הכו, נשכו, קשרו ונעזרו באחים של בתם הצעירה - שנותרה שרועה על הרצפה ב"קרוואן הזוועות" - וגופה מלא חבלות: בית משפט השלום ברמלה גזר אתמול (יום שני) שלוש שנות מאסר וחצי על זוג הורים שהכו את בתם הצעירה וקשרו אותה מחוץ לקרוואן בו התגוררו ביער בן שמן. כמו כן, נגזר עליהם לפצות את בת ה-19 בעשרות אלפי שקלים.
הכל התחיל כשאחת מאחיותיה נחשפה להודעה ששלחה לגבר עימו הייתה בקשר. האחות סיפרה על כך להורים, ובתגובה אם המשפחה ניגשה למיטתה בלילה והחלה להכות אותה. היא נטלה לידיה כבל מאריך שהיה מונח במקום והצליפה בה.
לאחר מכן ביקשה מאחד האחים שיקרא לאב המשפחה. הוא נכנס לקרוואן ועל פי האישום שהוגש נגדם על ידי יחידת התביעות של משטרת ישראל במחוז מרכז, הוא נשך את בתו בכתף, נטל לידו צינור השקיה מגומי והכה באמצעותו את בתו בגבה. אחיה הצטרף לזוג הוריו וחבט בה במכות אגרוף בפניה ובצווארה. ההורים והאחים דרשו מהצעירה לתת להם את הקוד לטלפון שלה, אך היא סירבה. בתגובה אמה הכתה אותה שוב באמצעות הכבל המאריך, בעוד היא שרועה על הרצפה כשגופה מקופל.
אחים נוספים של הצעירה נכנסו אל הקרוואן, ואז פנתה אליהם האם וביקשה מהם: "תשחטו אותה". אחד מהאחים של הצעירה קשר אותה בחבל בידיה וברגלה אך היא הצליחה להשתחרר מהקשירה. בתגובה אמר האב לבניו: "תביאו את השרשרת של הכלב". אחד האחים הביא את השרשרת המשמשת את הנאשמים לקשירת כלבם, והאב קשר באמצעותה את רגלה של ביתו לרגל המיטה וכך נרדמה הצעירה כשהיא כבולה ברגלה על הרצפה.
רק יממה לאחר מכן, כשאחת האחיות של הצעירה מצאה את המפתח של שרשרת הקשירה, היא סייעה לאחותה להשתחרר ולהימלט מהמקום. משם ברחה הצעירה ונמלטה באמצעות מונית שהבחינה במצבה והסיע אותה לתחנת המשטרה במודיעין.
חוקרי המשטרה הזדעזעו למראה החבלות על גופה של הצעירה ופתחו מיד בחקירה. בתום העדות שמסרה היא הועברה למקלט לנשים מוכות אך ברחה משם כעבור זמן קצר ומאז לא מצליחים לאתר אותה. עם זאת, העדות המופרטת שמסרה כולל הממצאים שאספו חוקרי המשטרה בקרוואן ועדויות שניגבו, הספיקו כדי להגיש כתב אישום נגד שני ההורים והאחים שלקחו חלק בתקיפה.
בית משפט השלום בלוד גזר השבוע את דינם של שני ההורים שירצו כאמור עונש מאסר של 42 חודשים וישלמו קנס כספי של 80 אלף שקלים לבתם, שטרם אותרה.
השופט מנחם מזרחי, סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה, כתב בגזר הדין: "לא נותר חלק בגופה של המתלוננת, שלא סבל חבלות נוכח התנהגותם מעוררת החלחלה של הנאשמים. עוצמת המעשים האלימים נוכח תמונות החבלות, מחייבת ענישה מחמירה, חריפה וכואבת. הענישה חייבת לתקופה משמעותית ביותר של מאסר בפועל המתיישבת וההולמת את האופן שבו רואה החברה את חומרת המעשים, והמעבירה מסר של הרתעת היחיד והרבים, והמבהירה כי אין כל הצדקה תרבותית או 'חינוכית' למעשים שכאלה".
