הפוליטיקאים יחזרו ביום ראשון למשכן הכנסת, אחרי חודש שבו היו בפגרה. אחרי מושב חורף סוער במיוחד, בראש סדר העדיפויות של הקואליציה עומדת כעת מטרה אחת בלבד - לסיים את העברת תקציב המדינה עד סוף חודש מאי. כך, החוקים שהעסיקו את הקואליציה עד כה - ובהם המהפכה המשפטית, חוק דרעי 2 וחוק בן גביר 2 - יזוזו הצידה לטובת קידום חוקי תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024, במקביל לחוק ההסדרים.
5 צפייה בגלריה
חוק דרעי 2 הושהה, לצד כל המהפכה המשפטית. נתניהו עם יו"ר ש"ס ושר המשפטים
(צילום: רפי קוץ)
אתמול: עצרת בעד הסכמות במהפכה המשפטית
(צילום: נדב אבס)
רגע לפני שיצאה הכנסת לפגרה היא העבירה את חוק התקציב בקריאה ראשונה, וכעת מתקיימים הדיונים בוועדת הכספים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. בשלב זה ייתכנו שינויים בהתאם ללחצים הפוליטיים שתפעיל כל אחת מהמפלגות שמבקשת למלא את ההסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. לוח הזמנים דוחק: על הכנסת לאשר את חוק התקציב לשנת 2023 עד ל-29 במאי, ואם לא תעשה כן תתפזר.
באופוזיציה, מנגד, מתכוונים להמשיך להזכיר לקואליציה את הבטחות הבחירות על הורדת יוקר המחיה, טיפול במשבר הדיור, חינוך חינם לגילאי 3-0 ושלל נושאים שלא באים לידי ביטוי בתקציב הנוכחי - שבינתיים דואג בעיקר להרחבת ההתנחלויות וחיזוק האוכלוסייה החרדית.
אגב, אחד הנושאים שעלולים להביא למשבר קואליציוני הוא חוק הגיוס, שבמסגרתו המפלגות החרדיות מבקשות להסדיר אחת ולתמיד את סדרי השירות והשכר לבני הישיבות. כרגע מתקיימים דיונים על כך, ונראה שלפחות ביהדות התורה לא יציבו את חוק הגיוס כאולטימטום לתמיכה בהעברת התקציב ושיקדמו אותו רק לאחר מכן. החוק, נזכיר, עורר התנגדות בשל העובדה שהוא למעשה מסדיר פטור גורף משירות לחרדים - בעבור הגדלה מסוימת של שכר הלוחמים שמשרתים.
אולם גם כשהפוקוס הוא על העברת התקציב, גורמי מפתח בקואליציה לא מתכוונים לוותר על המהפכה המשפטית. הערב תתקיים מול הכנסת "הפגנת המיליון בעד הרפורמה", שבקואליציה מצפים שיגיעו אליה עשרות אלפי משתתפים - אחרי שבהפגנות קודמות המספרים היו נמוכים יותר. מאחורי ההפגנה עומדים ארגוני ימין רבים, כשגם שרים וחברי כנסת בכירים מהקואליציה קראו לציבור להשתתף בה.
יריב לוין מזמין להפגנת התמיכה במהפכה המשפטית
(צילום: הטלגרם של יריב לוין)
בין השרים שקראו לצאת ולהפגין נמנים שר המשפטים יריב לוין, שר התקשורת שלמה קרעי ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצד יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. אבל כל עוד נמשכות שיחות ההידברות בחסות בית הנשיא, חוקי המהפכה המשפטית - כולל חוק דרעי 2 - לא ישובו לדיונים בוועדות, ובוודאי לא להצבעות. כאן המקום לציין שהשינויים בוועדה לבחירת שופטים, שיאפשרו לקואליציה לבחור שני שופטים בכל רוב, כבר אושרו בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית - והקואליציה יכולה להניח אותם בכל עת להצבעה במליאה.
