אחרי סופת "כרמל" שפקדה את ישראל לפני כחודש, מערכת חורפית משמעותית קצרה שזכתה לשם "אלפיס" (Elpis) תגיע לישראל ביום רביעי, אז ירד שלג בחרמון וברמת הגולן כבר משעות הבוקר. בשעות אחר הצהריים השלג צפוי לרדת גם בגליל ובהרי המרכז, כולל ירושלים.
בניגוד למערכת המשמעותית בשבוע שעבר, קיימת אפשרות שהפעם השלג ייערם בבירה, אולם מוקדם מדי לדעת אם אכן תחזית זו תתממש. בחצי השני של יום רביעי הרוחות יתחזקו וקיים חשש להצפות לאורך ערי החוף. שלג כבד ירד בחרמון, ומיום רביעי בערב עד חמישי בבוקר קיים סיכוי לשלג בהרי המרכז, כולל בירושלים, שעשוי להיערם. בשעות הבוקר המאוחרות של יום חמישי הטמפרטורות יעלו מעט - ואז הסיכוי לשלג יפחת.
דני רופ עם התחזית לשבוע ומתי צפוי לרדת שלג בירושלים
(צילום: נויל האריס)
בישראל, כידוע, ממעט לרדת שלג. המקומות היחידים שבהם יורד שלג מדי שנה הם בהר החרמון, בצפון רמת הגולן ובהר מירון - אזורים גבוהים יחסית (1,000 עד 2,000 מטר מעל גובה פני הים). לעיתים הוא יורד גם באזורים נמוכים יותר, בגבהים של 700–900 מטר מעל פני הים, כמו צפת, ירושלים, מעלות-תרשיחא והרים ביהודה, שומרון והנגב, בהם שדה בוקר, מצפה רמון ודימונה. נדיר ביותר ששלג יורד באזור מישור החוף של ישראל.
"שלג בארץ זה לא כמו באירופה שרואים אותו בכל מקום", אמר רפאל נוה, מנכ״ל אתר החרמון. "ברוב השנים זה רק באזור החרמון, וזה דבר מיוחד ונדיר". על העומסים באתר אמר כי "מכיוון שהשלג מגיע לתקופה קצרה יש ביקוש מאוד גדול. דרכי הגישה לחרמון צרים ועוברים דרך יישובים וכפרים, והמדינה צריכה להשקיע בתשתיות העוטפות את ההר".
לפי נתוני השירות המטאורולוגי, ב-1950 אירע אירוע השלג המשמעותי ביותר בישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870, שבמהלכו ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל במישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במחנות אוהלים.
בתחילת ינואר החלו מטחי ברד בתל אביב, ומעט פתיתי שלג ירדו בגליל העליון ובהרי ירושלים, וב-27 בינואר, החל לרדת שלג בהרי הצפון ובירושלים. הוא אמנם נערם לגובה רב, אך הפשיר במהרה והותיר אחריו קור כבד, שהתרחב לשאר חלקי הארץ ושלג החל לרדת גם בשומרון ובהרי יהודה. יום אחרי ירד שלג בחיפה ונערם לגובה של 15 ס"מ, ובתל אביב ירדו פתיתי שלג במשך כעשר דקות. למחרת חזר לרדת שלג בחיפה וכיסה את מרבית העיר בלבן.
כשבוע לאחר מכן, ב-6 וב-7 בפברואר, החל לרדת שלג כבד בכל רחבי הארץ. גובהו הגיע ל-60 ס"מ בצפת, ל-65 ס"מ בירושלים, ל-17 ס"מ בחיפה, ול-12–19 ס"מ בתל אביב ובלוד. כמו כן ירד שלג בפתח תקווה, כפר סבא, נתניה והשומרון, ראשון לציון, רחובות ובהרי הנגב, וכן סביב הכנרת. ב-8 בפברואר הגיע השלג גם לאזור ים המלח ויריחו, כשנערמו שמונה סנטימטרים של שלג.
