התאונה שהתרחשה ביום רביעי בכביש 90, ובה נהרגו ארבעה אנשים בהם אב ושתי בנותיו, מצטרפת לסטטיסטיקה העגומה של יותר מ-200 תאונות קטלניות שאירעו השנה – כ-25% יותר מהתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת 2024 נספו בכבישים 223 בני אדם, זינוק של כ-24% לעומת התקופה המקבילה ב-2023 ושיא שלילי בשני העשורים האחרונים. לפי הערכות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), אם המגמה הנוכחית תימשך, אנו צפויים לסיים את השנה עם כ-450 הרוגים בתאונות דרכים – שיא של 18 שנה.
עוד לפני העלייה במספרי התאונות והקורבנות השנה, מצבה של ישראל לא היה טוב בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. לפי המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC), נכון ל-2023 נמצאה ישראל במקום ה-10 מתוך 32 מדינות במספר ההרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה, עם 37 קורבנות לכל מיליון תושבים. אם התחזיות של הרלב"ד לגבי הזינוק במספר ההרוגים השנה אכן יתממשו, ישראל תצנח למקום ה-18 בטבלה.
זירת התאונה בכביש 90, השבוע
למעשה, כבר היום יש בישראל כמעט פי שניים הרוגים ביחס לאוכלוסייה בהשוואה למדינות כמו נורבגיה, שוודיה ובריטניה, והיא מפגרת מאחור בשיעורים מעט יותר נמוכים מול דנמרק, שווייץ, מלטה, פינלנד, גרמניה ואירלנד (מחוץ לאיחוד האירופי התמונה שונה, וארה"ב, למשל, היא אחת המדינות עם שיעור ההרוגים הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות ביחס לאוכלוסייה, כמעט פי 3.5 מאשר בישראל).
יתרה מכך, אף שיש מדינות שבהן מספר ההרוגים ביחס לגודל האוכלוסייה גבוה מאשר בישראל, בחלקן הלא מבוטל נרשמה בשנים האחרונות מגמת ירידה משמעותית. זאת בניגוד למצב בארץ, שבה מספר ההרוגים ביחס לאוכלוסייה רק עלה בעשור האחרון. לפי דוח שפרסמה השבוע המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, ישראל ניצבת במקום ה-30 מתוך 32 מדינות האיחוד בשינוי במספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנים 2023-2013. רק סלובקיה והולנד הציגו עלייה חדה יותר. יתרה מכך, מדינות אחרות באירופה הצליחו להוריד את מספר ההרוגים בשיעור ממוצע של 10% באותן שנים, לעומת ישראל שבה נרשמה עלייה ממוצעת של 17.5%.
כך למשל, פולין הצליחה להוריד את מספר ההרוגים השנתי בשיעור הכי חד מבין המדינות שנבדקו (43.6%), לוקסמבורג אחריה (42.2%) ונורבגיה במקום השלישי (41.2%). בנוסף, המועצה האירופית לבטיחות בדרכים העניקה לפינלנד פרס לציון השיפור בבטיחות בדרכים במדינה, וזאת עקב התוכנית הרב-שנתית שהפעילה.
גם בכל הנוגע לתאונות עם פצועים קשה מדינת ישראל מדורגת בתחתית. לפי המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, מדינות היבשת הצליחו לצמצם את מספר הפצועים קשה בשיעור ממוצע של 9.5% בין השנים 2023-2013, בעוד בישראל זינק הנתון בשיעור של 23.7%, מה שהעמיד אותה במקום ה-27 מתוך 30 המדינות שנבדקו.
איך האירופים עשו את זה?
מדינות אירופה התמודדו ב-20 השנים האחרונות בהצלחה יחסית עם אתגר תאונות הדרכים בעיקר באמצעות שילוב של חקיקה, תשתיות מתקדמות, אכיפה מוגברת וחינוך לבטיחות בדרכים. מדינות כגון שבדיה, נורבגיה והולנד, וערים שפעלו עצמאית דוגמת לונדון, ברלין ופריז, אימצו בשנים האחרונות את "חזון אפס" (Vision Zero), שבמסגרתו הן שואפות להגיע לאפס הרוגים בתאונות דרכים קטלניות.
בישראל, לעומת זאת, היעד של הממשלה ושל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מכונה "50 עד 30". המשמעות: הפחתה של 50% במספר ההרוגים בתאונות הדרכים עד 2030. ובמילים פשוטות, גם אם התוכנית תצליח, עדיין מדובר על מאות הרוגים מדי שנה.
