דברי ההספד של שרית זוסמן, אימו של רס"ל (מיל') בן זוסמן ז"ל שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה, נגעו בלבבות רבים. "לסיפור שלנו יהיה סוף טוב, אנחנו ננצח! אין לנו ברירה אחרת", אמרה האם השכולה בהלוויה, "אנחנו עם שרוצה לחיות, ולא כמו האויבים שלנו – שהם שפלים ועלובים, פחדנים, נאצים שמקדשים את המוות. אנחנו נחיה ונשגשג ונבנה". עוד היא אמרה: "המנהיגים שלנו חייבים להיות ראויים לנו. אם החיילים שלנו הצליחו לשים את עצמם בצד ואת העם במרכז – ראוי שיעשו כך גם מנהיגינו. מנהיגים שלא מבינים ומסתובבים עם יוהרה – עדיף שיפנו את המקום למי שכן מבין".
ריאיון עם שרית זוסמן, אימו של בן זוסמן ז"ל
(צילום: שמוליק דודפור)
בריאיון ל-ynet Live סיפרה היום (ד') זוסמן: "כל המבקרים והמנחמים אומרים לי 'איך הדברים שלך חיזקו אותנו', ואני אומרת שאלה רק מילים, צריך גם מעשים. זה נכון גם לחברי הכנסת – אנחנו צריכים לדרוש טוב, לדבר עם דרך ארץ, הקשבה. בואו נפתור את הדברים בצורה פשוטה וחסינה, בואו נהיה חזקים. הרמת קול, כעסים כאלו – זה נכון שאנחנו במלחמה וכולם במתח, אבל גם אני לא צורחת פה בשבעה שהבן שלי מת. זאת עובדה ואני מתמודדת איתה. בואו נתמודד עם הדברים כמו שצריך".
"אנחנו במלחמה עם אויבים, בואו נתחזק כולנו ונפתור את הדברים, ולא נריב ככה", הוסיפה. "אני אומרת: תתאפסו על עצמכם, כל המנהיגים שלנו, גם אלו שאני מחבבת וגם אלו שלא. תראו חוזקה, תחסלו את החולשה. יש לנו אויבים. בואו נהיה חזקים, נהיה עם ישראל האמיתי, עם דרך ארץ וכבוד. את המריבות שלנו נשאיר לעצמנו, וננהל אותן אחרת".
באשר לתחושותיה האישיות לנוכח האובדן הנורא היא שיתפה בכנות: "הבוקר התעוררתי לבוקר קצת פחות חזק, אבל מחזקים אותי פה מסביב ואני דואגת לעצמי".
אמרת בהספד לבן שהמנהיגים צריכים להיות ראויים לנו, מה הייתה כוונתך?
"אני מתכוונת לזה שהמנהיגים צריכים להיות ראויים לרוח הישראלית שמפעמת בכולנו והתגלתה פה במלוא יופייה והדרה. אנחנו עם מיוחד וטוב שקם מחורבות ובונה את עצמו פעם אחרי פעם, והמנהיגים שלנו צריכים להיות ראויים. זה לא אומר שהם צריכים להתחלף, הם פשוט צריכים להשיל מעצמם את היוהרה, את הטונים הגבוהים ואת הצעקות, להיות בני אדם. להיות מענטשים. הבן שלי היה מענטש. להיות מענטש זה להתנהג בדרך ארץ, לכבד אנשים ולעבוד יחד כדי שננצח במלחמה הזאת. החיילים מקשיבים לנו, החיילים שנלחמים ומסכנים את החיים שלהם, והם צריכים אותנו.
"המנהיגים שלנו צריכים להתאים את עצמם לעוצמה הזאת. נתווכח קצת, יש לנו מיליון דעות, ברוך השם יש לנו עם שכלתן עם הרבה דעות, אבל בואו – לפחות כלפי חוץ, וכמה שיותר כלפי פנים – נהיה חזקים ומאוחדים. זה מה שהבן שלי היה רוצה שאגיד עכשיו. להיות חזקים ונחושים, לכבד אחד את השני ולעבוד יחד כדי לסיים את המלאכה הזאת. יש לנו עבודה, אין לנו זמן לבזבז".
מה כן היה מחזק אותך? מה את רוצה שיקרה?
"אני רוצה שבמסיבות העיתונאים חברי הקבינט ישבו יחד ויראו לנו שהם יחד, ויתגברו על כל העניינים. אני גם בן אדם, גם לי יש עניינים בחיים, אבל כשאנחנו בשעת צרה ובמלחמה ראוי שיתאחדו ויראו לכל העם שהם יחד. שיתסכלו בעיניים למצלמה, שישקשקו הביצים לאויבים שלנו, שנהיה חזקים וגאים כמו עם ישראל במשך דורות. את יודעת כמה משפחות של ניצולי שואה באים לבקר אותנו כאן עם גב זקוף? יש לנו בצבא חיילים שהם נשמות טהורות, ואנחנו צריכים להיות כמוהם. להסתכל לאויבים שלנו בעיניים, להסתכל בעיניים על מי שמנסה להטיף לנו בכל מיני דרכים, ולשדר חוזק ועוצמה. אנחנו עם ישראל, אנחנו עם הנצח, אנחנו נהיה פה לנצח ואנחנו ננצח ביחד, מאוחדים, באופן שלא משתמע לשתי פנים".
התיכון שבו בן זוסמן למד, תיכון הימלפרב בירושלים, איבד חמישה מבוגריו שנפלו במלחמה. "בן היה ילד מתוק, ילד חלום. זו לא קלישאה", סיפרה אימו. "ביום שישי האחרון, כשהוא היה בבית וחגגנו ארוחת שבת איתו, הוא הזמין הרבה חברים מכל הסוגים – החברים מבני עקיבא אכלו על השולחן והחבר'ה מהצבא ישבו בחוץ, עישנו והיו עם הטלפונים שלהם. היה כיף חיים. בן הכיל את כל המורכבות הזאת, וזה בדיוק מה שאני מדברת עליו".
זוסמן ז"ל היה גם שחקן טניס שולחן. "הוא היה ספורטאי, מה שמייצר משמעת פנימית, אבל הוא כן ישב עם החברים והתעקש שגם אנחנו נהיה, כי אנחנו גם החברים שלו. איזו זכות נפלה בחלקי, להיות חברה של הבן שלי", אמרה שרית. "ישבנו במטבח והקשבנו לשיחות שלהם, ואמרנו באותו רגע: איזה ילד מדהים יש לנו. גם בחייו ידענו מי הוא, וטרחנו להגיד לו את זה, וגם עכשיו כשהוא הלך. יש בזה נחמה גדולה מאוד, ואני קוראת בכלל להורים: תסתכלו בעין טובה על הילדים שלכם, אל תחכו לשום דבר אחר, ותעודדו אותם".
