אם חשבתם שחלפו הימים שבהם מורים מטיחים בתלמידים שמהם לא ייצא כלום, תחשבו שוב כי מסתבר שבתי הספר עדיין לא נקיים מהשפלה. כך למשל, רק השנה הוגשה תלונה על מורה שאמרה לתלמיד: "ממך לא ייצא כלום, אולי מוכר פטרוזיליה בשוק הכרמל". אך זה לא נעצר שם. על פי מקרים נוספים שנאספו בדוח השנתי של הממונה על זכויות התלמיד במשרד החינוך, מורה דרשה לצפות בסטורי של תלמידה בנייד של אחרת, מורה סטר לתלמיד ומורה אחרת לעגה לתלמידה על משקלה.
בסך הכל, הצטברו במהלך השנה 846 תלונות על הפרת חוק זכויות התלמיד ועל פגיעה והשפלת תלמידים. כך למשל, על פי מקרים נוספים שדווחו לממונה, תלמידה נשלחה הביתה באמצע יום לימודים בשל אורך המכנסיים ותלמידים שהוריהם לא שילמו הושפלו בכיתה לעיני חבריהם.
846 תלונות הגיעו במהלך שנת הלימודים לממונה על זכויות התלמיד במשרד החינוך טובה בן ארי. הדוח עצמו מרכז פניות בנושאים שונים, החל מהפרת הזכות לחינוך, דרך אפליה וענישה לא מידתית ועד לגילויי אלימות.
מפילוח הנתונים עולה כי 445 מהתלונות, יותר ממחציתן, עוסקות בנוהלי מוסדות החינוך. מדובר בין השאר בתלונות בנושאי פרטיות, רישום וקבלה למוסדות חינוך, הסעות, נהלים, ביטחון ובטיחות, הטרדה, ילדים עולים, נגישות ותשלומי הורים. חלק מהתלונות שנכנסו תחת קטגוריה זו בדוח היו על מורה המצלמת ומקליטה תלמידים בשיעור, על מנהל בית ספר שלא סייע לחלץ ילד שנתקע בשירותים ועל מורה שהולך אחרי תלמידה לשירותים בתום יום הלימודים.
לאחר מכן, כמעט רבע מהפניות עוסקות בנושאי ענישה ו-14 אחוז בנושאי אלימות. שאר הדיווחים עוסקים בנושאי בחינות וסיוע לוגיסטי לתלמידים. במסגרת הדוח, ציינה הממונה בן ארי כי 73 אחוז מכלל התלונות נמצאו מוצדקות - נתון שמצביע לדבריה על מודעות לזכויות ולשירותים שהילדים זכאים להם.
למעלה מ-50 אחוז מכלל הפניות מגיעות ממחוזות מרכז ותל אביב. על אף שיעור הפניות הגבוה, בן ארי מסבירה כי הנתון מצביע דווקא על מודעות רבה יותר לזכויות המגיעות לילדים מצד הורים וגורמי מקצוע.
ממיפוי הפניות עולה שבקטגוריית נהלים שליש מהפניות עסקו בקשיים הנוגעים לתהליכי רישום או קבלה למוסדות חינוך, העברות שנעשו בעקבות חרם או נידוי חברתי. כך למשל מצויין בדוח מקרה של מנהלת שסירבה לקבל תלמידה לבית ספרה למרות הוראת הרשות המקומית.
בנוגע לענישה, נמצא כי מספר הפניות הגדול ביותר - מעל 32 אחוז - עסקו בהרחקה. על פי הדוח, המפקחים והמנהלים עדיין לא בקיאים דיים בהנחיות החוק בנושא - כמו גם בהנחיות הנוגעות לענישה קולקטיבית. כמו כן ענישה משפילה נמצאה כנפוצה יותר מדרכי הענישה האחרות - הנושא היווה 26 אחוז מכלל הפניות בנושא ענישה והתקבלו חמש תלונות על אלימות פיזית.
בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" הודתה בן ארי כי מנהלים וצוותי חינוך מכירים באופן חלקי או לא מכירים כלל חלק מהנהלים, ההנחיות, חוזרי המנכ"ל והחוקים המחייבים אותם מתוקף תפקידם וכי יש להעמיק את הידע שלהם. עוד היא מוסיפה: "כדי שהתלמידים יידעו ויבינו שחובתם לנהוג בדרך מכבדת, עליהם לדעת מהן הזכויות שלהם, תחומי האחריות הנוגעים להם ולתלמידים האחרים ומהן החובות שלהם במסגרת החינוכית. נדרש גם טיפוח אישי, מקצועי, פרופסיונלי של המורות והמורים כדי שיהיו מופת לאחרים, הגיוניים והגונים, רגישים ומתונים".
לדבריה, הפניות הצביעו על היעדר ידע בנושאים כמו הרחקה מבית ספר, יציאה לשירותים, התנהלות מול מכשירים ניידים של תלמידים, ענישה לא מידתית והגעה לפעילויות מעבר לשעות הלימודים. לפיכך, היא ציינה כי הפניות טופלו בשיתוף המפקחים, הלשכה המשפטית במשרד ומנהלי מוסדות חינוך.
בתגובה לנתונים קרא יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף לפעול ביד קשה מול מורים הפועלים בניגוד להנחיות: "אין מקום להפגין שום סובלנות וסבלנות כלפי איש המערכת שמשפיל תלמידים, מתעמר ופוגע בהם. המערכת חייבת להוקיע מקרבה דמויות פוגעניות שכאלה ולפעול בכל דרך לזהות מבעוד מועד ולמנוע את התפשטותה של תופעה פסולה זו". במועצת התלמידים הארצית הוסיפו: "בשנים האחרונות עולה וגדל מספר התלמידים שפונים אלינו עקב פגיעה בזכויות התלמיד שנעשית מצד הצוות החינוכי. על מערכת החינוך להבהיר לצוות החינוכי ולתלמידים בבתי הספר מהן זכויות התלמיד ולחשוף אותן בצורה ברורה".
