משרד החינוך נערך לחזרה ללימודים של תלמידי שדרות ויישובי המועצה האזורית שער הנגב החל מ-4 בפברואר. בדיון שהתקיים היום (ראשון) בין נציגי משרד החינוך ונציגי מנהלת תקומה, ולאור הנחיית שר הביטחון יואב גלנט כי לא נשקף איום ביטחוני ליישובים אלה, נערך כאמור המשרד לחזרה ללימודים. בשער הנגב מנגד זעמו על ההודעה, שמתפרסמת ביום שבו נפצעה תושבת המועצה ממושב יכיני מפגיעה ישירה של רקטה בביתה.
תלמידי היישובים הללו יחזרו ללימודים מכיוון שהם נכללים באזור שנמצא מזרחית לכביש 232, ששר הביטחון קבע כי אין לגביהם איום ביטחוני. עדיין לא התקבל אישור שגם במועצה האזורית אשכול יחזרו ללימודים.
במסגרת ההיערכות לחזרה מתקיימים שיפוצים בבתי הספר והכנה של הצוותים הפדגוגיים לחזרתם של התלמידים והתלמידות לשגרת לימודים שוטפת. "אני מברך על שובם של תלמידי ותלמידות ישראל לבתיהם ולמוסדות החינוך ביישובים שנפגעו במתקפת הטרור שפקדה אותנו ב-7 באוקטובר", אמר שר החינוך יואב קיש. "חזרתם של התושבים ובכך חזרתם של הילדים למוסדות החינוך היא אמירה כי אין בכוונתנו להיכנע לטרור בשום אופן".
קיש הוסיף: "משרד החינוך בראשותי עשה וימשיך לעשות הכול עבור התלמידים ששגרת חייהם השתנתה וכן ימשיך להעמיד את כל הכלים הדרושים עבור הילדים, ההורים וצוותי ההוראה על מנת שיוכלו לשוב ולקיים שגרת לימודים תקינה ומיטבית".
משער הנגב נמסר: "בשעה שתושבת המועצה האזורית שער הנגב נפגעה מירי תלול מסלול, משרד החינוך ומנהלת תקומה מוציאים הודעה חסרת אחריות ומנותקת מהמציאות על החזרת בתי הספר בקריית החינוך שער הנגב בעוד שלושה שבועות. המועצה האזורית שער הנגב דוחה מכל החלטה זו ותמשיך להפעיל בשלב זה את המסגרות העורפיות ולהבטיח את ביטחון ילדיה, כפי שהיה מצופה מראש הממשלה ושר הביטחון לעשות".
ראש העיר שדרות אלון דוידי פרסם בתגובה הודעה ארוכה לתושבים בה צוין בין השאר: "לא אאפשר כפייה על תושבינו וילדינו לשוב לבתיהם ולמסגרות החינוך ללא הבטחת ביטחונם על ידי הממשלה ומערכת הביטחון.
אכן, בכוונתה של הממשלה להחזיר את התושבים בתחילת החודש הבא ולפתוח את מסגרות החינוך בהתאם להמלצת מערכת הביטחון, אך לא אאפשר זאת אלא אם ראש הממשלה ימלא אחר דרישותיי לחזרה בטוחה של התושבים, כולל אמירה ברורה לגבי תגובת צה"ל לכל ירי מעזה לעבר העיר. באם התנאים הללו לא יבשילו ולא אקבל התחייבות מממשלת ישראל והעומד בראשה לא נחזור לביתנו!".
בין הדרישות שציין דוידי: צפון הרצועה יוכר כשטח השמדה, תושבי צפון הרצועה לא יחזרו לשם עד השמדת חמאס והחזרת החטופים, שדרות תתוגבר בגדוד חיילים להגנה על העיר עד להשמדת חמאס, מתן סיוע כספי לתושבים ועוד.
קיש מסר: "לאור החלטת שר הביטחון ופיקוד העורף המאפשרת את חזרתם של תושבי שדרות ויישובי שער הנגב לבתיהם, יחד עם ראש הממשלה קיבלתי החלטה לפתוח את מוסדות הלימוד בישובים אלה. בעקבות חוסר הדיוק בעובדות רואה לנכון להסביר פה את השיקולים בעניין זה:
"למערכת החינוך אין מספיק כוח אדם בשביל להחזיק מערכת חינוך כפולה במלונות וביישובי העוטף. תהליך החזרה לשגרה חשוב והחזרת מוסדות הלימוד הוא אינטגרלי והכרחי בתהליך זה. בנוסף, ישנה חשיבות רבה בהכנה והתרעה מוקדמת כדי לאפשר למשפחות זמן התארגנות מספק עבור חזרה זו.