במקביל נמשכת המחאה נגד המחאה נגד המהפכה המשפטית, והבוקר תלו סמוך לביתו של גנץ פעילי מחאת המילואימניקים 140 נקניקי סלאמי, לטענתם "כמספר חוקי ההפיכה המטורללים". לדבריהם מיצג המחאה מהווה קריאה לגנץ שלא להסכים לקידום חוקי המהפכה המשפטית ב"שיטת הסלאמי", כלומר בצעדים חלקיים ולאורך זמן. "בני אל תאכל את הסלאמי, הוא מקולקל ומסוכן. לא נבלע דיקטטורה בשיטת סלאמי", אמרו הפעילים. לדבריהם, הם "מודאגים מאוד שגנץ לא יעמוד איתן מול הכנופיה הנכלולית, ויסכים למתווה שיכרסם קשות בדמוקרטיה. מול מאפיה אין מקום לתמימות".
הדיונים התחדשו היום בבית הנשיא, כשהנושא המרכזי צפוי להיות סמכות היועמ"שים. אולם מבחינת ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, ההידברות תימשך רק אם חוקי המחלוקת יישארו מחוץ לסדר היום. אחרי הפוגה קצרה דיוני ההידברות התחדשו כשבשני הצדדים מקפידים להגיד שהם מתקיימים ברוח טובה, ועם רצון להגיע להסכמות על שינויים במערכת המשפט.
נציג הקואליציה בדיונים, השר רון דרמר, מבקש פתרון אמיתי ורחב למערכת המשפט ומסכים עם נציגי האופוזיציה על פרטים רבים. מנגד, ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת שגם הוא מייצג את הקואליציה בדיונים, מתעקש שהיא תמנה את שני השופטים הבאים בבית המשפט העליון. בליכוד יצטרכו להחליט באיזה כיוון הם הולכים, ובכך להכריע לאן הולכים דיוני ההידברות.
יתד נאמן: לא להגיע ל"הפגנת המיליון"
בינתיים, יתד נאמן, מהשופרות הרשמיים של יהדות התורה, הסתייג הבוקר בכותרת השער שלו מההפגנה הערב בירושלים - וקרא לציבור החרדי שלא להשתתף בה. ישראל פרידמן, מהעורכים הבכירים בעיתון, כתב במאמר המערכת כי "אסור להיות שם. אין מה לחפש שם".
לדבריו, "היהדות החרדית לא שמאל ולא ימין", אלא היא נצמדת לצו הרבנים. "דעת התורה שוללת הפגנות, מלבד במקרים חריגים של עצרות מחאה שעליהן הכריזו גדולי הדור".
5 צפייה בגלריה
גפני, ש"יתד נאמן" מזוהה עם הפלג ביהדות התורה שאותו הוא מייצג, דגל התורה
(צילום: יואב דודקביץ')
פרידמן הסביר שהמפלגות החרדיות אמנם כרתו ברית פוליטית עם המחנה המייצג את הערכים השמרנים והמסורתיים, אך אין הדבר אומר שיש הזדהות איתו בכל עניין. "תהום רעיונית עמוקה חוצצת בינינו לבינם", נכתב. "קווים מגבילים שלעולם לא ייפגשו. אנחנו רחוקים מהם כרחוק השופט בדימוס ברק לאמירת 'שמע ישראל'". בנוגע למאבק על המהפכה המשפטית עצמה הוא כתב שהחרדים אמנם בעדה, אך ביקר את מפלגות הימין שמנסות להחזיר ל"שמאל האנרכיסטי" במטבע שלו - מחאות פורעות חוק "בדיוק כמו הפגנות האביב הערבי".
יתד נאמן תקף כלי תקשורת חרדיים חופשיים ש"מרעילים את הבארות" בכך שהם מעודדים לטענתו תהליכי ישראליזציה במגזר, גורמים להתקרבות הדור הצעיר לערכי הימין הלאומני וכעת תומכים בהשתתפותם בהפגנות. "מה עושים יהודים חרדים בהפגנה של הימין חוץ מלחלל שם שמיים?", תהה העיתון, והעיר כי תמונות שלהם בעבר בולטים בחזותם הייחודית בין ההמונים הייתה "מטרידה". המאמר נחתם בקריאה: "מי שהוא חרדי ידיר רגלו משם. מי שיוצא להפגנות ימין אינו נמנה עם קהלנו. לא משלנו. נקודה. אין לכהנים מה לעשות בבית הקברות".
קורין אלבז-אלוש השתתפה בהכנת הכתבה
