לאחר שאלמונים השחיתו ציור לזכרה של שני אמין ז"ל שנרצחה עם בן זוגה אדם אילייב במסיבה בנובה ב-7 באוקטובר, אחיה עידן אומר הבוקר (יום חמישי) ל-ynet כי "הבן אדם שעשה את המעשה הנורא הזה לא יודע מה זה עשה למשפחה".
לדברי עידן, "עובר זמן מאז הרצח, יום, יומיים, חודש, חודשיים - אבל הזמן לא באמת מרפא. כשאתה רואה דבר כזה, הוא מחזיר אותך כמה שנים אחורה. זה דבר שנראה שולי לבן אדם שעשה אותו - אבל מבחינתנו כמשפחה, זה גמר אותנו. כי מאז המקרה, אנחנו לא מצליחים לעמוד על הרגליים, לא מצליחים להשתקם. המקרה הזה הרג אותנו".
שומעים את הסיפור הזה, זה פשוט נורא. הציור הזה היה איזושהי הקלה, הקלה עבורכם. משהו להיאחז בו
"כן, זה אומן גרפי מאוד מאוד מוכשר בשם איתי סטייל שעשה את הציור הזה, אתה יודע, שנתן לנו להגיד תקווה ולא להגיד הקלה, אבל להגיד נעים בלב לראות דרך שמונצחת בצורה אחרת, בצורה מיוחדת. והבן אדם הזה שעשה את המעשה הנורא הזה, הוא לא מבין כמה הוא כמה הוא עשה רע למשפחה שלנו".
"אין לנו מושג מי עשה את זה", הוסיף עידן. "הכול טרי וקרה ביום-יומיים האחרונים. אבל ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי גינה את המקרה. נקווה שנמצה את הדין עם הבן אדם שעשה את המעשה הנורא הזה. עוד לא פנינו למשטרה, אבל זה יקרה בזמן הקרוב. ונטפל בכך כמו שצריך. אפשר לתקן את הציור. דיברתי עם האומן גרפיטי ותיאמנו שבשבוע הבא נתקן את הציור ".
לאילן טיב, בתו של קית' סיגל שחטוף בעזה, אמרה בנושא המו"מ לשחרור החטופים: "מה שקורה מאחורי הקלעים, לא אני ולא אתה יודעים אז ככה שאנחנו לא, לא נתעסק בזה. אני לא מרגישה שהנושא נדחק לשוליים, להיפך, אני מרגישה שהעם מבקש לדבר על זה ולצעוק את זה ולזעוק את זה".
"אין לנו, לצערי, יכולת להיכנס לתוך חדרי המשא ומתן, או לדבר ישירות באופן רציף מקבלי ההחלטות. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים".
אבל, אילן, מה אומרים לכם? תגידי, כשאתם מבקשים תשובות?
"בדברים שאפשר לשתף משתפים ובדברים שאי אפשר לשתף לא משתפים, וזה לגיטימי וזה בסדר. אני חושבת שכל אחד צריך שיעשה את האת העבודה שלו. פשוט נראה שאנשים לא עושים את העבודה שלהם. אבא שלי שם תשעה חודשים עם עוד מאה ותשעה עשר אנשים, נערים, נערות, חבר'ה שרק התחילו את החיים שלהם, ילד, תינוק שנמצאים שם".
מי לא עושה את העבודה שלו לשיטתך?
"כל הגורמים שבתוך בתוך הדבר הזה. הממשלה שלנו בראש ובראשונה, נבחרי הציבור, שהרבה פעמים אנחנו שומעים דווקא מהם שאין להם מה לעשות ואין להם איך לעזור, וההרגשה היא שבאמת כל הדברים מתנקזים לאדם אחד, שאני לא יודעת מה, שוב, אני לא יודעת מה קורה בחדרי חדרים, אבל אני יודעת שאבא שלי לא בבית, ואני יודעת שעברו כבר כל כך הרבה ימים, ואני יודעת שנרצחים שם אנשים ומתים שם אנשים בשבי וזה שאנחנו ממשיכים לחיות עם זה כמדינה וכאזרחים, ומקבלים את זה במידה כזאת או אחרת, כי זה ממשיך להתקיים. אה זה עצוב. עצוב ממש".
הכול מתנקז בסוף לבן אדם אחד, אני מניח שאת מתכוונת לראש הממשלה נתניהו
"הוא היחיד שיכול להחזיר אותם הביתה כרגע". "אנשים שם מאבדים את החיים שלהם, ומישהו חזק ואמיץ צריך כאן בצד שלנו לקבל החלטות קשות ואמיצות בשביל להחזיר את כולם הביתה".