מאות סעיפים מופיעים בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין השותפות השונות, אבל לגבי כמה מהם אין בכוונת חברי הממשלה החדשה לחכות. ממשלת הימין-חרדים של בנימין נתניהו כבר החלה בביטול כמה תוכניות של קודמתה, ושינויים רבים אחרים נמצאים על הפרק. הנה כמה מהסעיפים המרכזיים שהשרים מעוניינים לבצע כבר בתקופה הקרובה - ואלו שכבר בוצעו.
אחד הנושאים הבוערים שהממשלה תידרש אליו כבר בימיה הראשונים לכהונתה הוא סוגיית חומש. דיון בבג"ץ בנוגע לכך יתקיים כבר מחר. בהסכם עם הציונות הדתית נכתב כי "לאור הדיון, תקודם חקיקה לתיקון חוק ההתנתקות בצפון השומרון. הממשלה תודיע לבג"ץ על כוונתה לתקן את החוק, ועל כוונתה להסדיר את המשך לימוד התורה במקום באמצעות אלוף הפיקוד בתיאום בין שר הביטחון לשר במשרד הביטחון".
בחודש שעבר הניחו חברי הקואליציה העתידית על שולחן הכנסת את "חוק חומש" שעיקרו חזרה להתיישבות בצפון השומרון. בהצעה נכתב כי התיקון לחוק "יאפשר את השהייה והתנועה החופשית של אזרחים ישראלים בשטח, ובהמשך יאפשר לתכנן ולבנות מחדש את היישובים שנעקרו".
עולים לחומש, בתחילת דצמבר
(צילום: ישיבת חומש)
בהסכמים הקואליציוניים מופיעים סעיפים שונים שנכתב כי יתבצעו עוד לפני תקציב 2023, כך שניתן להניח שהם מהחשובים יותר לליכוד ולשותפיו - וצפויים להתרחש בקרוב. בהסכמים נכתב כי "לאור הקשיים והפרצות שיוצר סעיף הנכד בחוק השבות והצורך למנוע התבוללות בישראל, יבוצעו עד להעברת תקציב המדינה לשנת 2023 תיקוני החקיקה הנדרשים לתמיכה במדיניות העלייה הראויה. נוסחם של תיקוני החקיקה יסוכם בתוך 60 יום בוועדה שתוקם בהשתתפות נציגי כלל מפלגות הקואליציה".
חקיקה נוספת שצפויה עוד לפני העברת תקציב המדינה היא השלמת חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה. אותה חקיקה, שביהדות התורה ציינו שרצו להעבירה עוד לפני ההשבעה, קובעת שלימוד התורה "הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי".
כבר ביום השבעת הממשלה חתם שר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס צו שמבטל את הפעימה השנייה והמשמעותית של רפורמת הכשרות, שהייתה אמורה להיכנס היום לתוקף. מדובר בצו שדוחה את יישום החלק השני בחצי שנה, כשהצפי הוא שעד אז תבטל הכנסת את הרפורמה לחלוטין.
הפעימה הראשונה של הרפורמה אפשרה לרבני עיר להתחרות ביניהם כך שכל בית עסק יוכל לבקש כשרות מאיזה רב שהוא רוצה - בלי קשר למקום שבו הוא פועל. השלב השני והמשמעותי הוא שגם גופי כשרות פרטיים יוכלו להעניק שרותי השגחה ולהנפיק תעודות כשרות, ולא רק רבנים מקומיים מטעם המדינה. זה כבר לא יקרה.
מנהיג מפלגתו של מלכיאלי, יו"ר ש"ס אריה דרעי שבג"ץ ידון ביום חמישי בחוקיות מינויו לשר, סימן צעדים מידיים למשרדים שבראשם הוא עומד - הפנים והבריאות. בפנים הוא מתמקד לפעול לקיצור התורים להוצאת דרכונים ברשות האוכלוסין וההגירה, וכן לקיים דיונים אינטנסיביים להקמת מנגנוני התכנון לקידום פתרונות דיור.
בבריאות הוא רוצה לקדם הקמת בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריית אתא והקצאת משאבים לבינוי בתי החולים, להוסיף כ-400 מיטות אשפוז כלליות ופסיכיאטריות במוסדות הרפואיים ולהוסיף 5.85 מיליארד שקל לתקציב המשרד. הפעולה הראשונה של דרעי הייתה כבר בסוף השבוע - ההחלטה לאפשר לאזרחים זרים לעלות על טיסה מסין בכפוף לבדיקת קורונה, בעקבות התחלואה הגוברת במדינה.
שר התפוצות והשוויון החברתי עמיחי שיקלי הודיע כי יבטל מכרז שהוציא קודמו בתפקיד נחמן שי של "העמותה ללימודי כלכלה וחברה" לטובת מיזם הסברתי בארצות הברית. במוצאי שבת הודיע שיקלי כי יבטל את המכרז כצעד ראשון במשרד לאחר שכינה אותו "מחטף".
איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי, מתכוון להתמקד תחילה בטרור הלאומני - בין היתר בהצתות, התפרעויות ופרוטקשן. כדי לעשות זאת הוא מתכוון לפעול לחוקק חוקים שיובילו לענישה יותר במקרי פרוטקשן ופשיעה חקלאית (שלוש שנות מאסר מינימום) לצד הוספת תקציבים. עם נתניהו סיכם בן גביר על תוספת של 45 מיליארד שקלים בשבע שנים.
החלטה שכבר קיבל בן גביר, ביחד עם נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, היא שהעברת הסמכויות הביטחוניות על יישובי עוטף ירושלים מצה"ל למשטרה תידחה בלפחות 30 יום. העברת הסמכויות אמורה להיכנס לתוקף ביום ראשון הקרוב. מדובר בהחלטה שהתקבלה ב-2006, והממשלה היוצאת החליטה ליישמה ולהוציאה לפועל החל בשנת 2023. כעת החליטו השלושה לדחות זאת, "לטובת בחינת היערכות המשטרה".
פורסם לראשונה: 22:46, 31.12.22
