המספרים המדאיגים שמאחורי הפגיעה המשמעותית בהרתעה הישראלית: שלוש רקטות בלבד שוגרו מרצועת עזה לעבר ישראל בחמשת החודשים שלאחר מבצע עלות השחר בתחילת אוגוסט 2022, בתקופת המעבר של ממשלת בנט-לפיד. המבצע היה יעיל, וכלל את חיסולם היזום של שני מפקדי הג'יהאד האיסלמי ברצועה, תייסיר ג'עברי וחאלד מנסור.
מדובר היה בשיא חיובי, לפי נתוני צה"ל, בתקופות "מבחן ההרתעה" של אחרי מבצע צבאי בעזה, בהשוואה למבצעים קודמים כגון שומר החומות (חמש רקטות בחצי השנה שלאחר המבצע), צוק איתן (21), עמוד ענן (76) ועופרת יצוקה (196).
אלא שמאז ינואר השנה, ימים לאחר כינון "ממשלת ימין על-מלא" בראשות בנימין נתניהו, ההרתעה החלה להישחק במהירות. בחודשים האחרונים היא נפגעה קשות, ולא רק בגלל 19 הנרצחים מפיגועי טרור, בעיקר בירושלים וביהודה ושומרון. חמאס אמנם נותר מורתע ולא משגר רקטות, בעיקר נוכח ההקלה הישראלית לתושבי הרצועה, ממנה יוצאים עדיין מדי יום כ-17 אלף פועלים להתפרנס בישראל, אך הג'יהאד האיסלמי ממשיך להכתיב את הטון.
ביחס לשלוש הרקטות ששוגרו בחמשת החודשים האחרונים של שנת 2022, בארבעת החודשים האחרונים שוגרו יותר מ-100 רקטות מרצועת עזה, כולל המטחים מהיום, שבהם שוגרו יותר מ-30 רקטות.
זה התחיל עם "טפטופי" רקטות בתחילת השנה והתגבר ככל שצה"ל העמיק את פעילותו נגד מחבלים בצפון השומרון; ארגוני הטרור קבעו למעשה משוואה חדשה בשבועות הראשונים של הממשלה - לפיה מספר הרוגים פלסטינים מאש צה"ל בג'נין או בשכם מוביל למטחים על הדרום.
טווח הירי לרוב אמנם קצר - בעיקר לקיבוצים והיישובים שבעוטף עזה ולעיר שדרות - ובהתאם תקיפות התגובה של ישראל נותרה מוגבלת יחסית. בחלק קטן מהמקרים, יש לציין, ירי מהרצועה אפילו לא זכה לתקיפה בתגובה. במקרים אחרים הותקפו "מטרות תשתית" כגון מנהרות טרור ומתקנים לייצור אמל"ח.
כל עוד טווח הירי נותר "רק" על יישובי העוטף ולא התרחב לאשדוד, באר שבע או גוש דן, ישראל נזהרה מיציאה ליום או יומיים של הסלמה, כבעבר. ליותר מ-100 הרקטות מעזה בתוך ארבעה חודשים בלבד ניתן להוסיף עוד כ-37 רקטות ששוגרו לעבר ישראל מהזירה הצפונית, בחג הפסח בחודש שעבר: שש רקטות נורו מסוריה בשני מטחים שונים ועוד 31 רקטות שוגרו מדרום לבנון.
על אלו בחרו בישראל לתקוף מטרות תשתית מוגבלות ומצומצמות, גם לאחר שבמערכת הביטחון הודו שחיזבאללה הוא זה ששילח כחודש קודם לכן את המחבל שחדר לעומק של 70 ק"מ בשטח ישראל וביצע את פיגוע התופת ממנו נפצע קשה צעיר ישראלי ליד צומת מגידו. בישראל בחרו להסביר את שיקולי ההבלגה ברצון שלא לצאת למערכה מול חיזבאללה ש"לא ידע" על ירי הרקטות מהשטח בו הוא שולט, את המהומות בהר הבית סביב הרמדאן והשלכותיהן על היחסים את מדינות האזור ואת הרצון שלא להוביל להסלמה רב-זירתית סביב החגים האחרונים.
במטכ"ל יש גם מי שהחזיק בעמדה כי כל עוד כיפת ברזל מיירטת באחוזי הצלחה גבוהים את הרקטות, וישראלים לא נפגעים בגוף כתוצאה מהשיגורים, אין צורך ביציאה למבצע נוסף בדרום. בדיונים השונים במערכת הביטחון נידונה בחודש האחרון שוב ושוב האפשרות ליזום מהלך צבאי משמעותי לפגיעה בפעילי הטרור הפלסטינים, חלקם משויכים לחמאס, בדרום לבנון, וכן בארגון הג'יהאד האיסלמי בעזה, כדי לשקם את ההרתעה הישראלית שנפגעה לדעת בכירי מערכת הביטחון, ברקע הקרע בציבור הישראלי והמהפכה המשפטית שהובילה למחאות ענק.
בדרג המדיני רמזו לא אחת בשבועיים האחרונים כי ישראל תגיב בעיתוי הנכון שמתאים לה, ובשטח עצמו צפו מספר סימנים בשבועות האחרונים של היערכות לימי קרב. יחד עם זאת, ההנחה היא שבישראל לא מעוניינים שהסלמה שכזו תגלוש למלחמה, בעיקר לנוכח הערכה החדשה כי כל עימות צבאי מעתה ואילך יהיה רב-זירתי נגד ישראל, ויכלול מעורבות משולבת, ייתכן גם מתואמת, של חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האיסלמי ומשמרות המהפכה האיראניים הפועלים מסוריה.