עוד פסגה כונסה אתמול (ה') בקהיר, כחלק ממאמציהם הקדחתניים של האמריקנים לקדם עסקה – וחרף הפסימיות הרבה שמשמיעים כעת גורמים שונים בנוגע לסיכויים להשיג הסכם שיביא לשחרור החטופים ולהפסקת אש בעזה. לקהיר הגיעו אתמול בחשאי ראש המוסד דדי ברנע וראש השב"כ רונן בר, ושליחו של הנשיא ג'ו ביידן ברט מקגורק נמצא שם לשיחות עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. גם ראש ה-CIA ביל ברנס צפוי לפי הדיווחים להגיע לקהיר.
תיעוד מהפעילות בציר פילדלפי
(צילום: דובר צה"ל)
4 צפייה בגלריה
מצרים דורשת ערבות לנסיגת ישראל. נתניהו, א-סיסי ומנהרה גדולה שנחשפה בפילדלפי
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun, דובר צה"ל , Saudi Press Agency/Handout / Brendan SMIALOWSKI / AFP)
אחת מסוגיות המחלוקת המרכזיות כעת היא הוויכוח בין ישראל למצרים בנוגע לציר פילדלפי שבגבול בין דרום הרצועה לסיני: ראש הממשלה בנימין נתניהו מתעקש להשאיר נוכחות של צה"ל בציר, שנחשב ל"צינור החמצן" של חמאס, ושדרכו הבריח ארגון הטרור נשק רב לאורך השנים – בעוד שהממשלה בקהיר מתנגדת לכך נחרצות ודורשת, בדומה לחמאס, נסיגה ישראלית מוחלטת משם.
המחלוקת והדיונים בין ירושלים לקהיר סביב ציר פילדלפי נמשכים כבר זמן רב, אבל בימים האחרונים התפרצה המחלוקת הזו אל מעל לפני השטח על רקע דיווחים שהצעת הגישור האמריקנית מקבלת את עמדת נתניהו להשאיר נוכחות של צה"ל בציר פילדלפי – גם אם באופן מצומצם יותר. המצרים דורשים נסיגה ישראלית מוחלטת מהציר, ומוקדם יותר השבוע אף סירבו להציג לחמאס מפות עם מיקומי הנוכחות של צה"ל לפי המתווה המוצע.
ועדיין, המגעים נמשכים ולאורך החודשים האחרונים דווח כבר על כמה וכמה פתרונות חלופיים שעשויים לאפשר פשרה, אם כי גם אם ישראל ומצרים יפתרו את המחלוקת ביניהן – עדיין תיוותר השאלה כיצד יגיב חמאס למתווה פוטנציאלי שיגובש. אלו חלק מההצעות שנבחנו כפשרה:
מכשול תת-קרקעי
צוותים של ישראל ומצרים דנו בחודשים האחרונים בהצעה הזו, שמבקשת להקים מכשול תת-קרקעי – בדומה למכשול שכבר קיים בגבול בין ישראל לרצועה. אף שהמכשול לא סייע כמובן למנוע את הפריצה ההמונית של מחבלים ב-7 באוקטובר דרך הגדר שעל פני הקרקע, הוא עצמו לא נפרץ לאורך המלחמה, וגם לא בתקופה שקדמה לה.
הדיונים בנושא החלו עוד לפני שצה"ל השתלט על ציר פילדלפי במאי, אך סביר להניח שמדובר בפתרון שידרוש זמן רב עד יישומו, ולכן לא ניתן יהיה להסתפק בו כפתרון בודד ומיידי. לישראל, נזכיר, נדרשו שלוש שנים להשלים את בניית המכשול התת-קרקעי שלה, בעלות של 3.5 מיליארד שקל (אם כי הוא מתפרש על פני עשרות קילומטרים, בעוד אורכו של ציר פילדלפי הוא 15 ק"מ בלבד). גם נשאלת השאלה מי יממן את הקמת המכשול היקר, ובעבר דווח על דיונים מול וושינגטון למימון אמריקני.
חיישנים ומצלמות
גם מצלמות או חיישנים עשויים להוות פתרון חלופי. גורם מצרי התחמק שלשום בתדרוך לעיתונאים כשנשאל האם תינתן לישראל רשות להכניס "עזרי צפייה", כדי לבחון האם המנהרות פעילות והאם מועברים נשק, תחמושת וסחורות דרך המנהרות.
אפשרות נוספת שנשקלת היא הצבת חיישנים שייתנו אינדיקציה לחפירת מנהרות. אינדיקציה על חפירתן תאפשר לכאורה פשיטה ישראלית ממוקדת, והרמטכ"ל הרצי הלוי עצמו הצהיר שאם יוחלט על נסיגה ניתן יהיה לפשוט "בכל פעם" לפי "אינדיקציות".
