הרשת חוגגת: הזמר והשחקן שולי רנד נישא אתמול (יום ג') לבחירת ליבו, אשת התקשורת צופית גרנט. תמונות של הזוג המאושר תחת החופה פורסמו באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, אולם מאחורי התיעוד הנוצץ עומדת מציאות בלתי נתפסת בדין הישראלי.
רנד ופרודתו מיכל ניהלו בשנים האחרונות סכסוך מתוקשר, כואב ומורכב. הנרטיבים שלהם סותרים זה את זה, ובכל מקרה, גם אם מה שקרה ביניהם נתון בוויכוח, השורה התחתונה ברורה: שולי רנד רצה להתגרש ממיכל, וזו סירבה לקבל את הגט. בעקבות זאת התרחש הליך שקורה בישראל יותר מעשר פעמים בשנה: 100 רבנים הוציאו לו יחד אישור לשאת אישה שנייה.
האישור הזה מעוגן באופן רשמי בחוק העונשין כחריג לעבירת הביגמיה (נישואים שניים ללא גירושים), והוא הבסיס המשפטי לתמונות החופה של רנד וגרנט. היחידים שיכולים לקבל אישור כזה הם גברים יהודים. לא נשים. וגם לא לא-יהודים.
נסו לדמיין אישה שמבקשת להתגרש מבעלה ולא מצליחה. אם תבחר לקיים טקס נישואים נוסף, היא מבצעת עבירה פלילית. אם תבחר להביא לעולם ילדים, מוסד רשמי של המדינה יכריז שהם ממזרים
עכשיו נסו לדמיין אישה שמבקשת להתגרש מבעלה ולא מצליחה. היא מסורבת גט. אם תבחר לקיים טקס נישואים נוסף, היא מבצעת עבירה פלילית ומסתכנת בישיבה בכלא. אם תבחר להביא לעולם ילדים מגבר שאינו בעלה - מוסד רשמי וממומן של מדינת ישראל יכריז שהם ממזרים, והם לא יוכלו להתחתן בישראל. מצב בלתי אפשרי, נכון?
סרבנות הגט היא אחת התופעות הקשות ביותר שאדם - אישה או גבר - יכולים להיקלע אליהם בחייהם. כשהנישואים הופכים לכלא, סרבנות הגט היא הסורג והבריח שמשמרים את המצב הבלתי נסבל הזה. עבור אישה, הכפייה הזו מלווה בשלילה מוחלטת של מיסוד קשר אחר והבאת ילדים לעולם במסגרת קשר חדש. אלא שעבור הגבר משתמשים בפתרונות הלכתיים שלא רק מאפשרים לו להתחיל את חייו מחדש, אלא גם משפיעים על יכולת המיקוח של האישה בתהליך, בעוד הגבר יכול להישאר בסחטנותו (אין כאן חלילה כדי לרמוז דבר מה אישי לגבי שולי רנד).
הכפייה להישאר במוסד נישואים עם אדם נוסף צריכה להיעלם. הפתרון לסרבנות הגט הוא לא היתר לנישואים שניים, גם לא אם ההיתר הזה היה אפשרי לנשים. הפתרון לתופעה המכוערת והאלימה של כליאת נשים וגברים בנישואים הרסניים הוא שהמדינה תייצר אפשרות ליציאה מנישואים לא-רצויים.
נכון שלרבים ממי שמקיימים אורח דתי לרוב לא תספיק תעודה אזרחית על פירוק הנישואים, אבל אחריות המדינה היא לאפשר הוצאת תעודה שכזאת. אחריה ככל הנראה יגיעו פתרונות הלכתיים, בין שמדובר על היתר 100 רבנים, כפי שנעשה במקרה של שולי רנד (כלומר, שמבחינה אזרחית רנד יהיה גרוש ויינשא שוב, ומבחינה דתית לא התקיימו גירושים), או הפקעת קידושין - הליך דתי שאפשרי כיום לנשים, אלא שהשימוש בו נדיר יותר מתופעה של ליקוי חמה.
מיכל גרא מרגליותמשנותיה הראשונות ועד היום הפקירה המדינה את הדין האישי בידי מוסדות דתיים, והעניקה להם סמכות בלעדית בקביעה של הסדרי נישואים וגירושים. ישראל היא מדינה אזרחית ולא מדינת הלכה, והחוקים שנחקקו בה הם אזרחיים, ולא הלכתיים. ולמרות זאת, זו הדמוקרטיה היחידה בעולם שאין בה נישואים וגירושים אזרחיים.
נישואים וגירושים הם הליכים שחלק עצום מאזרחיות ואזרחי ישראל עוברים במסגרת המדינה (כמובן שיותר נישאים ממתגרשים), והגיע הזמן שהמדינה האזרחית תייצר מוסד שבו לכל אחת ולכל אחד יש בחירה בקביעת היסודות הבסיסיים ביותר של ביתו וחייו.
- מיכל גרא מרגליות היא פעילה פמיניסטית, לשעבר מנכ"לית שדולת הנשים בישראל
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
