בעברית, ערבית ורוסית, עם רופאות ורופאים שיפנו לציבור ההורים - ובלי בדיחות: כך ייראה הקמפיין של משרד הבריאות לחיסון הילדים הצעירים, שיעלה בימים הקרובים. הדיון על חיסוני הילדים בגילי 5 עד 11 יתקיים אמנם רק ביום חמישי – חלקו בשידור חי ובהשתתפות הציבור – אולם בשטח כבר נרקם אחד המהלכים ההסברתיים המורכבים ביותר שידעה מערכת הבריאות: כיצד לשכנע הורים לחסן את ילדיהם הקטנים מאמצע חודש נובמבר, אז צפויים להתחיל החיסונים.
במרכז הקמפיין יעמדו רופאי ילדים, שישיבו על השאלות המרכזיות שמטרידות את ההורים בסרטונים שיופצו באמצעי המדיה השונים ובקבוצות ווטסאפ. בשיחה עם "ידיעות אחרונות" ו-ynet, מספרים כוכבי הקמפיין, שנעשה בשיתוף ארגון "מחוסגן", על השאלות המרכזיות שעימן הם מתמודדים וגם על החשש מאיומים, הודעות נאצה והכפשות מצד מתנגדי החיסונים, שוודאי יגיעו לאחר שיזוהו באופן ציבורי עם חיסוני הילדים.
חיסון ילדים - כתבות נוספות
"רפואת ילדים עוסקת המון במניעה", מסבירה ד"ר ליאור הכט-שגיא, רופאת ילדים במכבי שירותי בריאות ומי שתעמוד במרכז הקמפיין בעברית. "תינוק מקבל בשנה הראשונה לחייו לא מעט חיסונים. אנחנו מחסנים אותם כדי למנוע מהם לחלות. וברגע שהקורונה הפכה למחלה שאפשר למנוע אותה, אני לא רואה שום סיבה בעולם שילד יידבק בנגיף. לחסן את הילדים זה אומר להגן על הילדים".
הכט-שגיא נוהגת להתראיין באמצעי התקשורת מעת לעת, ולכן היא אינה מוטרדת מהתגובות. "אני כבר מקבלת איומים ממתנגדי חיסונים", היא מספרת, "ואני נערכת לאיומים נוספים. חברה שאלה אותי למה אני עושה את זה, טענה שהמחיר לא שווה את זה. אמרתי שזו חובתי, שאין לי ברירה. אני רופאת ילדים, אני מאמינה במניעה, והמחקרים, הנתונים והמומחים תמימי דעים לגבי זה שהחיסון מגן על הילדים. הורים באים אליי למרפאה ושואלים אותי אם אחסן את ילדיי, ואני משיבה להם שאהיה הראשונה בתור עם בני. בתחושה שלי, יש המון הורים שרוצים שהילדים יתחסנו אחרי שיתקבל האישור".
ד"ר סיריל יופה, רופא אלרגיה ואימונולוגיה מבית החולים שניידר, אחראי על העברת המסרים ברוסית. "יש אתגרים מיוחדים בקהל הרוסי", הוא מסביר, "יש שם פרופגנדה די רצינית נגד החיסונים המערביים. יש תעמולה די גדולה שמצדדת בכך שהחיסון הרוסי טוב יותר מהחיסונים המערביים. אני נותן בסרטון מידע על החיסונים באופן כללי ומקווה שזה יספיק כדי לשכנע אותם".
ד"ר מועד בדיר, רופא ילדים בכללית ורופא בכיר בשניידר, אחראי על המסרים למגזר הערבי. "הורים חוששים מהחיסון כי הוא חדש והם שומעים שהוא עשוי לגרום לדלקת בשריר הלב", הוא אומר. "אנחנו מסבירים שאין מה לחשוש: החיסון חדש, אבל השיטה שלו מוכרת ונוסתה על וירוסים אחרים. לא חששתי להשתתף בקמפיין. בחברה הערבית אין הרבה מתנגדי חיסונים אידיאולוגיים. מי שלא מתחסן עושה זאת בעיקר כי הוא חושש. פה אנחנו נכנסים לתמונה - כדי להרגיע אותם. אין הבדל ממשי בין הורים יהודים לערבים. השאלות אותן שאלות וכולם מעדיפים להמתין שהורים אחרים יחסנו את ילדיהם".
"עיצבנו את אסטרטגיית ההסברה לאור מחקרים שערכנו ושנערכו על ידי גופים אחרים", מספרים במטה ההסברה הממשלתי למאבק בנגיף הקורונה. "רוב ההורים מבינים שהחיסון יעיל בהגנה מפני הנגיף ורובם גם התחסנו בעצמם. חלק מההורים שואלים שאלות לגיטימיות בנוגע לבטיחות החיסון ולצורך בו, שכן המחלה נתפסת ככזו שפוגעת בעיקר במבוגרים. רופאי הילדים יהיו הפעם במרכז ויעניקו תשובות מקצועיות ורציניות לשאלות ההורים והילדים".
במטה ההסברה הוסיפו כי "ההורים מתייעצים עם רופאי הילדים בשגרה, ואנו מאמינים שתשובותיהם יהיו רכיב קריטי בבניית האמון הציבורי בהחלטה לחסן את הילדים. כמו כן, נפעל להזכיר לציבור ההורים שכיום, כשנה וחצי לאחר פרוץ המגפה, כבר ברור שילדים סובלים מתופעות לונג-קוביד, מתסמונת PIMS המסוכנת ואף מתאשפזים לעיתים במצב קשה בבתי חולים. החיסון הוא כלי הגנה טוב מתופעות אלה".
ולמי שעוד צריך הוכחות ליעילות החיסון: מחקר של מכון כללית למחקר ואוניברסיטת הרווארד, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Lancet, מעלה כי המנה השלישית של החיסון, הבוסטר, מפחיתה אשפוזים ב-93%, מחלה קשה ב-92% ותמותה ב-81%. המחקר השווה בין 728,321 מטופלי כללית שקיבלו מנת חיסון שלישית לבין מספר זהה של מטופלים שקיבלו שתי מנות בלבד כחמישה חודשים קודם לכן. מחקר קודם של מכון כללית למחקר ואוניברסיטת הרווארד גילה כי בקרב בני 18-12 שקיבלו חיסון של פייזר נרשמה יעילות של 90% במניעת בהדבקה ויעילות של 93% במניעת הופעת מחלה תסמינית.
