הממשלה אישרה הערב (יום רביעי) במשאל טלפוני את מינויו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין למשרת יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. בהתאם לפסיקת בג"ץ, שפסל את מני מזוז מכיוון שזה דרש להתמנות באופן קבוע לשמונה שנים, רובינשטיין ימונה באופן זמני בלבד ורק לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל. מיד אחרי ההצבעה בממשלה, העביר שר הביטחון בני גנץ לוועדה בקשה לאישור מועמדותו של סגן הרמטכ"ל, אלוף הרצי הלוי, לתפקיד.
ביום שישי האחרון מסר רובינשטיין כי "אמרתי למזכיר הממשלה שאני נוטל על עצמי את התפקיד על תקן מילואימניק במינוי זמני לצורך בחינת מינוי רמטכ"ל ולא למינוי קבע". עם פסילתו של מזוז, נזכיר, בממשלה התעורר חשש שמינויו של הלוי יתעכב בשל הצורך לכנס ועדה אחרי החגים - אולם מינויו של רובינשטיין צפוי לפתור את הפלונטר בנושא.
הוועדה למינוי בכירים אחראית לוודא שלא נפל פגם בטוהר המידות של המועמדים לתפקידים בכירים, ואמורה להתכנס לאשר את מינויו של הרמטכ"ל. מזוז אמור היה לקבל מינוי קבוע לראשות הוועדה, למשך שמונה שנים, אך בבג"ץ נקבע כי אין למנותו בתקופת בחירות. את מינויו אישרה לממשלה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה - ונציגיה אף הגנו על ההחלטה בבג"ץ.
שופטי בג"ץ קבעו כי בעוד מינוי זמני לתפקיד הוא סביר, ומרגע שבהרב-מיארה הייתה נחושה למנות את מזוז רק באופן קבוע - לא נותרה להם ברירה אלא לפסול את החלטת הממשלה. "אף שבמישור העקרוני, לפי ההלכה הפסוקה ובהתאם להנחיית היועמ"ש, ישנה אפשרות להורות על מינוי קבוע גם בתקופת בחירות - יש לזכור שנקודת המוצא בהקשר זה היא הימנעות ככל האפשר מעשיית מינויים", כתבו השופטים. "גם כשנוצר צורך ספציפי במינוי הכרחי, יש להעדיף מינוי זמני על פני מינוי קבוע, למעט מקרים חריגים שבחריגים".
השופטים הוסיפו כי מהטיעונים ששמעו "התברר כי משיבי הממשלה הפכו את החריג לכלל ואת הכלל לחריג, משקבעו כנקודת מוצא כי אין לסטות ממנגנון המינויים שבהחלטת הממשלה - תוך יישום שגוי של הכללים המשפטיים שנקבעו לתקופת בחירות. נקבע אפוא, כי משעה שהמינוי שעל הפרק נבחן בדרך שגויה ותוך סטייה ממערכת הדינים שנקבעה לגבי מינויים בתקופת בחירות, אין מנוס מלהורות על ביטול החלטת הממשלה".
מזוז מתח בתגובתו ביקורת על שופטי בג"ץ, ומסר כי "אני מכבד את החלטת בית המשפט, אף שאני סבור שההחלטה מוטעית ואינה מתיישבת עם מהות הוועדה ותכליתה. בנסיבות אלה לא אוכל לקבל על עצמי את תפקיד יו"ר הוועדה במתכונת שנקבעה".
פסיקת בג"ץ היוותה מכה קשה לבהרב-מיארה, שכאמור תמכה בעמדת הממשלה והגנה עליה, אך מעבר לכך זו הייתה גם מכה לממשלה עצמה - שלא הצליחה למנות את מזוז לתפקיד חרף התעקשותה. בג"ץ מתח ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה, והשופט נעם סולברג הבהיר כי מרגע שהתבקשו נציגי הממשלה לשקול את עמדתם - הייתה צריכה בהרב-מיארה להביא את ההערות אל השרים, אך לא עשתה זאת. על חשיבות המינוי התבטא לא אחת שר הביטחון בני גנץ - שאמר כי מדובר בעניין מהותי לביטחון המדינה, שאין לעכבו או להמתין עמו עד לאחר הבחירות.
