בני משפחתו של יובל קסטלמן הגישו ערר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בעקבות החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד התנהלות המשטרה בעניין חקירת נסיבות מותו. קסטלמן נורה למוות על-ידי חייל המילואים אביעד פריג'ה לאחר שנטרל מחבל בפיגוע בירושלים בנובמבר אשתקד. הערר מפרט שורה של מחדלים, ומציג את טענת המשפחה על שיבוש החקירה וראיות שמטרתן להצדיק בחינה מעמיקה ומקיפה.
הצהרת עו"ד דניאל חקלאי ומשפחת קסטלמן, לאחר החלטת מח"ש
(צילום: אלכס גמבורג )
קסטלמן, עורך דין שהיה שוטר בעברו, הסתער על זירת הפיגוע כדי לסייע בנטרול המחבלים, תוך שהוא מסכן את חייו. הוא הצליח לירות באחד המחבלים ולנטרל אותו אך נורה לאחר מכן על-ידי פריג'ה. בערר, שאותו הגיש עו"ד דניאל חקלאי, נכתב כי קסטלמן "עשה כל שניתן כדי להבהיר שהוא אזרח שומר חוק שרץ לזירה כדי לסייע בבלימת רצח המוני, אך למרות זאת נורה למוות".
ראש מח"ש, עו"ד קרן בר-מנחם, קיבלה את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית על דעת פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן. בערר שהוגש הדגישה המשפחה כי יש צורך מובהק לפתוח בחקירה פלילית, וכי "רק חקירה פלילית מקיפה, מעמיקה וממצה יכולה להניח תשתית לניסיון מיצוי הצדק ובירור האמת בפרשה עגומה זו".
עו"ד חקלאי אף טען כי "בדיקת מח"ש התעלמה ממגוון ראיות שמניחות תשתית למסקנה כי לפחות קצין משטרה אחד שיבש לכאורה את החקירה". הקצין, רב-פקד נדב כוגן מימ"ר ירושלים, צוין בערר, נחשף לסרטון הירי בקסטלמן כבר בשעה 16:00 ביום הפיגוע, אך בחר שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד פריג'ה. בנוסף צוין כי במקום לבצע נתיחה בגופה במכון לרפואה משפטית, החליט כוגן לשחררה לקבורה, למרות שקיבל דיווח על כך שנמצאו בגופתו של קסטלמן "פרגמנטים מתכתיים".
בני המשפחה סיפרו כי במהלך שיחה שערכו עם כוגן יומיים אחרי הפיגוע, הוא מסר להם מידע כוזב שלפיו שוחח עם רופאי בית החולים, שאמרו לו כי לא נמצאו קליעים בגופה. המשפחה טענה כי "שיחה כזו לא הייתה ולא נבראה". כמו כן, ד"ר אלון שוורץ, המנתח שטיפל בקסטלמן, מסר עדות במח"ש שלפיה אכן נמצאו בגופה רסיסי מתכת.
לפי הערר, "כוגן טען נחרצות במסגרת מזכרו הראשון מיום 1 בדצמבר 2023 כי שוחח עם רופאי בית החולים, אך מתברר כי הוא שוחח אך ורק עם קצין הביטחון, וגם זאת 12 שעות לאחר החלטת שחרור הגופה לקבורה. כוגן טען נחרצות גם באוזני בני המשפחה ב-2 בדצמבר ששוחח עם הרופאים וכי הללו מסרו לו שלא נמצאו קליעים בגופה".
בערר מוצגת עדותו של קצין הביטחון של בית החולים שערי צדק, שסותרת את דבריו של כוגן, ולפיה הוא כלל "לא דיבר עם רפ"ק כוגן במהלך הערב והלילה במועד האירוע עצמו, בטרם החלטת כוגן לשחרר את הגופה לקבורה". קצין הביטחון הוא שסיפר כי רק ביום שישי בצהריים, כ-12 שעות לאחר שחרור הגופה, התקיימה שיחה ראשונה בינו לבין כוגן, שבה נשאל אם בידיו קליעים שנמצאו בגופה. הוא השיב שלא קיבל לידיו קליעים, אך גם לא נאמר לו דבר לגבי קיומם של קליעים בגופה.
קצין המשטרה, לפי הערר, הורה לשחרר את הגופה לקבורה מבלי לנתחה במכון הלאומי לרפואה משפטית, תוך ש"ניסח כזבים מובהקים הן בכתב והן בעל-פה". לכן, הדגישה המשפחה, "לא ניתן לדבר עוד על כשל מקצועי ואנושי בלבד, אלא יש לבחון חשד לשיבוש מהלכי חקירה מצד הקצין, שנמנע מביצוע פעולות חקירה מתבקשות".
המשפחה דורשת כעת שהיועמ"שית תתערב בהחלטת מח"ש ו"תורה על פתיחת חקירה פלילית נגד הקצין ושאר המעורבים בשיבוש החקירה. רק חקירה פלילית מקיפה וממצה יכולה להניח תשתית לניסיון מיצוי הצדק ובירור האמת".
באפריל האחרון, נציגי מח"ש הודיעו לבני משפחתו של קסטלמן כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד השוטרים שהיו מעורבים בקביעה שאין קליעים בגופתו. ממח"ש נמסר אז כי החקירה העלתה שהמסקנה השגויה של המשטרה כי לא נמצאו קליעים בגופתו של קסטלמן התבססה על חומר הראיות שהונח בפניה באותה עת, והטעות נעשתה "בתום לב ובכנות, הגם שמסקנה זו גרמה לתקלה קשה ולעוגמת נפש מרובה למשפחת קסטלמן".
