אחרי שישראל "צלחה" שלשום (שישי) את האתגר בבית הדין הבינלאומי בהאג, ניצבת המערכת המדינית, כמו גם המשפטית, בפני חזית בינלאומית חדשה ומיידית: בעוד כשבועיים ידון בית הדין בבקשה של הרשות הפלסטינית לקבלת חוות דעת באשר ל"חוקיות הכיבוש הישראלי המתמשך בגדה".
מכיוון שמדובר ב"חוות דעת" ולא בבקשה לקבלת פסק דין, הדיון בה לא יתקיים באופן הדומה לדיון שהתקיים במהלך החודש האחרון בתלונה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בגין "ביצוע רצח עם בעזה". הדיון אמור להתקיים במשך חודשים, אם לא שנים, אך מקורות במערכת המשפטית והמדינית אמרו כי "מדובר בעוד דיון במסגרת 'לוחמת המשפט' שמנהלים ארגונים פלסטיניים נגד ישראל בזירה הבינלאומית - במטרה להשחיר את פניה של ישראל ולפגוע בלגיטימציה שלה".
לפני כשנה קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את ההצעה לבקש מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) חוות דעת משפטית נגד ישראל בנוגע ל"משמעות המשפטית של הכיבוש הישראלי המתמשך". ההצעה עברה אז ברוב של 87 מדינות, 53 נמנעו ו-26 התנגדו.
בחוות הדעת נדרש בית הדין לברר את "הצעדים הישראליים לשינוי ההרכב הדמוגרפי, האופי והמעמד של ירושלים, והאימוץ של חקיקה וצעדים מפלים"; ואת "השפעתם על המעמד החוקי של הכיבוש". גורם מדיני בכיר הבהיר כי מדובר ב"חוות דעת מייעצת שלא תחייב את ישראל". עם זאת, מדובר בדיון בגוף בעל יוקרה משפטית בינלאומית, שישמש כנשק נגד ישראל, תדמיתה והאמון בה. בנוסף, הדיון עלול להועיל לתומכים בחרמות נגד ישראל והתוצרת שלה, כמו תנועת ה-BDS. "על רקע הדיון בהאג בנושא ה'ג'נוסייד' בעזה - מדובר בעוד כאב ראש שאינו נחוץ לישראל", אמר מקור בכיר.
נשיאת בית הדין מקריאה את צווי הביניים בהאג, שישי
(צילום: רויטרס)
ב-2003 ביצעו הפלסטינים צעד דומה כשביקשו לקבל חוות דעת של בית המשפט בהאג באשר לחוקיות גדר ההפרדה. הם טענו כי "בניית הגדר תקבע עובדות בשטח ותסמן לעד את הגבול בין ישראל לפלסטין, ותגדיר את הגבולות העתידיים בלי שנערך לגביהם הסכם מדיני". לטענתם, היה מדובר ב"סיפוח" לכל דבר. לעומת זאת, התביעה הנוכחית באה לבדוק את נושא הכיבוש ובניית ההתנחלויות, ואת חוקיותם.
במקביל פנה ארגון "בני ברית" העולמי לבית הדין בבקשה שלא לדון בבקשת העצרת הכללית של האו"ם. לדבריו, אין לדון בפנייה מאחר ש"החלטת העצרת הכללית הייתה מוטה מאוד, הציגה דעות פוליטיות כעובדות וביקשה מה-ICJ לאשר את הדעות הללו". חוות הדעת, שנפרשת על פני 90 עמודים, נכתבה על ידי שורה של משפטנים בינלאומיים מובילים. הם מציינים בה כי "החלטת בית המשפט להמשיך לדון בתיק זה תיראה כהחלטה פוליטית בולטת ולא שיפוטית, שתגרום נזק חמור למוניטין של בית המשפט".
