). קליין הוסיף כי יהודים אמריקנים ליברליים וכאלה שפחות דתיים 'צועקים שמדובר באסון, בקץ הדמוקרטיה! זה מגוחך".
ועדיין, מנהיגים וארגונים יהודיים שנמנעו מלבקר את המדיניות הישראלית נראים מוכנים יותר לעשות זאת בפומבי. "המשבר הזה מהדהד באופן שונה בקרב יהודי אמריקה, מאשר משברי עבר שהיו בעיקר ביטחוניים", אמרה היילי סויפר, מנכ"לית הארגון הליברלי "המועצה היהודית-דמוקרטית של אמריקה". לדבריה "זהו משבר משילות ודמוקרטיה, כמו שחווינו כאן בארה"ב".
מעט יותר ממחצית היהודים בארה"ב מזדהים כרפורמים או קונסרבטיבים - זרמים שנוטים להיות אדוקים פחות בדתם וחשים קשורים פחות לישראל. הרב ריק ג'ייקובס, נשיא האיחוד ליהדות רפורמית, תיאר את בית המשפט העליון כ"מעצור" השומר על זכויות מיעוטים בישראל, ביניהם גם חברי קהילת הלהט"ב ויהודים רפורמים, הטוענים לאפליה מצד פוליטיקאים ימנים. גם חלק נרחב בקרב ערביי ישראל חוששים מאובדן ההגנות עליהם אחרי המהפכה המשפטית. "בית המשפט העליון הוא המגן החשוב ביותר של זכויות אדם ואזרח", אמר ג'ייקובס.
הרבנית ברוס אמרה השבוע כי חלקים נרחבים מיהדות ארה"ב מודעים לאנטישמיות הגוברת וללחצים מצד קבוצות אמריקניות יהודיות המשתייכות לצד הימני של המפה הפוליטית - כגורמים שעלולים להרתיע ואף להעניש את המבקרים בפומבי של ישראל. לדבריה, במשך עשורים מנהיגי יהדות ארה"ב "הונחו יותר על ידי הפחד ותחושת הפגיעות, מאשר מחויבות מוסרית אמיתית לבטא את שעל ליבם".
היום, לעומת זאת, בקרב המבקרים נמצאים גם דמויות בולטות בקרב המלחמה באנטישמיות בארה"ב, ביניהן גם אברהם פוקסמן, המנהל לשעבר של הליגה נגד השמצה. פוקסמן אמר ל"ג'רוזלם פוסט" בדצמבר כי "אם ישראל תפסיק להיות דמוקרטיה פתוחה, לא אוכל לתמוך בה". ג'ונתן קסלר, מייסד "ליבה של אומה", ארגון הפועל לפיוס בין ישראלים לפלסטינים, אמר כי "באופן מסורתי, חילוקי דעות אלו בוטאו בחדרים סגורים. נראה שכעת יש נטייה לבטא אותם בפומבי".
הרבנית ברוס, שיש לה משפחה קרובה בישראל, השתתפה בשבוע שעבר בהפגנה בלוס אנג'לס ביוזמת "UnXeptable", ארגון שנוסד ב-2020 על ידי ישראלים המתגוררים באזור סן פרנסיסקו והוטרדו מהפנייה ימינה של המפה הפוליטית הישראלית.
אבל חלק מהמנהיגים הבולטים ביותר של יהדות ארה"ב סירבו לבקר בפומבי את הקואליציה החדשה. וויליאם דארוף, מנכ"ל ועידת הנשיאים של הארגונים הצפון אמריקניים, כתב ב"ג'רוזלם פוסט" בשבוע שעבר כי הארגון שלו "מודאג מהטונים של הדיון וחוסר הכבוד ההדדי", אך לא הטיל אשמה על גורם ספציפי. הוא הוסיף כי הוא מודאג משביעות רצונם של אויבי ישראל ש"מחמשים את עצמם וצוהלים נוכח המחלוקות הציבוריות".
איפא"ק, ארגון המקדם מדיניות פרו-ישראלית בממשל האמריקני, סירב אף הוא לנקוט עמדה בנושא המהפכה המשפטית, ואמר כי הוא ממוקד בהבטחת ביטחונה של ישראל מפני איומים מאויבים מבחוץ. מארשל וויטמן, דובר עבור הארגון, אמר כי "הדיון הנמרץ" המתקיים בישראל "משקף את הדמוקרטיה החסונה של המדינה היהודית".
חלק מתומכיו של נתניהו אמרו כי עדיף שוושינגטון תשמור על שתיקה בנושא. "בדיוק כפי שזה יהיה לא הולם מצד מדינה זרה לומר לסנאט האמריקני כיצד למנות שופטים בבית המשפט העליון, הרפורמה המשפטית היא עניין ישראלי ריבוני, שאל לו להיות מושפע ממשאלות לב וגחמות של קהילת יהודי ארה"ב", אמר מאט ברוקס, מנכ"ל הקואליציה הרפובליקנית-יהודית שבסיסה בוושינגטון.
"האג'נדה של המתנגדים היא ערעור הממשלה הנוכחית", אמר אירווינג ליבוביץ, יו"ר שותף של "עם אחד", ארגון יהודי אורתודוקסי. הוא "לא מתנגד" לשינויים המוצעים. המחאות, לדבריו, הן ביוזמת יהודים חילונים, וטען כי הם מודאגים מהדמוגרפיה המשתנה בישראל, שהופכת ליותר ויותר דתית.
קבוצות פרוגרסיביות בארה"ב מצביעות על גורם מפתח אחד שכמעט ולא מופיע בדיון הציבורי סביב המהפכה המשפטית - מעמדם של הפלסטינים. מומחים רבים חוששים מאינתיפאדה פלסטינית נוספת, נוכח אלימות גוברת ביהודה ושומרון ובישראל.
ג'רמי בן עמי, נשיא "ג'יי סטריט", קבוצת שתדלנות אמריקנית המקדמת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים, טען כי המניע למהפכה המשפטית היה הרצון להחליש את בית המשפט מול המטרה הימנית של סיפוח ושליטה בשטחים פלסטינים. האקטיביסטית והאקדמאית הפלסטינית נורה ערקאת, מרצה באוניברסיטת ראטגרס, אמרה כי היא מקדמת בברכה על הסערה על המהפכה המשפטית כ"טריז בנאמנות האמריקנית לישראל", שעלול להוביל למדיניות פרו-פלסטינית יותר. עם זאת, הסתייגה ערקאת, הדיון הציבורי מעלים עין מכך שדמוקרטיה אמיתית נמנעת במשך שנים ארוכות מהפלסטינים.
