74 שנים מלווה מדינת ישראל את הפצע הלאומי הכואב ששמו אלטלנה. בגיל 12 הייתי עד לסיפור הצורב הזה, שהיום (חמישי) הוא יום הזיכרון שלו על פי הלוח העברי. ראיתי את העשן הבוקע מכלי שיט זה אלי שמים, ואף השתתפתי בהלוויותיהם של אי אלה מחלליה (16 אנשי אצ"ל, אחד מהם איש ארגון ההגנה שהיה שתול באצ"ל ומשום מה לא נטמן לצד חבריו לארגונו; ושלושה חיילי צה"ל שלחמו מנגד. יחדיו 19 נפשות).
סביר להניח שרוב רובם של אזרחי ישראל דהיום, אינם מכירים את סיפור אלטלנה. הריהו בקצרה: בטרם קום המדינה פעלו שלושה כוחות למען השגת עצמאותה. ארגון ההגנה ובכללו הפלמ"ח, הכוח הלוחם של הממסד הרשמי. השניים האחרים היו הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ולוחמי חרות ישראל (לח"י), שעם הקמת המדינה השתלבו גם שניהם בצה"ל, צבאה של מדינת ישראל.
במקור הייתה אלטלנה נחתת ששימשה את צבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה. עם סיום שירותה נרכשה על ידי הזרוע של אצ"ל בחו"ל. הנחתת, שעליה מטען נשק גדול ואיכותי שקיבל האצ"ל מממשלת צרפת, וכן כ-1,000 לוחמים שאמורים היו להיקלט בצה"ל, יצאה לדרכה בחודש יוני 1948, בעת ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות והגיעה לחוף כפר ויתקין באישור ובסמכות הממשלה.
אצ"ל ביקש לצייד בנשק את גדודיו שכבר שולבו בצה"ל, אך המשא ומתן עלה על שרטון והאזור בכפר ויתקין הפך למלחמתי. בהנחה שבתל אביב יוכל המשבר להיפתר, הפליגה אלטלנה לעבר חופיה, כשאוניות הצי הישראלי דולקות אחריה. מול מלון "קטה דן" עלתה אלטלנה על שרטון. המגעים בין נציגי אצ"ל וממשלת ישראל כשלו, וזו האחרונה החליטה שהמוצא היחיד הוא הכנעת האצ"ל.
חילופי האש בתל אביב היו בעיקרם בין כוח פלמ"ח בפיקודו של יצחק רבין, לבין ספינה חמושה שירדה מאלטלנה וביקשה להגיע לחוף. המידע שבו הולעט רבין היה שאצ"ל מבקש לתפוש בכוח את השלטון במדינה שזה עתה קמה.
"מדי עלותי לגשר רב החובל", העיד מפקד האצ"ל מנחם בגין שהיה על סיפון אלטלנה, "הומטרה על הסיפון אש בלתי פוסקת. מדי רדתי ממנו שקטה האש. הקליעים כוונו בדיוק ואין זו אשמתם שלא קלעו בדיוק".
בהמשך החל משא ומתן שבמהלכו "מודיעים לי", העיד רבין, "כי הוחלט להפגיז את האונייה בתותח". קצין הרכש הצה"לי, פנחס ואזה, העיד: "מחזה מזוויע, דרמה מחרידה; אחים מול אחים, עם נשק ביד והורגים זה את זה".
שלמה נקדימוןצילום: דנה קופלהתותח הגיע, ואחד מפגזיו הראשונים קלע בנחתת שהחלה לעלות באש ובהמשך נשרפה. בגין שידר באותו לילה לאומה מתחנת השידור לשעבר של האצ"ל, כשעיניו זולגות דמעות. "ההוראה שקיבלתי אמרה", שיחזר רבין לימים, "לעצור את מפקדי האצ"ל כולל מנחם בגין". לימים, בשנת 1976, כאשר יתמודד על כהונת ראש הממשלה יאמר רבין: "זה היה היום הכי שחור שלי".
29 שנים אחרי קרב אלטלנה, עם היבחרו של בגין לראשות הממשלה, העביר לו קודמו, רבין, את השלטון אך בליבו היה משוכנע, כפי שכתב בספרו, שהבוחר טעה. לימים, כאשר קרא בגין פרק זה, העיר: "לו הבוחר הקדים את החלטתו בחצי יובל שנים, סביר להניח שגם השלום היה מקדים את זמנו".
- שלמה נקדימון הוא היסטוריון ועיתונאי, בעבר יועץ התקשורת של מנחם בגין
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
