מדינת ישראל, לאחר התאוששות מכשלון 7 באוקטובר, הצליחה להגיע לתוצאות מבצעיות חסרות תקדים. חיסול המנהיגים ושדרות הפיקוד של חמאס וחזבאללה, השמדת התשתיות המאיימות על הישובים סמוכי הגדר, פגיעה קשה בהמוני מחבלים ובמאגרי אמל"ח והוכחת עליונות בהגנה ובהתקפה מול איראן – התוצאה המצטברת לאחר שנה של לחימה היא חסרת תקדים ביחס לעשורים האחרונים, ואין אלא להצטער שהיינו צריכים לעבור את נוראות 7 באוקטובר כדי לעשות זאת.
לצד ההתקדמות הניכרת, ניצבות בפני ממשלת ישראל מספר סוגיות ודילמות המחייבות מענה בהקדם. בראש ובראשונה, נותרו עוד 101 חטופים וחטופות בעזה, חיים וחללים - ומתודלקת מחלוקת פוליטית בעניינם
אלא שלצד ההתקדמות הניכרת, ניצבות בפני ממשלת ישראל מספר סוגיות ודילמות המחייבות מענה בהקדם. בראש ובראשונה, נותרו עוד 101 חטופים וחטופות בעזה, חיים וחללים - ומתודלקת מחלוקת פוליטית בעניינם, כשישראלים רבים מוכנים לוותר על החזרתם מול המשך המלחמה. ברור שחמאס הוא זה שסירב להצעות הקודמות ושעליו האשמה לכך שלא הושגה עד כה הסכמה. אך אם ממשלת ישראל תתעקש על החזרתם, אז עליה החובה למצוא פתרון לכך, והוא בהישג יד.
כשתסתיים המלחמה בעזה, יתחיל "היום שאחרי המלחמה". נדרש מענה מבצעי ומדיני למניעת הברחות אמל"ח מסיני לרצועה, כמו גם לניהול החיים האזרחיים ברצועה, השלטת סדר ציבורי ותחילת תהליך השיקום.
וכמובן שיש את המלחמה בלבנון. מהתנאים שלהם ככל הנראה מסכימה ישראל לסיום המלחמה הזו, ניתן להבין כי ראש הממשלה רואה הישג מספק בפגיעה הנרחבת בחיזבאללה עד כה. אם לאור ההישגים שהושגו מוכן ראש הממשלה להגיע להסכם - יש לברך אותו על כך. אבל כדי להשיב את התושבים לצפון בסיום המלחמה נדרש להחזיר את תחושת הביטחון לתושבים, ותחושה זו תלויה באמון האזרחי בכך שההישג המבצעי יישמר לאורך זמן וחיזבאללה לא יצליח לשקם את מאגר הטילים ואת התשתיות המבצעיות בסמוך לגדר. ישראל לא יכולה להסתמך על רוסיה, סוריה, פריסת צבא-לבנון בדרום, יוניפי"ל או כל גורם זר אחר. נדרשת החלטה שצה"ל יוכל לפעול בחופשיות למול כל הפרה של ההסכם מצד חיזבאללה, ואני מאמין ומקווה שראש הממשלה דאג להשיג הבנות אלו מנשיא ארה"ב, היוצא והנכנס.
מי שמסכים לקבל עליו את התנאים הללו בלבנון, לא יתכחש לעובדה שבכל התחומים שאותם תיארתי ביחס לסיום המלחמה בלבנון, עמדת ישראל ביחס לרצועת עזה חזקה אף יותר. הפגיעה בחמאס ברצועת עזה גדולה משמעותית מהפגיעה בחיזבאללה. ההנהגה והיכולת ההתקפית של חמאס נכתשו על ידי צה"ל ושב"כ, ועיקר האיום ממנו על הכוחות שעוד מתמרנים ברצועה.
בנוסף, היכולת למנוע את שיקום היכולת ההתקפית של חמאס אפשרית הרבה יותר ממניעת התעצמות חזבאללה בלבנון. במקום הסכמות עם סוריה ורוסיה, ישראל יכולה להגיע להסכמות על עזה עם ארה"ב, מצרים ומדינות האזור. ישראל היתה צריכה כבר מזמן לסכם עם ארה"ב ומצרים על בניית מכשול תת-קרקעי בגבול עזה-סיני. מאז בנייתו של "הקיר הסלארי" בגבול עזה-ישראל - לא נחפרה ולו מנהרה אחת שחצתה את הגבול עם ישראל. כך יכול להיות גם בגבול סיני. לצד זאת, נדרש שדרוג של מעבר הגבול ברפיח תחת פיקוח ישראלי הדוק ושמירה על חופש פעולה מלא של צה"ל למול כל הפרה של ההסכם. כל אלו יגבילו דרמטית את התחמשות חמאס, בביטחון גבוה בהרבה ביחס למה שממשלת ישראל מסכימה להם בלבנון.
בעוד שלא נמנע את המשך שלטונו של חיזבאללה בלבנון, הרי שהממשלה כבר פועלת מאחורי הקלעים למציאת פתרונות שירחיקו את חמאס מניהול החיים האזרחיים ברצועה
יתר על כן, בעוד שלא נמנע את המשך שלטונו של חיזבאללה בלבנון, הרי שהממשלה כבר פועלת מאחורי הקלעים למציאת פתרונות שירחיקו את חמאס מניהול החיים האזרחיים ברצועה. ראש הממשלה מקדם תוכנית זו במרץ, למרות שסביר שהיא תיתקל בקשיים פוליטיים מול הגורמים הקיצוניים בממשלתו שחותרים למימוש שלטון צבאי ברצועה ולבניה מחודשת של נצרים וגוש קטיף. אך אלו אינן במטרות המלחמה, ואסור שצה"ל יונחה להשאר ברצועה בשביל שיגעון שכזה.
נותרה סוגיית שחרור אסירים בתמורה לחטופים, שעליהם על פי הפרסומים בתקשורת יש הבנות, כולל הסכמות על האפשרות לגרש את הבכירים אל מחוץ לרצועה. אז מדוע לא מגיעים לעסקה? חמאס, שאותו מאשים ראש הממשלה בצדק שלא הסכים עד כה לעסקה, דורש את סיום המלחמה ויציאת צה"ל מהרצועה. ראש הממשלה הצהיר היום שהוא אינו מוכן לסיום המלחמה ברצועת עזה. אך אם מסכים ראש הממשלה לסיום המלחמה בלבנון ויציאת צה"ל בתנאים טובים פחות, מדוע שלא יסכים להפסקת המלחמה בעזה בתנאים טובים עוד יותר - כדי לשחרר את החטופים? על השאלה הזו ראש הממשלה חייב לתת דין וחשבון למשפחות ולציבור.
ראש הממשלה – הזמן דוחק. החטופים שעוד בחיים בסכנת מוות, והציבור הישראלי ממתין לחזרת כולם, חיים וחללים, הביתה.
