נורבגיה, אירלנד וספרד הכירו הבוקר (רביעי) במדינה פלסטינית למרות התנגדות ישראלית חריפה. לדברי ראשי הממשלות, הכרתם תיכנס לתוקף כבר ב-28 במאי. בתגובה, שר החוץ ישראל כ"ץ זימן לשיחת נזיפה את שגרירי שלוש המדינות - ואמר כי במהלכה הם יצפו בסרטון חטיפת התצפיתניות מבסיס נחל עוז.
לדברי כ"ץ, "החליטו להעניק מדליית זהב למרצחי ואנסי חמאס, נמחיש להם איזו החלטה מעוותת קיבלו ממשלותיהם. אני שולח היום מסר חד וברור - ישראל לא תבליג מול מי שחותרים תחת ריבונותה ומסכנים את ביטחונה".
6 צפייה בגלריה
גר סטיורה, סנצ'ס והאריס. מדינות נוספות צפויות להצטרף למהלך
(צילום: EPA/ENRIC FONTCUBERTA, Julien Behal/Pool/ REUTERS, NTB/Erik Flaaris Johansen/ REUTERS)
נתניהו נפגש עם מנהיגי ספרד ובלגיה, נובמבר האחרון
(צילום: רועי אברהם, לע"מ)
ראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה הסביר את ההחלטה אחרי ההודעה כי ההכרה במדינה פלסטינית בארצו תחל ב-28 במאי, ואמר: "עלינו לשמור בחיים את האלטרנטיבה היחידה שמציעה פתרון פוליטי לישראלים ולפלסטינים כאחד, שתי מדינות, החיות זו לצד זו, בשלום ובביטחון". לדבריו, "הכרה בפלסטין היא האמצעי לתמוך בכוחות המתונים שהפסידו אחיזה בשטח בסכסוך הממושך והאכזרי הזה. נורבגיה שולחת מסר חזק למדינות אחרות וקוראת להן ללכת בעקבותיה ובעקבות מספר מדינות אירופיות אחרות ולהכיר במדינת פלסטין".
סטיורה אמר כי המטרה של ההחלטה היא להוביל להקמת מדינה פלסטינית על בסיס הרשות הפלסטינית. "זה יכול בסופו של דבר להפוך לאפשרי את חידוש התהליך לקראת השגת פתרון שתי מדינות ולייצר לו מומנטום מחדש", טען. "המלחמה המתמשכת בעזה הראתה בבירור כי השגת שלום ויציבות חייבת להיות מבוססת על פתרון הסוגיה הפלסטינית".
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בירך על הודעת הנורבגים. "הנשיאות מעריכה מאוד את התרומה של החלטת נורבגיה בנוגע לזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית על אדמתו ואת נקיטת הצעדים הממשיים לתמיכה ביישום פתרון שתי המדינות", מסרה לשכת אבו מאזן. מזכיר הוועד הפועל של אש"ף חוסיין א-שייח, אמר כי מדובר ב"רגעים היסטוריים שבהם העולם החופשי מנצח עם אמת וצדק, לאחר עשורים ארוכים של מאבק לאומי פלסטיני. תודה למדינות העולם שהכירו ויכירו במדינת פלסטין העצמאית".
ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס הודיע גם הוא, כאמור, שארצו מכירה במדינה פלסטינית, וציין כי הוא צופה שמדינות נוספות יצטרפו להחלטה כבר בשבועות הקרובים. לטענת הממשלה האירית, הכרה במדינה פלסטינית "תשלים את מאמצי השלום ותתמוך בפתרון שתי המדינות". שר החוץ האירי מיהאל מרטין אמר כי ההכרה מבוססת על גבולות 67'. בדרך הזו צפויות ללכת בין השאר גם סלובניה, מלטה ואולי - לפי דברים שאמר לאחרונה שר החוץ של האיחוד האירופי ג'וזפ בורל - גם בלגיה.
התגובה הישראלית
עוד לפני החלטת כ"ץ היום בעניין החזרת השגרירים, משרד החוץ הישראלי הזהיר מהמהלך - וטען ברשת X כי הכרה במדינה פלסטינית "תוביל ליותר טרור וחוסר יציבות במזרח התיכון, ותסכן כל סיכוי לשלום". בנוסף, נכתב, "אל תהיו פיון של חמאס".
