ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), רפאל גרוסי, הזהיר היום (ד') כי המתקן הגרעיני הגדול באירופה, זה ששוכן בזפוריז'יה שבאוקראינה, יצא לחלוטין משליטה, וקרא לרוסיה ולממשלה בקייב לאפשר למומחים מטעם הארגון לבקר במקום בהקדם כדי לייצב אותו ולמנוע תאונה גרעינית. בריאיון לסוכנות הידיעות AP אמר גרוסי כי המצב במתקן, בעיר אנרהודר, נעשה מסוכן יותר עם כל יום שעובר: "כל עקרון של בטיחות גרעינית הופר שם, והסכנה חמורה וקיצונית".
צבא רוסיה כבש את המתקן הגרעיני בזפוריז'יה שבדרום-מערב אוקראינה בתחילת מרץ, ימים אחדים אחרי שפלש למדינה. לדברי גרוסי, בתוך המתקן הגרעיני נוצר מצב פרדוקסלי שבו מצד אחד הוא נשלט על-ידי רוסיה, אבל מצד שני הצוות האוקראיני הוא שממשיך להפעיל אותו, וכתוצאה מכך נרשמים חיכוכים – ולפי דיווחים גם אירועי אלימות – בין הצדדים. גרוסי ציין כי סבא"א הצליחה לקיים קשר מסוים עם העובדים במפעל, אבל הקשר הזה מקוטע למדי.
ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית הזהיר כי שרשרת ההספקה למתקן שובשה וכי יש קושי להעביר אליו חלקי חילוף, ולכן בסוכנות לא בטוחים שהוא מקבל את כל הדרוש לו. הוא ציין כי סבא"א צריכה גם לבצע עבודות פיקוח חשובות מאוד כדי לוודא שהחומר הגרעיני נשמר היטב, "ויש שם חומר גרעיני רב שצריך לבדוק". בתחילת המלחמה, נזכיר, דווח על ירי לעבר המתקן, והדבר עורר כבר אז חשש מאסון גרעיני. אוקראינה ורוסיה האשימו זו את זו בהפגזת המקום.
16 צפייה בגלריה
זלנסקי מבקר חיילים באזור זפוריז'יה, לפני שבועות אחדים. אין הסכמה על נתיב הכניסה של הפקחים
(צילום: AFP)
16 צפייה בגלריה
חפירות שהותירו הרוסים ב"יער האדום" בצ'רנוביל לפני שעזבו. לא הבינו את הסכנה הנשקפת להם
16 צפייה בגלריה
החדרים שבהם הוחזקו עובדי הכור בצ'רנוביל כבני ערובה של הרוסים בזמן שאלה שלטו במתקן
(צילום: EPA)
באוקראינה פעילים כיום 15 כורים גרעיניים, וזפוריז'יה הוא כאמור המתקן הגדול שבהם. תפיסתו על-ידי הרוסים עוררה חשש מאסון גרעיני כמו זה שאירע בצ'רנוביל ב-1986. בתחילת המלחמה כבשו הרוסים גם את הכור בצ'רנוביל ואת האזור המזוהם-למדי סביבו, אבל בסוף מרץ הם מסרו אותו בחזרה לידי האוקראינים. אחרי שעזבו סיפר הצוות במתקן כי החיילים הרוסים הגיעו אליו דרך "היער האדום", האזור המזוהם ביותר בקרינה רדיואקטיבית, וכי הם עשו זאת בלי הגנה, כך שגבוהים סיכוייהם לחלות במחלות קשות. לדבריהם, הפולשים הרוסים כלל לא שמעו שבמקום אירע בעבר האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה.
גרוסי ביקר בצ'רנוביל ב-27 באפריל, ואחרי הביקור צייץ שהמצב שם מדאיג למדי – אבל אתמול אמר שמאז שלחה לשם סבא"א צוות סיוע מיוחד והוא הצליח מאוד במשימתו. גרוסי אמר כי סבא"א צריכה לבקר בזפוריז'יה כפי שעשתה בצ'רנוביל כדי לברר מה בדיוק קורה במקום, לבצע תיקונים ובדיקות – ולמנוע תאונה גרעינית. אלא שכדי לעשות זאת, הוא וצוותו זקוקים לאבטחה, והוא דורש שיתוף פעולה מצד רוסיה ואוקראינה: כל אחד מהצדדים האלה דורש שהצוות הבינלאומי יגיע לזפוריז'יה דרך השטח שבו הוא שולט, והם אינם מגיעים להסכמה. "אני מפציר בכם, כשליח ציבור, כראש סבא"א, אני מפציר בשני הצדדים לאפשר למשלחת להיכנס לשם", אמר גרוסי.
