הפרקליטות הודיעה הערב (רביעי) לבית המשפט המחוזי בנצרת כי פרקליט המדינה, עמית איסמן, החליט לנהל בשנית את משפטו של רומן זדורוב - שהורשע ברצח הנערה תאיר ראדה בבית ספר בקצרין ב-2006. הודעה על כך נמסרה גם לסנגורו של זדורוב, שלא ישוחרר מהכלא. עוד הוחלט לגנוז את התיק שנפתח בשעתו בעניינה של אולגה (אולה) קרבצ'נקו (א"ק) - מחוסר אשמה.
ב-11 במאי קבע המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר, כי יש לקיים משפט חוזר בעניינו של זדורוב. את ההחלטה קיבל בעקבות דיון בבקשת הסנגור הנוכחי של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, שטען כי יש ראיות חדשות בתיק שיש מקום לבחון שוב.
בין השאר מדובר על טביעת עקב נעל, שבעליה לא ידוע, והוטבעה על מכסה האסלה בתא שבו נרצחה הילדה. על עקבה זו, טפטף דם מגופתה. במהלך המשפט טענה המדינה כי העקבה הוטבעה על ידי "מחלץ אלמוני". מומחים מטעם ההגנה טוענים כי לא ייתכן שהעקבה הוטבעה כחמש שעות לאחר הרצח (הזמן שבו אותרה גופת הילדה) ובכל זאת הדם טפטף עליה, שכן לא ייתכן טפטוף של דם בשלב זה.
פרקליט המדינה הקים צוות פרקליטים ותיקים, שלא היו מעורבים עד כה בניהול תיק זדורוב, כדי לבחון את האפשרות לנהל משפט חוזר. "הצוות התבקש לעבור על כלל הראיות בתיק, ולבחון מחדש את התשתית הראייתית הקיימת, על מנת להמליץ בפניו האם קיים סיכוי סביר להרשעתו של זדורוב. הצוות התבקש לבחון גם את הצורך בהשלמות חקירה והעברת חומרים שנאספו במהלך השנים", נמסר.
"לאחר בחינת הדברים ולאחר שקיים דיונים בלשכתו, החליט פרקליט המדינה לאמץ את העמדה ולפיה קיים סיכוי סביר להרשעתו של זדורוב ברצח תאיר ראדה, וכי יש עניין ציבורי של ממש בניהול משפטו בשנית".
עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, מסר בתגובה: "לקחתי את כל האפשרויות בחשבון".
עורכי הדין דניאל חקלאי ותומר שוורץ, סנגוריה של אולגה (אולה) קרבצ'נקו שכונתה א"ק, מסרו בתגובה: "קשה לתאר את עוצמת הרגשות. תשע שנים לאחר עלילת השווא של בן הזוג המתעלל שאותו החליטה לנטוש בעקבות עשור של פגיעות פיזיות ומיניות ולאחר שחייה הפכו לגיהינום בלתי נסבל בשל משפט השדה הנורא שנערך לה ברשת החברתית - זוכה אולה סוף סוף בהחלטה המתבקשת. אולה מאושרת. וגם אנחנו".
סגן הנשיאה מלצר קבע בהחלטתו בדבר משפט חוזר לזדורוב כי "מאחר שמוסכם כי העקבה איננה שייכת למבקש, כאמור – הרי שבמצב דברים זה, אם תתקבל עמדת המומחים מטעם המבקש, קיים קושי להצביע על המבקש כמי שביצע את מעשה הרצח (ולכל הפחות, יש בכך כדי להטיל ספק ממשי בגרסה כי הוא ביצע את הרצח)".
מלצר התייחס גם לכך שכתם מדמה של הילדה המנוחה התגלה בתא שירותים שבו, כך לפי השחזור שערך זדורוב, הוא כלל לא עבר. "אם יתברר כי נזילת הדם על העקבה נעשתה מיד בסמוך לרצח, הרי שנתון זה (של כתם הדם שנמצא בתא השלישי) עשוי לחזק את התזה לפיה הרוצח נמלט מן התא השני (בו בוצע הרצח), לאחר שזה נסגר מבפנים – אל התא השלישי והחוצה, ומסלול זה עומד בניגוד למסלול ההימלטות שהמבקש הדגים בשחזור שערך".
זדורוב, שעבד כרצף במסגרת עבודות שיפוצים בבית הספר, נעצר כמה ימים לאחר הרצח בחשד למעורבות במעשה. לאורך החקירה הוא הודה באוזניו של מדובב כי הוא רצח את הילדה, הודה גם בפני החוקרים, חזר בו מההודאה והודה פעם נוספת, וגם שחזר את המעשה.
במשפטו הראשון, קבע הרכב שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בנצרת, כי זדורוב הוא הרוצח, על סמך ההודאות והשחזור, וכן על סמך שורה של ראיות נסיבתיות. השופטים ציינו בהכרעת הדין כי זדורוב ידע שבעה פרטים "מוכמנים" (כאלה שרק הרוצח יכול לדעת אותם) ובהם לבושה ותסרוקתה של הילדה בעת הרצח, מיקום חלק מהפציעות ועוד.
השופטים שללו את הטענות כי הפרטים נמסרו לזדורוב על ידי החוקרים, וכן את הטענה כי אלה הנחו אותו במהלך השחזור. טענות אלה עלו ביתר שאת בתוכניות טלוויזיה שונות שהתפרסמו בשנים שלאחר המשפט. הוקמו גם קבוצות ברשתות החברתיות בהן הופצו תיאוריות קונספירציה והופעל לחץ לשחרורו של זדורוב.
לאחר המשפט נשמעו ערעורים והמשפט אף הוחזר לבית המשפט המחוזי בנצרת לשמיעת עדים מומחים נוספים, אולם השופטים חזרו והרשיעו את זדורוב. בית המשפט העליון, שדן לאחר מכן בערעור על ההרשעה, דחה את ערעורו של זדורוב ברוב של שני שופטים מול אחד, שטען שיש לזכותו מחמת הספק.
מוקדם יותר אמרה אילנה ראדה, אמה של תאיר, שלא משנה מה - היא לא תוכל להיות מרוצה מאף החלטה מלבד פתיחת תיק החקירה מחדש. "זו תמיד הייתה משאת ליבי. אם ישחררו את זדורוב זה משאיר אותנו, משפחת הקורבן שבדרך כלל אף פעם לא מתייחסים אליה, הלומה - וזו שצריכה להילחם למצוא את הרוצחים", אמרה בריאיון לאולפן ynet.
לטענתה, מערכת המשפט לא גלויה ולא אמינה: "יש דברים אחרים, נוספים, יש ראיות פורנזיות, ולא מתקבל על הדעת לא לבדוק אותן ולא לתת עליהן תשובות. כלל הציבור חסר אמון במערכת. לא רק למשפחת ראדה נרצחה ילדה. מעלימים את הראיות האמיתיות ולא מתייחסים אליהן, וזה גוף שפשוט אי אפשר לגעת בו".
ראדה סיפרה כי המשפחה ניסתה להתעקש על בחינת ראיות חדשות, אך סורבה. "זרקו אותנו מכל המדרגות, אמרו לנו 'אנחנו מצטערים, אנחנו לא חייבים לך תשובה'. אני יכולה למנות מספר רב של ממצאים במכון הפתולוגי, ראיות DNA שאני בטוחה שאם הולכים ובודקים בצורה יסודית מאוד - הרוצח יימצא. יש כנראה איזשהו גוף שלא מוכן לקבל את האמת".