למרות התנגדות נחרצת של שב"כ, ועדת השרים לחקיקה תדון מחר (יום ראשון) בהצעת חוק שנועדה להגביל את יכולות הארגון לעצור במעצר מינהלי פעילי טרור יהודים.
הצעת החוק, שהוגשה על-ידי יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, נסמכת בין השאר על טענות של ארגוני ימין שלפיהן בשנתיים האחרונות שב"כ הכפיל את המעצרים המינהליים של פעילי הימין הקיצוני. ההצעה שוללת משב"כ את האפשרות לעצור במעצר מינהלי חשודים ישראלים, אלא אם יוכח שהם חברים בארגון טרור - מתוך רשימה שתאושר בוועדת החוקה של הכנסת. בדברי ההסבר להצעה מתאר אותה רוטמן ככזו שנועדה להגביר את ההגנות הקיימות על חירותם של אזרחי ישראל, ובהתאם לעקרונות הקבועים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
לטענת רוטמן, "ישראל נאבקת על חייה ועל חיי אזרחיה אל מול ארגוני טרור המבקשים להשמידה, ועל כן נדרשו סמכויות שיאפשרו למערכת הביטחון להשתמש לעיתים ב"נשק בלתי קונבנציונלי" כדוגמת המעצרים המינהליים, או צווי הגבלה, מכוח תקנות ההגנה לשעת חירום. עם זאת, המחויבות הראשונה של המדינה היא לאזרחיה, לביטחונם, לשלומם ולחירותם, וגם הזכויות הדיוניות שנועדו לשרת את הזכויות המהותיות הללו חייבים להישמר להם במידת האפשר".
"לכן", כתב רוטמן, "הצעת החוק קובעת שלא ניתן לעצור אזרחים ישראלים במעצר מינהלי - אלא אם יש לשר הביטחון יסוד סביר להניח כי מדובר באדם שחבר בארגון טרור, ששם לעצמו מטרה לפגוע בעצם קיומה של המדינה או לבצע מעשי טרור באזרחיה".
"ההבחנה הזו מתחייבת מעצם העיקרון של דמוקרטיה מתגוננת שאינה מחויבת לספק הגנות למי שמבקש להשמיד את עצם המסגרת המדינית, או שהוא אויב המדינה", הוסיף רוטמן בדברי ההסבר.
בשב"כ מתנגדים נחרצות להצעה, שכן לא אחת מתקבלת החלטת לעצור פעיל כלשהו במעצר מינהלי בעקבות מידע שמתבסס על מקורות מודיעיניים מהימנים שאותם לא ניתן לחשוף. הדבר נדרש כדי למנוע התנגשויות קשות בשטחים, שגורמות להסלמה ביחסי יהודים ופלסטינים, ומגבירים בסופו של דבר את הטרור ברחבי הגדה כולה.
לפי שב"כ, הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד על כך שרבים מהמפגעים היהודים פעלו על דעת עצמם ולא כחברים בארגון טרור. בנוסף, הם אומרים כי חרף הטענות היד אינה קלה על ההדק - וכל מעצר מינהלי מאושר על-ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון, ונחתם על-ידי שר הביטחון עצמו.