"אירלנד ונורבגיה מתכוונות לשלוח היום מסר לפלסטינים ולכל העולם: הטרור משתלם", מסר היום שר החוץ כ"ץ, לפני הודעת ממשלת ספרד. "אחרי שחמאס ביצע את הטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה, אחרי שביצע את פשעי המין המחרידים שראה העולם, מדינות אלו בחרו לתת פרס לחמאס ולאיראן ולהכיר במדינה פלסטינית". הוא הוסיף: "הצעד המעוות של מדינות אלו הוא עוול לזכר קורבנות 7/10. הוא אף פוגע במאמצים להשבת 128 החטופות והחטופים. אני שולח היום מסר חד לאירלנד ונורבגיה: ישראל לא תעבור על כך בשתיקה".
בתוך כך, בישראל צפויים לפנות לממשל האמריקני בבקשה שיפנה למדינות הרלוונטיות ויבהיר את התנגדות ארה"ב למהלך. לצד זאת, ישראל תבקש פנייה אמריקנית למדיניות ידידותיות כדי לעודד גם אותן להתנגד להכרה במדינה פלסטינית. עוד יבקשו בישראל התבטאות פומבית מצד הממשל. במקביל תיעשה פנייה לגורמי מפתח בקונגרס בבקשה שיתבטאו בנושא פומבית ויפנו למדינות הרלוונטיות ויבהירו את התנגדותם למהלך. בנוסף תיעשה פנייה לארגונים יהודיים בארה"ב בבקשה שיתבטאו פומבית נגד ההכרה וגם שיפנו למדינות הרלוונטיות ויביעו בפניהם את התנגדותם הנחרצת למהלך.
אחרי הודעת שלוש המדינות, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה ל"תגובה ציונית הולמת לצעדיה החד-צדדיים של הרשות הפלסטינית". "כבר לפני שבועיים פניתי אלייך ודרשתי גיבוש צעדי תגובה חריפים", מסר סמוטריץ' לנתניהו, "אלא שלמרבה הצער העניין נמרח ויש מי שמנסה כנראה למסמס אותו".
שר האוצר דרש מראש הממשלה לאשר את כינוסה המיידי של מועצת התכנון ביהודה ושומרון לטובת אישור 10,000 יחידות דיור בשטחים, כולל בשטח E1; לאשר החלטה מחר בישיבת הקבינט על הקמת יישוב מול כל מדינה שתכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית; להעביר החלטה על ביטול "המתווה הנורבגי" בעניין העברת כספי מיסים לרשות הפלסטינית; קידום הצעת מחליטים לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון; ביטול כלל היתרי ה-VIP של בכירי הרשות לצמיתות בכלל המעברים והטלת סנקציות כלכליות נוספות על בכירי הרשות ובני משפחותיהם; לבסוף, הודיע סמוטריץ' לנתניהו כי אין בכוונתו להעביר עוד את כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית עד להודעה חדשה.
בן גביר בהר הבית
(צילום: מינהלת הר הבית)
כבר לפני כחודש, סמוטריץ' שיגר מסר לבית הלבן, באמצעות מכתב פומבי לנתניהו - שבו הזהיר שינקוט צעדים נגד הרשות הפלסטינית בתגובה לפעולותיה בזירה המדינית. אז, כתב שר האוצר: "כידוע, בשנים האחרונות מקדמת הרשות הפלסטינית שורת מהלכים חד-צדדיים נגד ישראל בגופים בינלאומיים, ובכללם בית המשפט הפלילי בהאג, בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האו"ם.
"כבר לפני שנה ביקשתי לקיים דיון אסטרטגי של מאזן רווח והפסד מקיומה של הרשות, ונבחן את המשך הקשר שלנו איתה", כתב, "טענתי כי בהינתן ההשלכות האסטרטגיות המסוכנות של ההליכים המשפטיים שמנהלת הרשות נגד ישראל, הרי שנזקה עולה על התועלות הטקטיות שיוצאות לנו מהתיאום הביטחוני איתה ביו"ש ומפעולות הסיכול שלה".