האסון הגדול ביותר שנגרם כתוצאה מהשלג הפתאומי אירע במחנה העולים בעין שמר, שם נהרגו ארבעה עולים חדשים כשתקרת חדר האוכל קרסה מתחת ל-18 טון שלג. גם בירושלים, במפעל ש. פרידמן לתנורים שבגבעת שאול, התמוטטה תקרת בית החרושת ואדם אחד נפצע קשה מאוד. דווח גם על התמוטטות שרידי בית כנסת בעיר העתיקה בירושלים.
זרם החשמל נותק במקומות רבים, ויותר ממחצית קווי הטלפון נותקו. התחבורה הציבורית בתוך הערים שותקה, ובין הערים היא פעלה באופן חלקי בלבד. ה"מצור" על הערים, ובפרט על מחנות העולים שבפרבריהן, גרם למחסור של כמה ימים במזון ומצרכים חיוניים. נזק נגרם גם לכלכלת הארץ שהתבססה על חקלאות, ובפרט על פרדסים שבהם קרסו אלפי עצים, ופרי רב קפא והושחת באופן בלתי הפיך.
ינואר 1957 התאפיין בטמפרטורות קרות מהרגיל, ומיד עם תומו נפתח פברואר בסופת שלגים עזה. משקעי הסופה התמקדו במרכז הארץ, ובירושלים הגיע עומק השלג ל-40 ס"מ. השלג ירד גם בהר הנגב והגיע עד מצפה רמון. בצפון הארץ כמויות השלג היו נמוכות יותר, אך הוא הגיע לגובה נמוך יותר וירד אפילו בקיבוץ דפנה שבעמק החולה. השלג גרם למותו של אדם אחד שככל הנראה שקע בשלג וקפא, וכן לקריסה של עצים רבים ולנזקים ושיבושים בתחבורה, בעיקר בירושלים והרי יהודה.
ב-18 בינואר 1964 ירד שלג נרחב בהיקפו, שלא ירד רק בהרים הגבוהים, אלא גם במקומות נמוכים יותר כמו הגליל התחתון, הכרמל, עמק החולה, עמק יזרעאל ועמק זבולון. בחלק מהאזורים הנמוכים דווח על שכבת שלג שנערמה, כמו באזור נצרת ובקריית שמונה. עם זאת, מיעוט משקעים גרם לכך שלמרות הקור העז אפילו בהרים הגבוהים לא הצטבר שלג רב. בהר כנען נמדדו כ-5 ס"מ ובירושלים ירדו פתיתים דקים שלא הצליחו להיערם לשכבה של ממש.
בלילה שבין ה-14 ל-15 בינואר 1968 החל לרדת שלג כבד בהרים, שהגיע לעומק של 35-30 ס"מ בהרי הצפון והמרכז. השלג המשיך לרדת גם בלילה הבא, וב-16 בינואר בשעות הבוקר הגיע עומקו לשיא, כשהצטברו 70 ס"מ בגולן, 50 ס"מ בהר כנען ויותר מ-30 ס"מ בהרי המרכז. בתחנה המטאורולוגית במרכז ירושלים נמדדו 32 ס"מ. שלג ירד גם בהר הנגב וגם באזורים נמוכים יותר: בכרמל, בצפון הנגב כולל שלג קל בבאר שבע, בגליל התחתון ואף בעמקי הצפון ובמישור החוף הצפוני, אך באזורים אלה הוא לא נערם לשכבה משמעותית. השלג הרב גרם לנזקים: שיתוק התחבורה לירושלים, ניתוק יישובים בגליל, קריעת כבלי חשמל וקריסת עצים.
ב-15-14 בינואר 1973 ירד שלג באזורים רבים בארץ ונערם מגובה נמוך של כ-300 מטרים. בהרי הגליל העליון עומק השלג הגיע ל-25 ס"מ ול-30 ס"מ ויותר בירושלים ובהרי יהודה. צפת וירושלים נותקו מתחבורה, וכך גם ערים נוספות ביהודה ושומרון ואפילו ערד שבצפון הנגב. השלג נערם על הקרקע לשכבה ששיבשה את התנועה ואף גרמה לחסימה מלאה של כבישים בערים נמוכות כמו באר שבע, נצרת ואפילו אופקים. בחיפה נערם השלג באזור האוניברסיטה לזמן קצר, ובאזורים נמוכים עוד יותר בעמק יזרעאל ועמק החולה דווח על שלג שלא נערם. במקביל לירידת השלג נשבו רוחות עזות שהחמירו את תחושת הקור וגרמו לנזקים בעיקר בשרון ובשומרון.