"כבר היום רבים מהתושבים חוזרים וקיימת דרישה מצדם ומצד ראשי הרשויות לפתוח מסגרות חינוך. ברור לכל שהדרישה הראשונית ובלעדיה לא ניתן להתקדם היא החלטת מערכת הביטחון שניתן לחזור. החלטה זו התקבלה ובישיבת הממשלה נאמר גם על ידי שר הביטחון גלנט וראש הממשלה נתניהו שניתן לחזור לישובים שממזרח לכביש 232. יותר מכך, התבקשתי לקדם את פתיחת מערכת החינוך וכך יהיה. מערכת החינוך בראשותי תמשיך ותעשה כל שידרש על מנת להקל ולאפשר לתושבים חזרה רכה וקלה ככל שניתן. חזרה לשגרת חיים בעוטף היא המשימה של כולנו ואנו מחוייבים לה באופן מלא".
בצפון החזרה ללימודים לא נראית באופק
414 תלמידי תיכון אורט דנציגר בקריית שמונה אינם מגיעים לשום מסגרת חינוכית מאז פינויה של העיר בעקבות המלחמה. 40 אחוז מהתלמידות באולפנת צביה באשקלון בפוסט טראומה, ותלמידי התיכון המפונים מודאגים שלא יצלחו את בחינות הבגרות. בבתי ספר שקלטו מפונים מתקשים להתמודד עם מחסור במורים.
חברי ועדת החינוך של הכנסת, בראשות יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב (ש"ס), סיירו היום בבתי ספר שהוקמו לתלמידים מפונים מהדרום ומהצפון, ונפגשו עם מנהלי בתי ספר מרחבי הארץ שקלטו בבתי ספרם תלמידים מפונים.
חברי הוועדה ביקרו בבית הספר המשותף חוף הכרמל ופגשו את מנהלי ותלמידי בית הספר "שקמה", שהוקם עבור 130 תלמידים מיד מרדכי, ובמתחם Wix בגלילות, שם לומדים 500 תלמידים מקריית שמונה, חלקם מתיכון דנציגר וחלקם מבתי ספר יסודיים שונים בעיר.
מנהל בית הספר אורט דנציגר, עופר זפרני, אמר לחברי הוועדה כי בתיכון 1,400 תלמידים הפזורים ב-110 בתי ספר ב-400 יישובים. לדבריו, 414 מהם לא הגיעו למוסד חינוכי מאז הפינוי והם יושבים בבית או בבתי המלון. "חלק מהתלמידים עדיין מבולבלים ולא רוצים להגיע. יש חרדה וההורים מפחדים, בהם הורים שלא מוכנים לשלוח את הילדים שלהם בהסעות באוטובוס מהמלון לבית הספר", הוא אמר.
זפרני ציין כי בשל מחסור במורים המגישים לבגרות ישנם מקצועות שאינם נלמדים, כמו לשון, ובחלק מהמגמות לומדים באופן חלקי בזום. ישי, תלמיד כיתה י"א בתיכון דנציגר, אמר לחברי הוועדה: "עוד מעט תתקיים בגרות בלשון, אבל לא היה לנו אפילו שיעור אחד. גם לא כל לימודי המגמות מתקיימים. לומדים פעם בשבוע מגמות בזום. במגמה שלי, תקשורת, לא למדנו וגם אין שיעורים בזום. איך ניגש לבגרות?". המנהל סיפר כי מורה ללשון אכן עוד לא נמצא, אבל ש"הילדים פה לומדים מתמטיקה ואנגלית כמו נינג'ות".
תלמידה אחרת העלתה קשיים נוספים: "אין פה חלונות. וגם לידנו במסדרון יש תלמידים בכיתה א'. איך נלמד כך?". עומר, תלמיד כיתה י' מדנציגר, סיכם: "השנה הזאת מתפספסת לחלוטין. אין למידה כמו שצריך". לצד זאת, הוא הודה על עצם קיומה של המסגרת החינוכית: "המקום מאפשר לנו להניע את המנועים מחדש". המורה מגי מועלם ביקשה להסתכל גם על המורים המפונים: "אחר הצהריים בזום הם שומרים על קשר עם ילדים שהולכים לאיבוד".
עופרי ועדי, תלמידי כיתה י"א מבית הספר השקמה, ציינו שלא היו רוצים לוותר על בחינות הבגרות במועד החורף שיחלו בעוד חודשיים, אבל כן רוצים שיינתן להם מענה בהתחשב בנסיבות. "לא למדנו פיזיקה מתחילת השנה, גם בשל בעיות שהיו בבית הספר הקודם. גם פה אין פיזיקה, כי אין מורה לפיזיקה. אז אנחנו צריכים ללמוד הכול, בלי שום הקלות. אנו מבינים שאם יינתנו הקלות לא יתייחסו לזה בקבלה לאוניברסיטה בהמשך", אמרו.
