היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה אמש (רביעי) את עמדתה באשר ל"חוק טבריה" שאושר במליאת הכנסת בתחילת החודש, שיאפשר ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה בועז יוסף - מקורבו של יו"ר ש"ס אריה דרעי - להתמודד בבחירות לראשות העיר. עמדתה של היועמ"שית, לקראת הדיון שייערך בבג"ץ בסוף החודש בעניין העתירות שהוגשו נגד החוק - היא שהוא יוחל רק מהבחירות הבאות לרשויות המקומיות.
עמדתה של היועמ"שית היא שקיימים פגמים מהותיים ביותר בחוק ביחס לתקופת הבחירות הנוכחית, שלא ניתן להשלים איתם. על כן, לדעתה, בית המשפט העליון מתבקש לקבוע כי משהחלה כבר תקופת הבחירות הנוכחית, התיקון שחוקק בכנסת, תיקון 53, בכל מקרה לא יכול לחול על הבחירות הקרובות לרשויות המקומיות שיתקיימו באוקטובר.
כלומר, בכל הנוגע למערכת הבחירות הנוכחית תמשיך לחול המגבלה בדבר היעדר האפשרות של יו"ר ועדה ממונה וחברי ועדה להתמודדות בבחירות הקרובות לרשויות המקומיות, כך שאם החוק יוחל החל מהבחירות הקרובות - הוא לא יהיה חוקתי.
לפי בהרב-מיארה, "עמדה זו היא עמדה פרשנית, הנוגעת למועד תחולתו של החוק ביחס לבחירות הקרובות, שאינה פוגעת בציפיות או באינטרס הסתמכות של מי מהגורמים האמורים, וכל שכן של הגורמים שמינו אותם, משיש בה כדי לשמר את הנחות המוצא המשפטיות ערב מינויים". לעמדת היועמ"שית, ככל שיימצא שהתחולה של החוק היא מיידית - תוצאת הדברים תהיה אי-עמידתו במבחנים החוקתיים.
עוד כתבה היועמ"שית: "תיקון 53 לחוק, אשר נחקק בתוך תקופת הבחירות ובמטרה לאפשר התמודדות בבחירות של מועמד מסוים, הוא פגום. גם תוצאתו מעוררת שורה של קשיים משמעותיים, במנותק משאלת התחולה, ועוצמתם של קשיים אלו גוברת בשים לב להצטברותם יחד. יש כאן פגיעה בעקרונות ואינטרסים ציבוריים וחשובים של ממלכתיות, מקצועיות וניטרליות של השירות הציבורי, ובאמון הציבור במערכות אלה. החוק מקנה יתרון בלתי הוגן לחברי ועדה ממונה ולראש הוועדה, אשר לא זכו לאמון הציבור, באופן אשר מעלה חשש משמעותי לפגיעה בשוויון בין המועמדים ובזכות לבחור ולהיבחר". לדבריה, מדובר ב"שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק".
בסוף דבריה היועצת המשפטית לממשלה הציגה את עמדתו של שר הפנים משה ארבל מש"ס, שמתנגד לקביעה כי בחוק יש פגם חוקתי שיביא לפסילתו או לדחיית כניסתו לתוקף. לדברי ארבל, "אין כל בסיס ואף ראשית טענה להיותנו מדברים על חוק אשר נפל בו פגם חוקתי היורד לשורשו ואשר יש בו להביא לעצם הצורך בבחינתו ובוודאי לביטולו".
השר ארבל טוען: "לסיכומם של דברים, נקודת האיזון שנבחרה אשר התקבלה בתום הליך תקין בהתאם לנדרש על פי כללי העבודה הנוהגים על ידי הכנסת הינה הכרעה שבמדיניות אשר מצויה עמוק בתוך סמכותה של הכנסת כבית המחוקקים של מדינת ישראל, ולא נמצא בין היתר כפי שהדברים פורטו בהרחבה בתגובת הכנסת כי נפל בה פגם חוקתי אשר יש בו להביא לביטולה או אף לצמצומה במישור התחולה.
"בחינת החוק במסרקות הבחינה החוקתית הנהוגה בפסיקה לא מעלה לדעת שר הפנים כי החוק פוגע בזכות יסוד חוקתית, וממילא ככל וקיימת פגיעה מסוג זה אין היא מהפגיעות שאינן עומדות במבחני המידתיות ומצדיקה פסילה מלאה או חלקית - על דרך פרשנות לפיה החוק יתחיל מהבחירות הבאות לרשויות המקומיות" - של החוק".
ארבל הוסיף: "דומה כי הדברים אף לא נסתרו מבחינת עמדת היועצת המשפטית לממשלה אשר לא הצביעה על התקיימותם של מבחנים אלו בחוק האמור כשלעצמו, ולא עוד אלא גם בכל הנוגע להיעדר הוראת תחולה מאוחרת במסגרתו. אשר על כן ולאור כל האמור ועל רקע הזהירות והרף הנדרשים להתערבות בפעולת הכנסת ובפסילת דבר חקיקה של הכנסת, בוודאי שאין לראות לעמדת השר כי קיים פגם חוקתי ובוודאי בהיקף כה משמעותי, שיש בו להביא לפסילת החוק האמור או לדחיית תחולתו המיידית".
