בעוד כמה שעות, כשהמחוגים בדרום-מזרח אסיה יצביעו על חצות הלילה, יתחלף התאריך בלוח השנה שם ל-8 במרץ. עבור יותר מ-200 משפחות יהיה זה ציון דרך עגום – עשר שנים בדיוק מהיום שבו נעלמה טיסה MH370 של חברת "מלזיה איירליינס", ועל סיפונה 239 נוסעים ואנשי צוות.
11 צפייה בגלריה
קיר הנצחה לנעדרים במלזיה, 10 שנים אחרי היעלמות המטוס. המשפחות רוצות תשובות
(צילום: EPA/NAZRI MOHAMAD)
עשור אחרי שהחלה תעלומת התעופה הגדולה בהיסטוריה, החוקרים עדיין אינם יודעים לומר מה בדיוק קרה למטוס ולאנשים שהיו בו, מלבד ההערכה שהוא התרסק בדרום האוקיינוס ההודי. השבוע הכריזה ממשלת מלזיה כי היא שוקלת לחדש את החיפושים שם, אחרי שחברה אמריקנית שמפעילה רובוטים ימיים, ושכבר סרקה ב-2018 את המים באזור, הציעה לצאת למבצע נוסף. החיפושים שנערכו בעבר לא העלו דבר, והשרידים היחידים שנמצאו מהמטוס היו כמה חלקים קטנים שלו שנסחפו לחופי אפריקה.
מה ידוע על היעלמות טיסה MH370?
המטוס המלזי שהתרסק בטיסה MH370 היה מטוס בואינג 777. הקשר איתו אבד 39 דקות אחרי שהמריא מבירת מלזיה קואלה לומפור בדרכו לבייג'ינג ב-8 במרץ 2014. הקריאה האחרונה ששלח הטייס למגדל הפיקוח בקואלה לומפור לפני שעזב את שטח מלזיה הייתה "לילה טוב, מלייז'יין שלוש שבע אפס". כשהמטוס חצה את הגבול ונכנס למרחב האווירי של וייטנאם, הוא כבר לא יצר קשר עם אנשי הפיקוח בהו צ'י מין.
דקות אחר כך כבה הטרנספונדר של המטוס – מערכת התקשורת המדווחת על מקומו לפקחי הטיסות. מכ"ם צבאי הספיק לתעד את המטוס מסתובב וטס מעל ים אנדמן לפני שנעלם, ומידע מלוויינים לימד בהמשך כי הוא המשיך לטוס עוד שעות, ככל הנראה עד שאזל לו הדלק. לפי ההערכות הוא התרסק באזור מבודד בדרום האוקיינוס ההודי – שטח עצום שעד אז המיפוי שלו היה חסר ביותר, מה שסיבך את מבצע החיפושים הקשה ממילא.
11 צפייה בגלריה
שרידים של המטוס המלזי שנסחפו לחוף. כלי הטיס עצמו מעולם לא נמצא
(צילום: AFP PHOTO / ATSB)
סביב הסיבה לפנייה החדה שביצע המטוס ולהיעלמות שלו נפוצו בחודשים שלאחר מכן שלל תאוריות. בין השאר הועלו האפשרויות שהמטוס נחטף, שירידת חמצן התחוללה בתוכו או שאירע בו כשל חשמלי קולוסלי. עם זאת, מהמטוס לא נשלחה שום קריאת מצוקה, לא הייתה כל בקשה לכופר, ולא דווח על מזג אוויר בעייתי או על ראיות לכשלים טכניים. תיאוריה מרכזית אחרת הייתה שהטייס או אחד מטייסי המשנה חטף את המטוס וריסק אותו בכוונה, על רקע קריסה נפשית כלשהי, בין השאר בשל משבר בזוגיות, כפי שכבר קרה בעולם התעופה בעבר, וגם לאחר מכן.
בדו"ח שפרסמו ב-2018 חוקרי התעופה במלזיה הם ניקו את כל הנוסעים ואנשי הצוות שהיו במטוס מחשד שהשתייכו להתארגנות עוינת כלשהי, אך עדיין לא שללו את האפשרות של "התערבות לא חוקית" בהטסת המטוס. ממשלת מלזיה הדגישה כי החקירה מצביעה על כך שמישהו ניתק בכוונה את התקשורת בין המטוס לקרקע – ואז הסיט אותו ממסלולו.
מי היה במטוס?
בטיסה MH370 היו 227 נוסעים ו-12 אנשי צוות. בין הנוסעים היו חמישה ילדים. רוב הנוסעים היו אזרחי סין, אבל הרשימה כללה גם נוסעים מארה"ב, אינדונזיה, צרפת ורוסיה. שניים מהנוסעים היו איראנים צעירים שהשתמשו בדרכונים גנובים, ובתחילה התעורר חשד שהם חטפו את המטוס וריסקו אותו, אבל בהמשך התברר כי מדובר היה בסך הכול במהגרים שרצו להסתנן לאירופה כדי לפתוח שם בחיים חדשים, הרחק ממשטר האייתוללות.
