תרופה למכה? המנהל האזרחי חנך בשבוע האחרון ארבעה צמתים חדשים בשטחי יהודה ושומרון, בתום עבודות מטה ותכנון ארוכות שקודמו בשיתוף עם נתיבי ישראל וראשי המועצות. הצמתים שנחנכו הם הצומת ביישוב עלי שבגזרת בנימין, צומת העוקפים שבגזרת יהודה, צומת הגבעונים שבגזרת עוטף ירושלים וצומת בגוש עציון.
רבות דובר לאחרונה על התשתיות הלקויות בכבישי יהודה ושומרון ועל העובדה כי לא מעט מהתאונות על הכבישים הופכות לקטלניות בגלל היעדר תשתיות ראוי. על פי נתוני משטרת מחוז שי, בשנה שעברה התרחשו 21 תאונות קטלניות שבהן נהרגו 22 בני אדם, והשנה עד כה אירעו 18 תאונות קטלניות שבהן נהרגו 22 בני אדם.
הצמתים החדשים נחנכו כאמור בתום פעילות רחבה לשיפור ושדרוג תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון, שחלקן נמצאות במצב עגום במיוחד. בלא מעט מהכבישים אין כלל תאורה, הנתיבים צרים ואין הפרדה ראויה. בשנים האחרונות משקיע המנהל האזרחי, ביחד עם משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל, משאבים רבים לקידום פרויקטים תחבורתיים רבים עבור התושבים כדי לשפר את המצב העגום.
"המהלך מוסיף בטיחות לנוסעים ומציל חיי אדם, אך פער התשתיות של הכבישים ביו"ש זקוק למבצע חירום שיציל חיים וימנע סבל בלתי מידתי של תושבים", אמר ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ. "יש תוכניות וגם עבודות בחלק מהפרויקטים, אבל דרושה התגייסות ממשלתית מהירה כדי להאיץ את התוכניות". יו"ר עלי, אריאל אלמליח, אמר כי "הרמזור הוגדר לפני כחמש שנים כמוקד סיכון, ולצערנו חווינו בכל שנים אלו תאונות רבות במרחב הצומת. בעזרת השם הרמזור החדש יקל מאוד על עומסי התנועה בצומת ויוריד את היקפי התאונות בצומת ובאזור".
ישראל אפריאט, קצין מטה תחבורה במנהל האזרחי, הוסיף: "בחודשים האחרונים אנו עדים לתנופה אדירה בהשלמת פרויקטי התחבורה הרבים שאותם אנו מקדמים בשיתוף עם משרד התחבורה בשטחי יהודה ושומרון. אני שמח על כל אחד מהצמתים החדשים ובטוח שאלו יסייעו בידנו לשמור על בטיחותם וביטחונם של הנהגות והנהגים בשטחי יהודה ושומרון. אנו במנהל האזרחי נוסיף להשקיע משאבים רבים כדי לקדם פרויקטים תחבורתיים נוספים במרחב".
בחודש יוני האחרון פורסם ב-ynet דוח מיוחד של מרכז המחקר של הכנסת, ובו פירוט המצב התחבורתי בכבישים שמעבר לקו הירוק. לפי הדוח, היקף התאונות הקטלניות בכבישי יהודה ושומרון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי: מבין התאונות שבהן מעורבים ישראלים בלבד - 5% היו קטלניות. בתאונות שבהם היו מעורבים פלסטינים עומד הנתון על 14%, ובתאונות מעורבות 9%. זאת כשהממוצע הארצי עומד על 3%.
לפי הדוח, הסיבות העיקריות נוגעות לעובדה שלמשטרה אין יכולת לאכוף גביית קנסות של דוחות תנועה, ולכך שאין מעקב על מכוני הרישוי שמעניקים אישורי תקינות לרכבים פלסטיניים. נתוני תאונות שבהן מעורבים נהגים פלסטינים לא מועברים מהמשטרה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), וממילא גם לא לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אומדן-חסר של נתוני התאונות משפיע על הגדרת כבישים אדומים המחייבים הגברת האכיפה, וגם על הגדרת מוקדי סיכון שמחייבים הקצאת משאבים לתיקון מפגעי הבטיחות.
מצלמות בטיחות לא הותקנו בכבישי יהודה ושומרון, וההרתעה כלפי נהגים פלסטינים כמעט ולא קיימת. הכתובות ומספרי הטלפון לא נמצאים בידי למשטרה, ולכן אי אפשר לשלוח אליהם דוחות תעבורה. מסיבה זו הדוחות נמסרים ידנית בלבד. מתוך שאיפה להימנע מאכיפה בררנית, נוהגת המשטרה לחלק גם לנהגים ישראליים דו"חות ידניים בלבד.