עם זאת, לפי דיווח אתמול ב"וול סטריט ג'ורנל", מצרים מבקשת לקבל ערבות אמריקנית לכך שאם ישראל תתפשר ותיסוג מהציר כבר בשלב הראשון של העסקה המדוברת, היא לא תשוב אליה בשלבים הבאים אם התהליך ישתבש. נתניהו, נזכיר, הצהיר שוב ושוב שהעסקה במתווה שאליו הסכים אמורה לאפשר את חידוש הלחימה בשלב השני – אם המו"מ שאמור להתנהל על סיום המלחמה לא יישא פרי.
מגדלי תצפית
גורמים מצריים חשפו אתמול הצעה חדשה שהעלה צוות המשא ומתן הישראלי: להקים שמונה מגדלי תצפית לאורך הציר, שמתפרס כאמור על פני 15 ק"מ. הגורמים המצריים ציינו כי ארה"ב הציעה כפשרה להסתפק רק בשני מגדלים – אך קהיר דחתה את שתי ההצעות הללו, בטענה שכל מספר של מגדלי תצפית בציר יעניק לישראל אחיזה צבאית שם.
כוח בינלאומי
אמש פרסמה לשכת נתניהו הודעה שבה חזרה על דרישתו להמשיך לשלוט בציר פילדלפי – והדגישה גם כי "לא נבחן" פתרון של הכנסת כוח בינלאומי לציר כחלופה לצה"ל.
ההודעה פורסמה על רקע דיווח אתמול בבוקר בעיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד", ולפיו בביקורו ביום שלישי האחרון במצרים הציע מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן להחליף את צה"ל בציר פילדלפי ובציר נצרים שבמרכז הרצועה עם "כוחות שלום" בינלאומיים. לפי הדיווח, ההצעה שלו כללה אפשרות שגם מצרים תשתתף בכוחות הללו. ההצעה האמריקנית, כך נטען, כוללת "תפקיד פיקוח" של ישראל על הכוחות הבינלאומיים בשני צירים. אלא שלפי הדיווח קהיר דחתה גם את ההצעה הזו, ו"מסרבת לשנות את המציאות שהייתה לפני הכניסה הקרקעית".
"חטמ"ר פילדלפי"
אם בכל זאת תושג הסכמה מול מצרים על השארת נוכחות ישראלית בציר, פרשננו יוסי יהושוע דיווח לאחרונה כי אחת האפשרויות שנשקלות היא הקמת מה שמכונה "חטמ"ר פילדלפי" – השארת כוחות בשטח בתצורות שונות ובתנועה, שימנעו את ההברחות. ההעדפה בפיקוד הדרום היא הקמה של "חטמ"ר פילדלפי" עם נוכחות קרקעית, ולשם כך עוסקים כעת כוחות ההנדסה בחישוף שטח בסביבות הגדר, כדי להקשות על חפירות באזור.
מי ינהל את מעבר רפיח?
סוגיית ציר פילדלפי קשורה באופן הדוק גם לשאלת ניהול מעבר רפיח בין הרצועה לסיני. המעבר שימש לאורך חודשים להכנסת סיוע הומניטרי נרחב לרצועה, אך סגור מאז שישראל השתלטה עליו בחודש מאי. מצרים מסרבת לאפשר את פתיחתו כל עוד ישראל שולטת בצד העזתי שלו, והשאלה הגדולה היא למי תועבר האחריות על ניהולו: חמאס הוא כמובן קו אדום מבחינת ישראל, אבל נתניהו מסרב לאפשר לרשות הפלסטינית לקבל אחריות על המעבר. אופציה נוספת שהועלתה בדיונים היא שגורמים פלסטיניים אחרים – שייתכן מאוד שיהיו מזוהים עם הרשות – ינהלו את המעבר.
החשש המצרי, ומשבר האמון
רשמית, מצרים טוענת כי הנוכחות הצבאית הישראלית בציר פילדלפי מפרה את הסכם השלום בין המדינות מ-1979 – טענה שבירושלים שוללים. הסכם השלום, יצוין, מגביל את היקף הכוחות שמותר לישראל או למצרים להציב בגבול ביניהן, ולגבי ציר פילדלפי (שבעת חתימת ההסכם היה בשליטת ישראל) נקבע שצה"ל לא יוכל להציב שם טנקים, מערכות ארטילריה ומערכות נ"מ.
לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", סיבה נוספת לסירוב המצרי היא ככל הנראה חשש בממשל א-סיסי מדעת הקהל המצרית: בקהיר, כך דווח, חוששים להיתפס כמשתפי פעולה עם "כיבוש ישראלי" מתמשך ברצועה. גם מהצד השני אין אמון של ממש במצרים, שלאורך שנים ארוכות טענה כי פעלה לסכל את הברחות הנשק דרך המנהרות בציר פילדלפי, אך בפועל חמאס המשיך להתעצם צבאית עד לטבח 7 באוקטובר.
