חוקרי מדעי המדינה עוסקים בשאלה כיצד מתנהגים אנשים המוכרים כאנטי-ממסדיים כשהם מגיעים לעמדות שלטון – מיושקה פישר בגרמניה דרך מוחמד מורסי במצרים ועד רבים אחרים. המחקר מעלה שהם משתלבים מהר במערכות הממשלתיות ומפתחים רציונל הנותן מענה לשאלה כיצד הפכו את עורם.
סוגייה זו עלתה בשנה האחרונה בהקשר לכניסתו לממשלה של איתמר בן גביר, וכעת ביתר שאת בשאלה כיצד יגיב לוויתורים אפשריים בנושא הפלסטיני כדי לקדם את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה. סביר להניח שראש הממשלה בנימין נתניהו מוטרד מהאפשרות שהשר לביטחון לאומי ישבור את הכלים, והדברים ניכרים בנכונות מוזרה לעיתים ללכת לקראתו, להעניק לו סמכויות ולהיענות לבקשותיו.
המענה לשאלה כיצד יגיב בן גביר תלוי במידה רבה בניתוח האישיות שלו. בפברואר האחרון התפרסמה כתבה ארוכה על אודותיו במגזין האמריקני "הניו יורקר". העיתונאית רות מרגלית שירטטה פרופיל רב-פנים שכמוהו לא פורסם בעבר. הוא מסתמך על מחקר מקיף המבוסס על חומר שפורסם, ועל ראיונות עם כאלה שפעלו לצד בן גביר בעבר ועם אנשי שב"כ שעמדו מהצד השני של המתרס.
הפרופיל מציג דמות קיצונית ופרובוקטיבית – ששנים זוהתה כממשיכת דרכו של הרב כהנא - שעיקר כוחה ביכולת להפעיל את המדיה לטובתה. במקביל עלו שאלות באשר ליכולתו להתגמש ולזנוח את האידאולוגיה הפשיסטית של "כך" כאשר הדבר לא מתאים לשאיפותיו הפוליטיות, כפי שבא לידי ביטוי בהצהרות ההתמתנות שלו לפני הכניסה לממשלה. "אין זה סוד שכיום אינני יותר הרב כהנא", אמר כמה חודשים לפני הבחירות באזכרה ל... כהנא.
האומנם הוא עבר טרנספורמציה? רבים לא מאמינים לו וסבורים שהוא מתבטא כך כדי להגיע לעמדת השפעה, שם יממש את האידיאולוגיה האמיתית שלו. הכתבה ב"ניו יורקר" פירטה כיצד ממילא לאורך שנים הוא הקפיד על התנהלות חמקמקה ושימוש באחרים כדי להימנע מביצוע פעולות העלולות לשלוח אותו למאסר (על רקע זה תובע בן גביר את אחד המרואיינים בכתבה, פעיל כך לשעבר).
כך או אחרת, איש שב"כ לשעבר שהתראיין לכתבה אמר כי מבחינת הארגון, הסיכון ממעשי טרור של אנשי בן גביר נגד פלסטינים היה נמוך משמעותית מזה של כאלה המזוהים עם המחנה של בצלאל סמוטריץ'. בכך הוא הדהד או רמז לשמועות שבן גביר מקפיד להכחיש כבר שנים רבות, שלפיהן שיתף פעולה עם שב"כ.
ועדיין, האם בן גביר עלול להפריע או לסכל את הסכם הנורמליזציה שכה חשוב לנתניהו? האם הוא ילך להתנגשות עם ראש הממשלה שחיבק אותו והעניק לו לראשונה הכרה ממסדית וציבורית? לא נדיר לראות אנשים שבאים מרקע קיצוני, מקבלים לגיטימציה מדמויות ציבוריות משמעותיות, ובכך מתמתנים והופכים מעשיים. כשמנתחים את יחסו של בן גביר לנתניהו ניתן לראות בברור שהוא נזהר בכבודו, מעריך אותו ואף מושפע ממנו.
ד״ר אבנר ברנעצילום: יח"צנדמה שנתניהו מזהה זאת, ומבין שהאיום על ממשלתו מכיוון בן גביר חמור פחות מהאיום מצד סמוטריץ', הנחשב "אידיאולוגי יותר". לפיכך לא מפתיע שסמוטריץ' קיבל סמכויות נרחבות הרבה יותר בתחומי ההתיישבות והביטחון ביהודה ושומרון – אולי כדי לשמר את תמיכתו - בעוד שאת בן גביר אין לו בעיה למדר מדיונים כאלה ואחרים.
לפיכך, בהתאם לניתוח הפרופיל של בן גביר, גם צעדים שונים – אם אכן יינתנו לפלסטינים במסגרת ההסכם עם הסעודים – לא יגרמו לו לפעול לפגיעה בשלמות קואליציית הימין. למעט רטוריקה קיצונית שבה הוא מתמחה, עם ימצא דרך ליישר קו עם נתניהו. גם אם הוא יאיים, הוא לא יקיים. מנגד, איום משמעותי יכול להגיע מצד סמוטריץ', שדווקא לא מרבה להתבטא בעניין. אצלו מדובר בבסיס אידאולוגי מוצק.
- ד"ר אבנר ברנע היה בכיר בשב"כ. כיום עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