"חזון אפס" הוא אמנם שאפתני מאוד, ואולי אף לא ריאלי, אך הוא משפיע באופן ישיר על התקציב שמושקע במלחמה בקטל בכבישים ובצעדים שהממשלות והשלטון המקומי נוקטים כדי לצמצם את מספר ההרוגים. בישראל עדיין טוענים גורמים בכירים רבים - כולל במשטרה ובמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים - שכמעט כל התאונות נגרמות בשל "הגורם האנושי", ובכך מעבירים את האשמה לנהג או ל"תרבות הנהיגה". אבל במרבית העולם המערבי התפיסה אחרת לחלוטין.
כדוגמה אפשר לקחת את שבדיה ונורבגיה. כחלק מהחזון הן קידמו "תשתית סלחנית" שכוללת בין היתר כבישים בין-עירוניים מופרדים והגבלת מהירות נוקשה באזורים מאוכלסים. בלונדון, אחת הערים עם הכי פחות הרוגים בתאונות דרכים בעולם ביחס לאוכלוסייה, אפשר לראות כמעט בכל כביש במרכז העיר סימון שמורה על מהירות מרבית של עד 20 מייל לשעה (כ-30 קמ"ש), שאם מצייתים לו – הוא הוכח ככזה שמפחית כמעט לחלוטין את הסיכוי לתאונה קטלנית.
בשווייץ לקחו את "חזון אפס" גם לפן החקיקתי וקידמו שורה של תקנות תעבורה נוקשות, הגוררות קנסות ועונשי מאסר כבדים על עבירות תנועה כגון מהירות מופרזת, נהיגה בשכרות ושימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה. זה נעשה במקביל להשקעה מסיבית בהסברה ובחינוך, בהגברת האכיפה ובקביעת סטנדרטים גבוהים במיוחד של בטיחות בכלי רכב, שהוכחה כקשורה באופן ישיר למעורבות בתאונות דרכים קטלניות.
"עשור של זלזול בחיי אדם"
לפי המועצה האירופית לבטיחות בדרכים, בין השנים 2014 ל-2023 ניצלו חייהם של 20,981 בני אדם ביבשת בזכות צעדים שנקטו המדינות השונות, ונחסכו כ-53 מיליארד אירו מהשלכות התאונות הקטלניות שנמנעו. עם זאת צוין בדוח כי אם כל המדינות היו שומרות על שיעור ירידה שנתי של 6.7% במספר ההרוגים, היו ניצלים חייהם של 52,754 אנשים נוספים, לצד רווח נוסף של 187-134 מיליארד אירו.
יניב יעקבצילום: יאיר שגיא"בדוח הקשה של המועצה האירופית לבטיחות בדרכים בא לידי ביטוי עשור ישראלי שלם של קיצוצי תקציב וזלזול בחיי אדם", אומר מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב. "מדינות אירופה מצליחות שנה אחר שנה להוריד את מספרי ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים כי הן מציבות יעדים ברורים ומיישמות תוכניות לאומיות רב-שנתיות. המאבק בקטל בדרכים הוא ארוך וקשה. הוא מצריך השקעת תקציבים ובעיקר סבלנות ורצון עז להציל חיים. ישראל כושלת בכל הקשור לכך ותעיד על כך האדישות הממשלתית סביב העלייה החדה בהרוגים בתאונות דרכים השנה".
לדברי יעקב, נתוני העשור האחרון מתסכלים משום שישראל הצליחה בעבר להקטין את מספרי התאונות וההרוגים ואף להקדים את היעדים שהוצבו בתוכנית הלאומית: "אנחנו רואים כיצד מדינות כמו יוון וקפריסין קוטפות את פירות ההשקעה. אין שום סיבה שישראל לא תהיה בין המדינות המובילות בעולם בבטיחות בדרכים. כל התוכניות כבר קיימות ונשאר רק להקצות את הכסף. זו השקעה שתחזיר את עצמה במהירות ותחסוך כסף רב למשק, בנוסף למניעת כאב וצער ממאות משפחות בכל שנה. שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חייבת לאשר את התוכנית הלאומית שמונחת על שולחנה כדי שישראל תצמצם את הפער הגדול משאר מדינות אירופה".
