הביטוח הלאומי פרסם הבוקר (שלישי) דוח חדש על מצב הביטחון התזונתי בישראל. הדוח האחרון שהתפרסם בנושא היה ב-2016, ולפניו ב-2012. "הממצאים מהסקר מראים על שיפור כללי במצב הביטחון התזונתי באוכלוסייה ותוצאותיו עולות בקנה אחד עם ממצאי דוח העוני והאי שוויון", אומרים בביטוח הלאומי. אולם על אף השיפור, הנתונים מצביעים על מציאות מטרידה - 522 אלף משפחות חיות באי ביטחון תזונתי, כמחצית מהן – 265 אלף - באי ביטחון תזונתי חמור, כאשר מרבית המשפחות הללו הן משפחות עם ילדים. מדובר על כ-976 אלף נפשות ובהן 665 אלף ילדים באי ביטחון תזונתי.
בביטוח הלאומי מדגישים כי הסקר נערך במחצית הראשונה של שנת 2021 – לפני הפסקת קצבאות האבטלה שניתנו למרבית מובטלים והמוצאים לחל"ת במהלך 2020. "הממצאים מראים שב-2021, השנה שהמשיכה את משבר הקורונה הבריאותי והכלכלי שהחל במרץ 2020, רמת הביטחון התזונתי באוכלוסייה עלתה", מסבירים בביטוח הלאומי.
מנתוני הדוח עולה כי שיעור המשפחות החיות באי ביטחון תזונתי ירד ב-2021 מ-18.1% ב-2016 ל-16.2% ב-2021. הירידה באי ביטחון התזונתי החמור הייתה מתונה יותר: מ-8.9% מהמשפחות ב-2016, ל-8.2% מהן ב-2021. "על אף השיפור, כ-16% מהמשפחות וכ-21% מהילדים חיים באי ביטחון תזונתי ומתרכזים בעיקר באוכלוסייה המתגוררת במחוז ירושלים והפריפריה הצפונית והדרומית", מסבירים בביטוח הלאומי. "חמישית מהילדים במחוזות ירושלים והצפון חיים באי ביטחון תזונתי מתמשך. כמו כן, האי ביטחון התזונתי מתרכז בעיקר גם באוכלוסייה הערבית ובקרב מקבלי קצבאות הקיום - קצבת הבטחת הכנסה וקצבת נכות".
"יש שיפור, אבל הוא זעום", מדגיש פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. "עדיין יש חצי מיליון איש שחיים באי ביטחון תזונתי, ומחצית מהם באי ביטחון תזונתי חמור. כשאני מדבר על אי ביטחון תזונתי חמור אני מדבר על דילוג על ארוחות, זה 320 אלף ילדים שמגיעים לבית הספר רעבים".
הממצאים של הדוח מראים כי הירידה באי הביטחון התזונתי הייתה משותפת לקבוצות אוכלוסייה רבות: באוכלוסייה היהודית הרמה עלתה בין 2016 ל-2021 מכ-86% לכ-89%, כלומר, כ-11% סובלים ברמה כזו או אחרת מאי ביטחון תזונתי. זאת, לעומת שיעור גבוה בהרבה אצל האוכלוסייה הערבית שעלתה בין השנים מ-56.8% ל-57.6%, מה שמותיר 42.4% מהמשפחות באוכלוסייה זו באי ביטחון תזונתי. זהו שיעור הגבוה כמעט פי 3 מהממוצע הכללי.
3 צפייה בגלריה
"רוב העומס והאחריות נופל על ארגונים אזרחיים". חלוקת מזון לנזקקים בתל אביב
(צילום: מוטי קמחי )
במשפחות של 2 מפרנסים ויותר ישנם כ-156 אלף החיות באי ביטחון תזונתי שמהווים 9.9%, כ-40 אלף משפחות עם הורה עצמאי (חד הורי) חיים באי ביטחון תזונתי (מתוך כ-118 אלף משפחות חד הוריות) כלומר, כ-34%. עד גיל 30 – ישנם כ-32 אלף אנשים החיים באי ביטחון תזונתי (מתוך 148 אלף). בין הגילים: 31-45 ישנם כ-176 אלף החיים באי ביטחון תזונתי. 38 אלף מקבלי קצבת הבטחת הכנסה, חיו באי ביטחון תזונתי מתוך 82 אלף זכאים שהם כמחצית.
"הממצאים מראים כי מי שחיו באי ביטחון תזונתי גבוה בסקר הקודם המשיכו במצב זה גם ב-2021", מסבירים בביטוח הלאומי. "כ-90% נותרו בביטחון תזונתי בשני הסקרים - 6.5% מהם הידרדרו לאי ביטחון תזונתי מתון וכ-4% מהם לאי ביטחון תזונתי חמור. הדוח מצביע על מידה רבה של פרמננטיות בתופעה של אי ביטחון תזונתי חמור שלה עשויות להיות השלכות קשות על המצב הבריאותי. 68% מכלל האוכלוסייה היו בביטחון תזונתי לאורך 3 תקופות הסקרים (2012,2016,2021) ו-6.5% חיו באי ביטחון תזונתי חמור לאורך שלוש התקופות. דו"ח הביטוח הלאומי מראה באופן מפורש כי הסיכויים של מי שחיים במשפחה ענייה להיות באי ביטחון תזונתי גבוה פי 1.7 מהסיכוי של החיים במשפחות מעל לקו העוני".
