הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ב') דיון מיוחד שעסק במתווה חלוקת הנשקים שמקדם המשרד לביטחון לאומי ברשות השר איתמר בן גביר, שבמסגרתו הוקל תהליך קבלת הרישיון לנשק באופן שאינו מצריך יותר ראיון פרונטלי. "אנחנו בדיון שעוסק בדיני נפשות. אולי תחלקו נשקים בסופר?", אמרה במהלך הדיון יו"ר הועדה ח"כ פנינה תמנו שטה. אך באגף לרישוי כלי ירייה התנגדו לביקורת ולא היו מוכנים להתחייב לתאריך החזרת הראיונות.
בפתח הדיון הציג עדו אבגר, חוקר במרכז המחקר של הכנסת, מסמך על מעורבות שירותי הרווחה ברישוי נשק ובו סקירה על אי התאמה מספקת בדיווח. "ממשרד הרווחה נמסר לנו שטרם נמסר נוהל עבודה מגובש", אמר. "בהיעדר ממשק מקוון, לעובדים הסוציאליים אין מידע שוטף. שני הדו"חות המרכזיים שנכתבו בנושא המליצו לשתף את שירותי הרווחה כבר בשלב המקדמי. הנושא לא קודם כי ברווחה השיבו שבשביל לבצע הערכת מסוכנות צריך כוח אדם בהיקף שלא זמין למשרד".
סאיד תלי, מפקח ארצי במשרד הרווחה, הדגיש בדיון כי נשק בידיים של אנשים מסוכנים הוא לא רק אמצעי לרצח אלא גם אמצעי לדיכוי והפחדה. "יש טיוטות לכל הממשק הממוחשב, זה ייקח חודשיים-שלושה ויאפשר דיווח ישיר לתוך המאגר. אנו רוצים לדווח על מקרים מטופלים ברווחה. יש 50 נשים שמעבירות פניות באמצעות עמותות וגורמי טיפול למניעת אישור אחזקת נשק. כדי שאני אדווח אני צריך הערכת מסוכנות. מרבית הנשים בסיכון ובאיום, מוכרות למשטרה".
לפי המשרד לביטחון לאומי התקבלו מאז תחילת המלחמה 285 אלף בקשות לרישיון לנשק ואושרו מעל ל-80 אלף. "אנחנו מטפלים באחריות ובמקצועיות בכל 123,000 הבקשות שטרם טופלו", אמר אליעזר רוזנבאום, המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי. "עושים שיחות לבדיקת הנתונים ומוודאים שמי שמבקש רישיון ראוי לקבלו, כולל בדיקת כשירות פלילית ונפשית. אם יש ספק לפקיד רישוי כזה או אחר, מזמנים את המבקש לראיון אישי ואם צריך בדיקה על ידי משרד הבריאות, אנו דוחים את הבקשה".
במהלך הדיון ביקשה ח"כ קארין אלהרר להבין כמה בקשות נדחו שלא בגלל התבחינים הרגילים. לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, הבהירה כי כיום אין ממשק מסודר עם משרד הרווחה: "בשביל להעביר את רשימת המבקשים צריך תיקון חקיקה".
ח"כ אלהרר הגיבה לדברים, "אי אפשר להפקיר את הנשים והילדים. לא יכולה לשמוע טענה למה לא עשו זאת בעבר. צריך ממשק ממוחשב כולל בביטוח לאומי על התמודדות נפשית. בשם הביטחון לא ניתן נשק לכל מי שמבקש. החקיקה צריכה לבוא ואם השר לא מסוגל לחוקק את החוק, שיגיד ונחוקק אותו בכנסת". ח"כ יואב סגלוביץ' הגיב גם הוא לדברים, "צריך להסתכל על התמונה הכוללת. יש פה החלטה פוליטית של ישראל מתחמשת. התהליך צריך להיות ראוי והמשרד לביטחון לאומי עשה תהליך עקום. פותרים אנשים מאימון ירי בגלל מצוקת כוח אדם. יש פה בצד המקצועי, כשל במשרד לביטחון לאומי. עצם העובדה שמחלקים רישיונות בצורה מופרעת זה בלתי נתפס".
ח"כ אלי דלל: "נושא נשיאת נשק הוא דבר הכרחי, אבל צריך לעשות איזונים בשמירה על נשים וילדים. לא היינו ערוכים למתן כמויות כאלה של נשק ואולי לא חשבנו על כל ההיבטים. אין מספיק הכשרות ומטווחים ויש הרבה בעיות. הממשקים של הרווחה, רשות האוכלוסין והבריאות חייבים להיות מתואמים".
ח"כ קטי שטרית, הוסיפה, "יש מספר משרדים שנשענים על המשרד לביטחון לאומי ואני לא רואה כאן אחריות משותפת. אי אפשר לתת רישיון לאף פונה, אם משרד הרווחה והבריאות נותן את דעתו. אני יודעת מהנתונים שזה לא רק עניין של ירי. אם אתם נותנים את הכלי אתם צריכים לדאוג שהמשרדים האחרים יהיו אחראיים לא פחות מכם".
רוזנבאום הגיב לטענות, "אנחנו בתהליך מואץ לגיוס 50 פקידי רישוי קבועים למוקד ארצי והכוונה שעד סוף חודש פברואר נשלים את הגיוס. אנחנו מכשירים מתחם חדש להצבה פיזית מבחינת מחשוב ושדרת ניהול לשפר את ההליך. עם הרווחה דייקנו את קבצי המידע שנעביר להם והם יעבירו לנו אינדיקציה למסוכנות מבחינתם שבגינה לא יינתן רישיון. החלק שלנו בממשק יכול לקחת חודשיים-שלושה. בביטוח הלאומי אמרו שחוק הגנת הפרטיות מנע זאת ואין חולק שצריך לתקן זאת".
