עלי כרכי הוא מפקד חזית הדרום (כמו אלוף פיקוד דרום שלנו), והיה אחד המועמדים להחליף את איברהים עקיל שחוסל ביום שישי בדאחייה בביירות. הוא פיקד על פיגועים ועימותים רבים עם ישראל מאז שנות ה-80. לפי שעה נראה שכרכי נפצע בתקיפת צה"ל, אבל בכל מקרה זו מכה נוספת ליוקרה ולמעמד של חיזבאללה - שאינו מסוגל להגן אפילו על מנהיגיו הבכירים, והוא חדור מודיעינית בצורה שאינה מאפשרת לארגון לתפקד. רואים את זה גם היום ממספר השיגורים המועט יחסית, וכולם לא מדויקים.
אם כרכי הושבת או אם יתברר שמת, נשאר לנסראללה מהחוג הצבאי האינטימי שהיה סביבו רק טלאל חמיה, ראש מנגנון פיגועי חו"ל, שמבוגר מנסראללה בעשר שנים והוא הפחות מנוסה ומוכר מקרב ההנהגה. המשמעות היא שמבחינה פרקטית מפקדי השטח בדרג הבינוני והנמוך, אנשים מקומיים, הם שמנהלים כעת את המלחמה כמיטב יכולתם. רואים שהם משגרים טילים סטטיסטיים מכל הבא ליד.
אחרי ניסיון החיסול בדאחייה
עם זאת, אפשר שיש עדיין מדיניות ירי מוכתבת מלמעלה, ולכן הם אינם מעיזים לשגר הרבה דרומה מקו חיפה-טבריה ואינם עושים שימוש בטילים המדויקים. נראה שזה קורה בהשפעת האיראנים, שמקווים שצה"ל גם הוא ירסן את עצמו ולא יתקוף את הטילים הכבדים והמדויקים.
בישראל לא יוכלו להתעלם מהמסר האמריקני שלא להידרדר למלחמה אזורית. ארה"ב שלחה למזרח הים התיכון כוח משימה סביב נושאת מטוסים, בנוסף לאחת שנמצאת מול מצרי הורמוז וצוללות עם טילי שיוט שגם הן באזור, וכן כוח אמפיבי. כל אלו מתקרבים לחופי לבנון, ואמורים לסייע לישראל ליירט טילים מאיראן באמצעות מערכת AEGIS. האמריקנים נותנים חבל - בתנאי שלא נגרור אותם למערכה אזורית.