רוסיה על "זכות הווטו" של ביידן: "הוכחה שארה"ב מעורבת ישירות במלחמה"
בשאר אזורי אוקראינה הלחימה נמשכת. הבוקר עדכן משרד ההגנה של רוסיה כי הוא תקף בטילים יעד באזור לבוב, במערב המדינה, והרס בו מצבור של נשק שסיפקה פולין לאוקראינים. הבוקר גם שבה מוסקבה והאשימה את וושינגטון בהסלמת המצב באוקראינה: משרד ההגנה הרוסי טען כי ארה"ב מעורבת ישירות במלחמה ואינה מסתפקת בהעברת נשק לקייב. בהודעת המשרד נטען כי דברים שאמר ודים סקיביצקי, סגן ראש המודיעין הצבאי של אוקראינה, לעיתון הבריטי "טלגרף", מוכיחים זאת: סקיביצקי אמר לעיתון כי מתקיימות התייעצויות בין אנשי מודיעין אמריקנים ואוקראינים לפני תקיפות שמבצעת אוקראינה, וכי לוושינגטון יש הלכה למעשה זכות וטו על תקיפות שהיא רשאית לממש אם הן פוגעות באינטרסים שלה. עם זאת, סקיביצקי הדגיש כי האמריקנים אינם מספקים לאוקראינה מידע ישיר על יעדים.
רוסיה לא השתכנעה: "כל זה מוכיח באופן שאי אפשר להכחיש כי וושינגטון, בניגוד לטענות הבית הלבן והפנטגון, מעורבת ישירות בעימות באוקראינה", מסר משרד ההגנה הרוסי. "ממשל ביידן הוא שאחראי ישירות לכל מתקפות הטילים שמבצעת קייב על אזורי מגורים ועל תשתיות אזרחיות באזורים מיושבים בדונבאס ובאזורים אחרים, שגרמו להרג המוני של אזרחים".
הקרבות העיקריים ממשיכים להתנהל במזרח אוקראינה ובדרומה, ואמש אמר הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כי למרות הספקת הנשק מהמערב כוחותיו טרם הצליחו להתגבר על היתרון הגדול שממנו נהנה הצבא הרוסי בהיקף התחמושת ובכוח האדם. "זה מורגש מאוד בלחימה, במיוחד בדונבאס", אמר, כשכוונתו לחבל שברובו שולטים כעת המורדים הפרו-רוסים. "מה שקורה שם זה פשוט גיהינום. מילים לא יוכלו לתאר".
רוסיה, נזכיר, כבשה כבר את מחוז לוהנסק, אחד משני המחוזות שמהם מורכב חבל דונבאס, וכעת היא מקדמת כוחות נוספים לעבר מחוז דונייצק, שבחלקים ממנו עדיין שולטים הכוחות האוקראיניים. זלנסקי קרא בשבוע שעבר למאות אלפי התושבים שנותרו בשטחים האוקראיניים שם לעזוב, לקראת הלחימה העזה שצפויה באזור.
בינתיים קנצלר גרמניה לשעבר גרהרד שרדר, שמאז פרישתו עבד עבור ענקיות גז רוסיות, בהן "גזפרום", ונחשב לבעל קשרים בצמרת הרוסית ולידיד של ולדימיר פוטין, אמר היום כי עתידו של חבל דונבאס, שהיה עד לא מזמן הלב התעשייתי של אוקראינה, מסובך למדי. שרדר, שספג לאחרונה ביקורת חריפה בארצו על שיתוף הפעולה שלו לאורך השנים עם הרוסים, אמר כי בתום המלחמה יהיה צורך להחיל על דונבאס שיטת ממשל של קנטונים בדומה לזו שקיימת בשווייץ, המחולקת ל-26 קנטונים, כלומר מחוזות אוטונומיים-למחצה. לדבריו למציאת פתרון לסוגיות בוערות אחרות הקשורות לסכסוך, כגון השליטה בחצי האי קרים שרוסיה סיפחה אליה ב-2014, יידרש זמן רב יותר: "אולי לא יותר מ-99 שנה, כמו הונג קונג, אבל בדור הבא".