זמן קצר אחרי הודעת סמוטריץ', שר הביטחון יואב גלנט הודיע על מימוש חוק ביטול ההתנתקות בצפון השומרון גם בשא-נור, גנים וכדים - בהמשך לצו הראשוני שהכיל את היישוב חומש. גלנט, שלא הזכיר בהודעתו את ההכרה החד-צדדית במדינה פלסטינית, אמר כי מדובר ב"מהלך היסטורי".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר עלה הבוקר להר הבית, לראשונה מאז 7 באוקטובר, ואמר כי "המדינות שהכירו היום במדינה פלסטינית נותנות פרס לנוחבות, לרוצחים ולמתעללים, ואני אומר: אנחנו לא נאפשר אפילו הצהרה על מדינה פלסטינית. ואני אומר דבר נוסף: כדי להשמיד את החמאס, צריך להיכנס לרפיח עד הסוף, לעשות טיפול שורש. כדי להחזיר את החטופים והחטופות שלנו צריכים להפסיק את הדלת, לקבוע שהומניטרי רק תמורת הומניטרי. ולשלוט במקום הזה, במקום הכי חשוב".
144 מדינות כבר הכירו במדינה פלסטינית
לפני הכרזת שלוש המדינות, מאז 1988, 144 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם הכירו במדינה פלסטינית - אך אלו היו עד כה בעיקר מדינות לא-מערביות. לאחרונה, בצל המלחמה והיעדר האופק המדיני, החלו גם מדינות מערביות לקדם מהלכים בנושא, דבר שמעיד בעיקר על הידרדרות חמורה במעמד הבינלאומי של ישראל.
שבדיה הכירה במדינה פלסטינית ב-2014, והייתה למעשה המדינה המערבית השנייה שהכריזה על המהלך אחרי איסלנד ב-2011. באירופה יש שורת מדינות שהכירו במדינה פלסטינית בתקופה הקומוניסטית (1988), כמו פולין, בולגריה, סלובקיה, צ'כיה, רומניה והונגריה. באיחוד האירופי אין מדיניות רשמית של הכרה במדינה פלסטינית כל עוד אין קונצנזוס של כל 27 המדינות החברות, עם זאת ההחלטה אם להכיר ב"פלסטין" או לא, היא בסמכותן של המדינות עצמן. לאחרונה מספר מדינות בקריביים הכירו במדינה פלסטינית כמו ג'מייקה, טרינידד וטובגו, ברבדוס ואיי הבהאמס.
ב-10 במאי, נזכיר, העצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב עצום את הבקשה הפלסטינית לקבל סמכויות הדומות לאלו של מדינה חברה. למעשה, המדינות הבודדות שהצביעו נגד פרט לישראל היו ארה"ב, ארגנטינה, צ'כיה, הונגריה, מיקרונזיה, נאורו, פלאו ופפואה ניו גינאה. בנוסף, 25 מדינות נמנעו - אוסטריה, בולגריה, קנדה, קרואטיה, פינלנד, גרמניה, גאורגיה, לטביה, אלבניה, איי מרשל, מונקו, הולנד, צפון מקדוניה, אוקראינה, שווייץ, שבדיה, בריטניה, רומניה, ליטא, מולדובה, פרגוואי, איטליה, פיג'י, ונואטו ומלאווי.
בין התומכות בהצבעה היו: צרפת, דנמרק, יוון, אוסטרליה, בלגיה, יפן, הודו, נורבגיה, סעודיה, קטאר, פורטוגל, טורקיה, פולין, סרביה, סין וגם גואטמלה, הנחשבת לידידתה הקרובה של ישראל. בסיום ההצבעה נשמעו מחיאות כפיים סוערות. הפלסטינים, נציין, לא קיבלו מעמד של מדינה, מאחר שזה הליך שפתוח רק דרך מועצת הביטחון - אך אישור ההצעה באו"ם העניק להם מקום בשורה אחת עם מדינות העולם.
פורסם לראשונה: 08:14, 22.05.24