הרב ינון בן דוד, ראש אולפנת צביה באשקלון שהגיע למפגש מהמילואים בעזה, אמר כי באשקלון חווים את הלחימה באופן אינטנסיבי, ושמרבית התושבים, בהם תלמידות האולפנה, לא פונו והן חוות טראומה. לדבריו, 40-30 אחוז מהן בפוסט טראומה. הוא אמר כי מתווה בחינות הבגרות של משרד החינוך שמקל עם התלמידים משמעותי מאוד, אך ביקש שייקבע כי המתווה יהיה תלת-שנתי ולא רק לשנה הזו, משום שיש למצב הנוכחי השלכות המקשות על התלמידים.
מנהלי בתי הספר טענו כי מורים רבים שפונו עם משפחותיהם לבתי מלון במקומות שונים אינם מגיעים לבתי הספר החדשים לתלמידים המפונים, ושהם אינם רשאים לשבץ מורים אחרים משום שהתקן שמור להם. המנהלים ביקשו לאפשר להם לקלוט מורים אחרים במקום המורים המפונים שאינם יכולים להגיע.
חגית וקנין, מנהלת בית הספר שקמה מיד מרדכי עם 800 תלמידים בכיתות ז'-יב', סיפרה כי מחצית מהתלמידים מפונים ומחציתם נמצאים ביישובי צפון המועצה שלא פונו. "תלמידים שלנו מפוזרים ומגיעים ללימודים בקריית מלאכי, אשקלון, צרעה ותל אביב", אמרה במפגש. "פרט לאתגר של למידה בשגרת חירום אני זקוקה לגיבוי ממשרד החינוך בנוגע להוראה לצוותים החינוכיים שצריכים לחזור לעבודה. אני מעריכה ש-15% מהצוות שלי, כ-20 מורים שיכלו להגיע לעבודה, לא מגיע מסיבות אחרות - לא בא להם למשל - והתקן שלהם עדיין נחשב מאויש. במצב כזה אני צריכה שיהיה אדם אחר שימלא את מקומם".
ינון בן דוד, מנהל אולפנה באשקלון, העריך שאצלו מדובר בכ-20% אחוז. "אפשר להגדיר אותם כמו חופשת לידה או כמו מגויסים למילואים, כדי לשחרר לנו תקן", הציע.
6 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת החינוך יוסף טייב. "המצב אצל תלמידי הפריפריה שפוזרו לעשרות מקומות ולא פונו במרוכז - מדאיג"
(צילום: שלו שלום)
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יוסף טייב, אמר כי המצב אצל תלמידי הפריפריה שפוזרו לעשרות מקומות ולא פונו במרוכז מדאיג. "יש לאפשר חופשיות וגמישות למנהלי בתי הספר", אמר. "בראש סדר העדיפויות צריך לשים את מנהלי בתי הספר שהתפנו מהפריפריה והתפזרו למקומות שונים. האתגר שם מדאיג פי כמה. משרד החינוך התעורר בזמן ועשה מה שצריך והפגין גמישות. אנחנו מבינים שיש השלכות רוחב לשנים הבאות. הוועדה תדאג שזה יקרה. בלי נתונים איפה כל תלמיד נמצא, לא נדע איפה לשים את האצבע ולתת להם מענה הולם. בלי מנהל חזק, לא היו יודעים איפה התלמידים".
חבר הכנסת סימון דוידסון מיש עתיד אמר: "ראינו ושמענו היום את האתגרים הרבים של התלמידים המפונים. אני סבור כי לא פחות חשובות מלימודי המתמטיקה והאנגלית הן הפעילויות הבלתי פורמליות המתקיימות מחוץ לכותלי בית הספר - חוגי ספורט, פעילות בתנועות הנוער ועוד".
נציגת משרד החינוך יהודית בר און אמרה כי שר החינוך קיש הנחה לצמצם ככל האפשר חסמים בירוקרטיים וכספיים ולאפשר מענה מלא לתלמידים המפונים. "אנחנו מחויבים לתת מענה, יש לנו קבוצות מיקוד כדי להבין את הצרכים של השטח ולתת פתרונות. יש אתגרים ולא הכול מושלם", אמרה.
לגבי המורים המפונים שאינם מלמדים, אמרה בר און כי להערכתה יש פחות מ-10 אחוז כאלה, וציינה שבשבוע הקרוב ייצא נוהל מותאם בנושא. "אל מול הרגישות של מורים שהתפנו, אנחנו מבינים את צורכי המערכת. ככל שמורה לא מעוניין לחזור ללמד הוא ייקח חופשה ויפנה את התקן שלו למורה אחר", אמרה.