לדבריו של פרופ' סטריאר המאבק באי ביטחון תזונתי מתקיים היום בשלוש חזיתות – מפעל ההזנה של משרד החינוך שמחלק לילדי בתי הספר היסודיים שזקוקים לכך ארוחה חמה, המיזם הלאומי לביטחון תזונתי שנותן מענה ל-26 אלף משפחות ועמותות המזון. "עדיין מרבית העומס והאחריות נופלים על ארגונים אזרחיים ואני חושב שצריך לשנות את היחס הזה והמדינה צריכה לקחת יותר אחריות", הוא אומר. "בנוסף, המיזם לביטחון תזונתי לא מטפל כיום בקשישים ואני חושב שזה צריך להשתנות".
ענבל, אמא לשני ילדים קטנים מכירה את המציאות אותה מתאר סטריאר היטב. "זה כל הזמן לשרוד", היא מתארת. "אני עובדת בניקיון, בשתי משרות ואני המפרנסת היחידה בימים אלה. ההוצאות שלנו הן בדיוק מה שאני מרוויחה, והגענו למצב שלא נשאר לנו כסף לקנות אוכל, ללא סיוע בסלי מזון של 'פתחון לב' לא היה לנו מה לאכול בבית".
"היו ימים שלא היה לי מה לאכול, אבל אני עושה הכל כדי להימנע ממצב שלילדים לא יהיה מה לאכול", אמרה ענבל, "רעבים הם לא היו, אבל גם אין אוכל בריא בבית. אני קונה את הבסיס, לחם, גבינות. זה כל הזמן בחירות – בין אוכל לבגדים חמים לחורף, ולפעמים זה לבחור בין לחם לחלב כי אין מספיק כסף. הילדה שלי בת שנתיים, גמלתי אותה מסימילאק כי לא היה לי כסף לקנות. היו לנו ימים שלא היה לי כסף לקנות טיטולים עבורה".
שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ יעקב מרגי, הגיב לדברים, "מצב בלתי נסבל שחייבים לתת עליו את הדעת. הדו"ח הזה מתווסף לדו"ח העוני שפורסם בשבוע שעבר וממחיש את הצורך בתוכנית פעולה מיידית. הנחתי את גורמי המקצוע בביטוח הלאומי ובמשרד הרווחה להציג בפניי בהקדם תוכנית למיגור העוני ושיפור מצב האי ביטחון תזונתי בישראל. מיד עם קבלת התוכנית אדרוש לקיים על כך דיון דחוף בממשלה ע"מ לקדם הצעות החלטה לקידום תוכנית למאבק בעוני ובאי ביטחון תזונתי".
"למעלה מחצי מיליון משפחות בישראל חיות באי ביטחון תזונתי, זהו נתון מזעזע וכואב שחייבים לטפל בו בדחיפות", הוסיף השר במשרד הרווחה והביטחון החברתי, הרב יואב בן צור. "אנו רואים את האוכלוסיות המוחלשות בחברה, בפריפריה ובערים, קורסות תחת הנטל הכבד של יוקר המחיה ומוותרות על ארוחות בסיסיות מתוך מצוקה כלכלית קשה. כמידי יום מאות אלפי ילדים בישראל הולכים למוסדות החינוך בלי ארוחת צהריים טובה וזהו מצב עגום שמדיר את מנוחתי. יש צורך בשינוי התפיסה למציאות העגומה והכואבת בכדי להבטיח מחייה בכבוד וסיוע למי שזקוק לכך באופן רוחבי וחוצה מגזרים. מדיניות רווחה ודאגה לאוכלוסיות החלשות בחברה זהו ערך עליון מוסרי המחייב את כולנו, נפעל בכלל הכלים העומדים ברשותנו בכדי לתת מענה תזונתי לאותם ילדים רעבים ".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי ירונה שלום אמרה: "דוח האי ביטחון התזונתי נמצא בהלימה לדוח העוני. אנו רואים שמשפחות שהיו עניות ולא הצליחו 'לשים אוכל על השולחן' בעבר, מצבן בדרך כלל נשאר כשהיה, זהו מצב לא סביר במדינה מפותחת ואנו רואים בדו"ח הזה ככלי מדיניות לקידום חקיקה, הן בדבר עליית הקצבאות והן בדבר הקלה בפרמטרים לקבלת קצבאות קיום. הביטוח הלאומי יציג בימים הקרובים מספר פתרונות למקבלי ההחלטות לטובת סיוע לאוכלוסיות החלשות בחברה הישראלית".
מנכ״ל "פתחון לב", אל כהן, הגיב לדוח מצב הביטחון התזונתי: "את הנתונים והמספרים שמתפרסים הבוקר אנחנו מרגישים בשטח וחושדים כי המצב עוד גרוע הרבה יותר מממצאי הדוח שמתייחס נכון לאמצע שנת 2021, עוד לפני גלי עליות המחירים הגדולים וסיום תקופת החל"ת. חברי הממשלה החדשה הבטיחו לציבור לטפל במצב העוני והביטחון התזונתי ומצופה מהם לעמוד בכך. נדגיש כי בהסכמים הקואליציוניים נכתב באופן חד משמעי שיש להחזיר את את המיזם לחלוקת תלושי מזון ולהקים את הרשות למאבק בעוני, והדוח הזה רק מציג עד כמה הפעולות הללו חשובות וקריטיות לביצוע באופן דחוף ומיידי. למדינה יש מיליארדים בעודפים שלה והגיע הזמן שהיא תנצל אותם לטובת האוכלוסיות שזקוקות לכך".