במרץ 1980 השלג הצטבר בהרי הצפון והמרכז והגיע לעומק של כ-20 ס"מ ויותר. ב-2 בחודש טמפרטורות המינימום בהרים הגיעו ל-2-1 מעלות מתחת לאפס. אירוע השלג התרחש במהלך חג פורים והיה המקרה השלישי בפרק זמן של 13 שנים שבו נערם בירושלים שלג במהלך פורים.
בינואר 1992 סופת שלג משמעותית פקדה את הרי הצפון והמרכז. בגליל העליון ובאזור גוש עציון השלג הצטבר עד לעומק של כ-40 ס"מ, וגם בירושלים הוא הצטבר לעשרות סנטימטרים. השלג הגיע גם לאזורים נמוכים במיוחד וירד גם בכרמל, עמקי הצפון, השפלה ומישור החוף הצפוני.
חודש לאחר מכן אירוע שלג כבד פקד את הארץ בפעם השלישית. גם במקרה זה נערם השלג כבר מגובה נמוך ברכסי הגליל התחתון, בגליל המערבי, בכרמל וברכסי צפון הנגב. השלג הצטבר לעשרות סנטימטרים בהרי הצפון והמרכז. בירושלים היה זה השלג העמוק ביותר מאז 1950, ובהר כנען השלג העמוק ביותר שתועד מאז פתיחת התחנה ב-1939. השלג הרב גרם לקריסת אולם ספורט באריאל ולהתמוטטות מבנים עתיקים בצפת.
השקע האחרון בשרשרת השקעים הברומטריים שפקדו את ישראל בינואר 2000 הביא עמו אוויר קר במיוחד בקרקע ובגובה. כתוצאה מכך שלג החל לרדת ב-27 בינואר בהרי הצפון. בשעות הלילה שבין 27 ל-28 בינואר השלג התרכז במרכז הארץ ובדרומה, וגובהו הנמיך כך שהוא נערם גם בשפלה ובצפון הנגב, במקומות שגובהם 300-200 מטר מעל פני הים. השלג נערם גם בבאר שבע לשכבה דקה, לראשונה מאז ינואר 1973, ושלג שנמס עם הגיעו אל הקרקע נצפה אפילו בשרון. בירושלים השלג הצטבר לשכבה של כ-30 ס"מ, ובאזור גוש עציון והרי חברון הוא הגיע אף לעומק של כחצי מטר ונותר על הקרקע במשך כמה ימים. בדרום הר חברון וחבל יתיר אירוע שלג זה היה חריג אף יותר מאירועי השלג של ינואר ופברואר 1992.
ב-12–14 בדצמבר 2013 פקד את ישראל אירוע שלג חריג, שבמהלכו ירדו עשרות ס"מ של שלג בהרי הצפון, המרכז וכן שלג קל מאוד בהרי הדרום, וירושלים נצבעה לבן. אירוע זה נחשב לחריג במיוחד בשל עוצמת השלג ובכך שהגיע בדצמבר, בתחילתו של החורף בישראל. באירוע זה נערם השלג בירושלים לגובה של 80-40 ס"מ, ובפסגות הרי שומרון נערם עד לגובה של 80–90 ס"מ. השלג החל לרדת בהרים שגובהם הטופוגרפי 400 מטרים, ובכך הפך לאירוע השלג המשמעותי ביותר אי פעם בדצמבר בישראל, יחד עם האירוע משנת 1879, שאז השלג ירד רק בשלהי החודש.
ב-20-19 בפברואר 2015 היה אירוע שלג חריג נוסף. רוב הגליל העליון נצבע לבן, בחרמון נערמו כשלושה מטרים של שלג ובהרי הנגב הוא הגיע לעומק של 10 ס"מ. בעמק החולה תועד שלג נדיר בגובה של 70 מטרים מעל פני הים והוא אף נערם בחלק מיישובי העמק לראשונה מאז חורף 1991–1992.