11 צפייה בגלריה
זעקות השבר של בת משפחה של אחד הנעדרים, מעט אחרי ההודעה על היעלמות המטוס
(צילום: רויטרס)
נוסעים אחרים במטוס היו אומני קליגרפיה סינים שחזרו מתערוכה שבה הציגו את עבודותיהם, 20 עובדים של חברת ההייטק האמריקנית Freescale Semiconductor, ופעלולן ששימש ככפיל של שחקן הקולנוע ואומן הלחימה ג'ט לי. עוד היו במטוס משפחות עם ילדים קטנים ובני זוג ממלזיה שהיו בדרכם לירח דבש אחרי שדחו אותו שוב ושוב. משפחות רבות איבדו באסון כמה בני משפחה.
אילו מאמצים נעשו כדי למצוא את המטוס?
עשרות ספינות וכלי טיס משלל מדינות השתתפו במבצע החיפושים הענקי, תחילה בים סין הדרומי שבין מלזיה לווייטנאם, ולאחר מכן עם התפתחות החקירה בים אנדמן ובאוקיינוס ההודי. התעלומה ריתקה את העולם עד כדי כך שהמוני גולשים מרחבי תבל ניסו לסייע בחיפוש מהבית, באמצעות סיוע בסריקת צילומי לוויין ושימוש בתוכנת Google Earth.
בהמשך הובילה אוסטרליה, כשלצדה מלזיה וסין, את מבצע החיפוש התת-ימי הגדול והיקר בהיסטוריה, ובמסגרתו נסרקו כ-120 אלף קמ"ר על קרקעית הים מול חופי מערב אוסטרליה, תוך שימוש בכלי טיס וכלי שיט שצוידו בסונארים ובצוללות רובוטיות. כלי החיפוש זיהו אותות על-קוליים שייתכן כי בקעו מהקופסה השחורה של המטוס, וזיהו גם שרידי ספינות שלפי הערכות שייכים לספינות סוחר מהמאה ה-19, אבל מעולם לא מצאו את המטוס עצמו.
11 צפייה בגלריה
הקרקעית בעומק 4 קילומטרים. החיפושים לפני עשור
(צילום: AFP PHOTO / AUSTRALIAN DEFENCE/LEADING SEAMAN JUSTIN BROWN)
ראיה ראשונה לגורלו של המטוס הגיעה ביולי 2015, כשחלק שלו, המכונה פלפרון, נמצא על חופי האי הצרפתי ראוניון שבמערב האוקיינוס ההודי. כמה חלקים נוספים של המטוס נסחפו בהמשך לחופי מזרח אפריקה, אך הוא עצמו לא אותר, ובינואר 2017 הופסקו החיפושים אחריו.
שנה אחת אחר כך פתחה חברת הרובוטים הימיים האמריקנית Ocean Infinity במבצע חיפושים חדש, במסגרת חוזה "אם לא מצאנו – לא תשלמו" שחתמה עם ממשלת מלזיה. בחיפושיה התמקדה באזור מצפון לזה שבו התמקדו החיפושים קודם לכן, ושסומן בעקבות מעקב אחרי נתיבי ההיסחפות של שרידי המטוס. גם המבצע הזה הסתיים אחרי כמה חודשים ללא הצלחה.
מדוע קשה כל כך למצוא את המטוס?
סיבה אחת לכך שמבצע החיפושים הענקי לא הוביל אל השרידים היא שאיש אינו יודע בוודאות היכן יש לחפש. האוקיינוס ההודי הוא האוקיינוס השלישי בגודלו בעולם, והחיפוש התנהל באזור מסובך, תוך שהצוותים מתמודדים עם מזג אוויר קשה ועם קרקעית ים שעומקה כארבעה קילומטרים מתחת לפני המים.
היעלמות של מטוסים הרחק מכל יבשה איננה דבר שכיח, ובמקרים שבהם היא כן מתרחשת – קשה מאוד לאתר את המטוס. לפי Aviation Safety Network, עשרות מטוסים נעלמו כך ב-50 השנים האחרונות.
מה הלאה?
ממשלת מלזיה הצהירה שוב ושוב כי תחדש את החיפושים רק אם יתקבלו ראיות חדשות מהימנות. כעת היא שוקלת את הצעתה של חברת Ocean Infinity לפתוח במבצע נוסף תוך שימוש בטכנולוגיה חדשה, אם כי לא ברור אם לחברה יש ראיות חדשות באשר למקומו של המטוס. רבים מבני משפחותיהם של נעדרי האסון ממשיכים לדרוש תשובות. הם מדגישים כי התעלומה חייבת להיפתר, לא רק כדי שיוכלו לסגור מעגל, אלא גם למניעת אסונות עתידיים.
11 צפייה בגלריה
מדליקים נרות לזכר הנספים, אבל רוצים לסגור מעגל. המשפחות במלזיה
(צילום: REUTERS/Hasnoor Hussain)
אסון המטוס המלזי כבר הוביל להקשחה מסוימת של תקנות הבטיחות בתחום התעופה. החל מ-2025 יחייב ארגון התעופה האזרחית הבינלאומי את כל המטוסים המסחריים לשאת התקן שישדר את מיקומם בכל דקה אם ייקלעו למצוקה, כדי שהרשויות יוכלו לאתר את המטוס במקרה של אסון. ההתקן יופעל אוטומטית, ויהיה בלתי אפשרי לכבותו ידנית. עם זאת הכלל יהיה תקף רק למטוסים מסחריים חדשים – ולא לאלפי המטוסים הישנים יותר, שכבר נמצאים בשירות.