עמדתו של בועז יוסף, שמיוצג על ידי עו"ד אילן בומבך, היא שיש לדחות את העתירה נגדו ונגד שינוי החוק. לטענתו, לא מדובר בחוק פרסונלי עבורו ואין שחר לטענה שהכנסת "שינתה את חוקי המשחק תוך כדי המשחק". לדברי עו"ד בומבך, "החוק מרחיב את הזכות לבחור ולהיבחר. תגובת היועמ"שית מוטעית ומצערת. נגיב על כך בדיון".
החוק שאושר בכנסת מבקש לקבוע כי יו"ר ועדה ממונה יהיה זכאי להיכלל ברשימת המועמדים ולהיבחר כראש הרשות בבחירות שייערכו באותה רשות מקומית לראשונה לאחר מינויו. התיקון יחול גם במועצות האזוריות. עוד נקבע כי תחול על ראש הוועדה הממונה תקופת צינון של שלושה חודשים. המתנגדים לחוק טענו כי הוא פרסונלי, ושמטרתו לאפשר את התמודדותו של בועז יוסף, מקורבו של דרעי וראש הוועדה הקרואה בטבריה, בבחירות לרשויות המקומיות.
הצעת החוק מבטלת למעשה את ההוראה האוסרת על מי שכיהן כחבר ועדה ממונה, או למי שעומד בראש ועדה, להתמודד בבחירות לרשות מקומית שבה כיהן. על פי החוק הקודם, מכיוון שמי שעומד בראש ועדה קרואה לא נבחר על ידי התושבים, אלא מונה על ידי שר הפנים, נדרשת תקופת צינון של קדנציה אחת עד שאותו ראש ועדה יתמודד בבחירות באותה רשות בבחירות המוניציפאליות. החוק המקורי עבר לנוכח החשש שראש הוועדה הקרואה - שאמור להיות תפקיד מקצועי ונטול אינטרסים פוליטיים - ישתמש במשאבים שניתנו לו, מבלי שנבחר על ידי התושבים, כדי להתמודד על ראשות העיר.
לפני כשבוע בג"ץ הוצא צו על תנאי בעתירה נגד "חוק טבריה". הדיון בעתירה, שהוגשה על ידי המועמדת לראשות העיר טבריה עו"ד שני אילוז, התנועה לטוהר המידות ותנועה ישראלית, נקבע ל-30 ביולי.
בעתירה שהוגשה לבג"ץ נכתב כי "התיקון הפרסונלי שקידם ח"כ עמית הלוי, ולא בפעם הראשונה, הוא הצעה פרסונלית ורטרואקטיבית שממוקדת בטובתו של אדם אחד. ההצעה משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק, ופוגעת בזכות להיבחר של מועמדים אחרים בעיר טבריה". עוד נכתב: "מדובר בהצעה מסוכנת החותרת תחת ההיגיון הבסיסי בהקמת ועדה קרואה, שאמורה להימנע מעיסוק פוליטי ולפעול בצורה מקצועית בשיקומה של העיר".
"ההצעה אף עלולה לייצר תמריץ פסול לשרי פנים למנות ועדות קרואות עם מקורבים מטעמם", הוסיפו בעתירה. "על בג"ץ להורות על ביטולו של החוק שפוגע בזכות של יתר המועמדים לראשות העיר שאינם חברים בוועדה, או לחלופין לקבוע כי החוק לא יחול על הבחירות הקרובות".
מוקדם יותר גם הייעוץ המשפטי של הכנסת הגיש לבג"ץ את עמדתו בנוגע לעתירות נגד "חוק טבריה", ולפיו יש לדחות את העתירות, אך במידה שנשקלת האפשרות לפסול את החוק מוצע להחיל אותו מהבחירות הבאות, כפי שהוצע במהלך הדיונים - וכך תוסר הטענה למניעים פרסונליים. באשר לחוק לגופו, במנותק מהעיתוי ומהתחולה, נטען כי הוא תורם לזכות להיבחר ואינו פוגע בעיקרון השוויון.
בתגובה לכך שחלק מהעותרים ביקשו כסעד חלופי להוסיף לחוק הוראת מעבר בדרך פרשנית, ולפיה הוא יחול רק אחרי הבחירות הקרובות, הייעוץ המשפטי של הכנסת טען כי הוא אינו מביע עמדה ביחס לפרשנות חוקים, אך בדומה לעמדתה במקרים בעבר - מוטב לפרש חוק בדרך מקיימת על פני הכרזה על בטלותו.
פורסם לראשונה: 22:18, 26.07.23
