משפחת יהוד מניר עוז מחכה כבר 325 ימים לארבל, שנחטפה לרצועת עזה בטבח 7 באוקטובר. כעת בני המשפחה, שבמשך חודשים האמינו שגם אחיה דולב נחטף עימה - אך התברר שנרצח כשסייע לפצועים כחובש, זועמים על הכוונה לקיים טקס ממלכתי לציון שנה לטבח. "בני ובנות הערובה אינם פה, והממשלה מתעסקת בטקסים", זועם אבי המשפחה יחי יהוד.
"שיביאו אותם ואחר כך יעסקו בזה. מבחינתי 7 באוקטובר השנה צריך להיות יום ללא שום ציון מיוחד, ככל הימים. כמו שלנו ולבני ובנות הערובה לא הייתה שבת מאז, לא היה פורים ולא היה פסח, אז שום מועד לא צריך להיות מצוין - כל עוד הם נמצאים שם, וכל עוד המלחמה נמשכת. אחרי המלחמה יהיה זמן לטקסים".
במכתב ששלחו הבוקר בני המשפחה לראש הממשלה בנימין נתניהו, השרה שמארגנת את הטקס מירי רגב ושאר חברי הקואליציה נכתב: "אנו אוסרים כל אזכור במשדר של אהובינו. 11 חודשים ללא זיכרון, גבורה ותקווה של הממשלה. אין חבר בממשלה שראוי לנהל את 'טקס' חורבן 7.10.2023".
הם הוסיפו כי "11 חודשים של חורבן, שכול, אבל, זיכרון, גבורה ותקווה של אזרחי המדינה. זו לא העת לטקסים, עת למעשים! חתמו על עסקה! נצרו האש! השיבו את כולם!". בשיחה עם ynet הוסיפה האם, יעל: "את המכתב שלחנו ישירות למייל של רגב ונתניהו. קיבלנו רק תשובה שהמייל התקבל. אנחנו לא מצפים לתגובה מעבר לכך, נגמרו לנו מזמן הציפיות מהשלטון".
מלבד משפחת יהוד, גם משפחות צנגאוקר, קלדרון ועוד ביקשו שלא להשתמש בתמונות ושמותיהם של יקיריהן החטופים במהלך הטקס. הבקשה של משפחת קלדרון נחשפה ב-ynet ביום שישי האחרון. "אנחנו בטוחים שיהיו עוד משפחות שיצטרפו לקריאה, זה קורה כבר עכשיו. אבל אנחנו לא יכולים להגיד משהו למשפחות אחרות, אנחנו יכולים לדבר רק בשם עצמנו", אמרה יעל יהוד. "רוצים שנעשה בלגן בין המשפחות ואנחנו לא נכנסים לתוכו. אנחנו אומרים דבר אחד - בלי להשיב את בני ובנות הערובה לא תהיה מדינה, אנחנו אולי נחיה אבל נאבד את המהות".
יחי ויעל, כמו הורים ובני משפחות רבים, מרגישים שאהדת הציבור והחיבוק החם שקיבלו בראשית המלחמה כבר אינם. "אנחנו מצפים מהעם לצאת לרחובות, שיזעק את הזעקה של בני הערובה וישחרר אותם. בלי הקריאה של העם - זה לא יקרה, וכל העם הוא בני ערובה. הילדים, האבות, האימהות, הזקנים, החיילים - כולנו תחת ירי ומתקפה. ביבי הפך 9 מיליון אזרחים בהתנהלות הפושעת שלו לבני ערובה. והדרך להפסיק את המשבר הזה, להסיר מעלינו את איום איראן וחיזבאללה, הכול מתחיל בהשבתם של בני הערובה ארצה".
לדברי יחי, "חייבים להנכיח את החטופים בשיח הציבורי יותר, כי רק מהעם והאזרחים תגיע הישועה. כל אחד צריך לדמיין שהבן או הבת שלו, האב או האם חטופים. לקום בבוקר ולהגיד לעצמו - 'הבת שלי בת ערובה בידי מחבלים', בת ערובה להישרדות הממשלה ולהישרדותו של ביבי על כיסאו. אנחנו שומעים ש-64 אחוזים מהאזרחים תומכים בעסקה לשחרור החטופים. איפה הקול ברחובות? במקום זה אנחנו שומעים ספינים על פילדלפי".
"לא צריך ללבוש חולצה צהובה רק באחד בספטמבר", ממשיכה האם יעל, "שינגישו את זה לילדים ושכולם יהיו עם חולצות צהובות כל הזמן. כמו שהנכדים שלי הולכים עם חולצות של אבא שלהם ושל דודה שלהם, ומדברים על מחבלים. לשים סיכה פעם ב... זה לא מספיק".