גלנט בציר פילדלפי
(צילום: שחר יורמן)
מצרים, יצוין, טוענת עד היום כי אין עוד מנהרות הברחה מעזה לשטחה, וכי לאורך העשור האחרון השמידה 1,500 מנהרות בגבול שלה עם הרצועה. אולם מאז שצה"ל השתלט על ציר פילדלפי בחודש מאי האחרון הוא חשף שם מנהרות רבות נוספות, כשלפי שר הביטחון יואב גלנט הושמדו באזור לפחות 150 מנהרות. ישראל נמנעת מלחשוף כמה מהן חצו בפועל לסיני.
לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", היעדר האמון הישראלי הוא אחת הסיבות לדרישה לשמור על נוכחות בציר. "ראש הממשלה נתניהו עומד על העקרון שישראל תשלוט בציר פילדלפי, במטרה למנוע התחמשות מחודשת של חמאס, שתאפשר לו את היכולת לחזור על זוועות השבעה באוקטובר", מסרה אמש לשכת רה"מ.
האמריקנים עדיין מקווים כאמור לפריצת דרך בשיחות המחודשות כעת בקהיר, או לכל הפחות "לצמצם פערים" בין ישראל למצרים – עוד לפני הפסגה הגדולה שהם מקווים לכנס בהמשך בבירה המצרית, אולי כבר ביום ראשון, כהמשך לפסגה בקטאר בסוף השבוע הקודם. גם אם ישראל ומצרים "יישרו קו", כלל לא ברור אם חמאס יסכים להשתתף באותה פסגת המשך, ומאחורי הקלעים כבר הביעו השבוע בכירים אמריקניים פסימיות והזהירו שהמגעים "על סף קריסה".
ארה"ב לחמאס: "קבלו את הצעת הגישור, היא כוללת חלק מדרישותיכם"
אמש, בדיון במועצת הביטחון של האו"ם, חזרה שגרירת ארה"ב לינדה תומאס גרינפילד על דבריו של מזכיר המדינה בלינקן במהלך ביקורו בישראל, ולפיהם נתניהו הסכים להצעת הגישור האמריקנית. דבריו של בלינקן, נזכיר, עוררו כעס רב בקרב גורמים המעורים במשא ומתן, שטענו כי הוא שידר אופטימיות מזויפת לצרכים פוליטים פנימיים – על רקע הוועידה הדמוקרטית שנערכת בשיקגו. כך או כך, חמאס דחה את הצעת הגישור האמריקנית וטען שהיא מאמצת את העמדה הישראלית בסוגיות ציר פילדלפי וציר נצרים. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ההצעה האמריקנית אכן מקבלת נוכחות מצומצמת של ישראל בפילדלפי.
4 צפייה בגלריה
"לוודא שאיש לא יסכן את המשא ומתן". לינדה תומאס גרינפילד
(צילום: Michael M. Santiago/Getty Images/AFP )
בלינקן, כך אמרה השגרירה האמריקנית באו"ם, ביקר במזרח התיכון כדי "לוודא שאיש לא יסכן את המשא ומתן" – ונתניהו אישר בפניו שישראל מקבלת את הצעת הגישור שארה"ב, קטאר ומצרים הציגו: "ההצעה תואמת למתווה שהציג ביידן בחודש מאי ושמועצת הביטחון אימצה. זה נוגע לנקודות הסכמה בשיחות בדוחא וגישור לסוגיות הנוספות – שמאפשר יישום מלא של העסקה. אנו מעריכים את תמיכת מועצת הביטחון למאמצים של ארה"ב, קטאר ומצרים להגיע לעסקה. יש לנו דרך קדימה להציל חיים, להביא הקלה לתושבי עזה, להחזיר את החטופים הביתה ולהפחית את ההסלמה האזורית", אמרה.
"ישראל קיבלה את הצעת הגישור. עכשיו חמאס צריך לעשות אותו דבר", הוסיפה השגרירה תומאס גרינפילד. "כחברים במועצת הביטחון אנו חייבים לדבר בקול אחד ולהשתמש במנוף שלנו ללחוץ על חמאס לקבל את הצעת הגישור שכוללת יתרונות גדולים לתושבי עזה וכוללת חלק מהדרישות של חמאס. עמיתיי, זהו רגע מכריע לשיחות הפסקת האש ולאזור. כל חברה במועצה צריכה להמשיך לשלוח מסר חזק לשחקנים אחרים באזור להימנע ממעשים שירחיקו אותנו מהשגת העסקה", אמרה – בהתייחסות לחשש ממתקפה של איראן או חיזבאללה על ישראל. היא גם קראה לאו"ם ולארגוני סיוע אחרים להיערך לעסקה ו"להאיץ את ההכנות להגדלת כמות הסיוע ההומניטרי שייכנס לעזה".
פורסם לראשונה: 23:18, 22.08.24
