אף הצהרה לא תהיה מופרזת כדי לתאר את עוצמת ההלם שאחזה במערכות השלטוניות במדינת ישראל הבוקר. בדרך כלל, הביטוי "רעידת אדמה" הוא קלישאה. לא הפעם. הכותרת בכלכליסט תיארה מציאות סיוטית, אוטוריטרית, שבה המשטרה מצותתת ועוקבת אחרי מי שבא לה, מכל סיבה שהיא: החל ממנכ"לית של משרד המשפטים, גורם אכיפה שמצוי מעל המשטרה, דרך מנכ"לית של משרד התחבורה כי דיברה עם עיתונאים, דרך משפחתו של ראש הממשלה המכהן, ראשי ערים, פעילים במחאת האתיופים, בעצם כל אחד.
הנשיא הרצוג: "אסור שנאבד את הדמוקרטיה, או את המשטרה"
(צילום: לע"מ)
והכול, לפי הדיווח של חושף הפרשה, העיתונאי תומר גנון, ללא צו משופט. איך אמורים לחוש אזרחים כאשר הם יודעים שבלחיצת כפתור, וללא כל שיקול דעת, לכאורה ללא חשד סביר וצו של בית המשפט, חייהם הפרטיים יכולים היו להפוך למרמס? שרי הממשלה והפוליטיקאים האחרים שקפצו מצוק הפומפוזיות כדי להגיב לפרסום, עדיף שישתקו. הם נבחרו בדיוק כדי לוודא שדברים מסוג זה לא מתרחשים. איפה הם היו כל השנים האלה?
והדבר המדהים ביותר בפרשייה הזו הוא שגם הבוקר, כמו לפני שלושה שבועות, המשטרה והממשלה אומרות שאינן מוצאות כל קצה חוט. שהן אינן מבינות מה קרה כאן, ולא יכולות לאמת באורח עצמאי את הפרטים של ההתרחשויות והנרחבות האלה שאירעו, לפי הפרסומים, בעשור שעבר. אכתוב זאת בצורה פשוטה: אף אחד בצמרת המשטרה הנוכחית (להבדיל מאלה שהורו לכאורה על המהלכים האלה), המשרד לבטחון פנים ומשרד המשפטים לא מצליח למצוא את המסמכים והראיות שמראות את ההאזנות הללו. לכן הם אובדי עצות.
בהנחה שהפרטים נכונים, השאלה הפשוטה, המהדהדת והפלילית היא זו: מי נתן את ההוראה, מי נתן את ההוראות, מי ביצע את ההאזנות הבלתי חוקיות הללו. זה עניין מובן מאליו שוועדת הבדיקה שהוקמה במשרד המשפטים בתמיכת השר עומר בר-לב – שרק ביום שישי האחרון הודה בריאיון אתי במוסף שבת של "ידיעות אחרונות" שהיו מעשים שנעשו שלא כדין, אבל עמד על כך שנעשה "עליהום" על המשטרה – צריכה ללכת הביתה.
2 צפייה בגלריה
המפכ"ל לשעבר אלשיך והמפכ"ל הנוכחי שבתאי. שידוד המערכות הנדרש גדול בהרבה מהמשטרה עצמה
(צילום: אלעד גרשגורן , עמית שאבי, shutterstock)
שום בדיקה פנימית לא תועיל יותר. השאלה היחידה היא האם להקים ועדת חקירה ממשלתית או ממלכתית כדי לבדוק את הפרשה. בר-לב אמנם כבר הכריז כי יפעל להקים ועדה ממשלתית עם סמכויות חקירה נרחבות של ועדה ממלכתית - אך כך או כך זה לא מספיק. יחידת הסיגינט של משטרת ישראל לא יכולה להמשיך לתפקד עוד יום אחד ללא רפורמה שתשיב אמון בצעדים חודרניים כמו האזנות; בממשלה יש שסבורים שצריך להכניס פיזית לתוך היחידה צוות משפטנים שאינם מהמשטרה שיהיו עדים לכל פעולת האזנה, ויאשרו אותה, "כמו רפרנט של משרד האוצר, שמאשר כל פעולה תקציבית במשרדי הממשלה".
"הביטחוניזציה בשיח הישראלי, השעתוק של שיח האיומים מיהודה ושומרון לתוך ישראל - כל אלה זיהמו באורח עמוק את הדמוקרטיה שלנו"
אבל יש משהו עמוק יותר שמבעבע מהסיפור הזה, שהולך ומתפתח כבר כמה שבועות. ראו מה קרה כאן: הממסד הביטחוני הישראלי פיתח כלים אדירים כדי להילחם באויבים מרים, בעיקר כדי לעקוב אחרי ארגוני הטרור הפלסטיניים. ברבות הזמן, הכלים הופעלו על פלסטינים באורח נרחב ביותר, גם אלה שמתנגדים לכיבוש ללא אלימות; בלי בג"ץ ובלי בצלם. התפיסה מאחורי הכלים הטכנולוגיים הללו עברה הפרטה, פותחה מחדש בשוק הפרטי, והפכה להיות תוכנה כמו פגסוס, וחברה כמו NSO.
התוכנות הפכו להיות ענף ייצוא ביטחוני, שוחררו כתשורות מדיניות של ממשלת נתניהו, הופנו נגד מתנגדי משטר במדינות אחרות, וגם נגד עיתונאים שנרצחו; והדולרים זרמו. כעת מתברר שאותם כלים הופנו באורח המוני נגד אזרחים ישראלים, פוליטיקאים, אנשי מנהל ציבורי, פעילי מחאה, עיתונאים. הביטחוניזציה של השיחה הישראלית, השעתוק של שיח האיומים מהזירה של יהודה ושומרון אל תוך מדינת ישראל, כל אלה זיהמו באורח עמוק את הדמוקרטיה שלנו. זה הכול הפך להיות אותו דבר; מיחידה 8200 יובאו קצינים אל משטרת ישראל, ובראש המשטרה הועמד בכיר לשעבר בשב"כ. כל מי שמתעורר עכשיו – מה חשבתם בדיוק שיקרה?
השרה שקד: "הזדעזעתי מהפרסום"
(צילום: משה מזרחי)
ישעיהו לייבוביץ המנוח הזהיר שישראל תהפוך להיות מדינת שב"כ. הוא אפילו ידע להשתמש במילה הנכונה, אפליקציות, כדי לתאר איך זה יקרה: "זו תהיה מדינת ש"ב, שתעצב את האטמוספירה הכללית, עם אפליקציות ניכרות על חירויות היסוד שלנו – חופש הביטוי, הדיבור וההתאגדות. השחיתות תהיה אגדתית".
קו ישר אחד מחבר בין מדינה שמתעלמת מבקשות לחופש המידע, ושרואה בשקיפות אויב מר שיש להילחם בו, שמעלימה מסמכים והתכתבויות של בכיריה מהציבור, ובין כזו שבה צומחות בריכות מורעלות שמאזינות באישון לילה לאזרחים. הקו הזה נקרא שררה לא מעצורים.
הטרגדיה היא שישראל באמת זקוקה למשטרה חזקה יותר. המשטרה צריכה תוספת כוח, תקציב, כוח אדם איכותי – ולכן שכר טוב יותר. וחשוב לומר את המובן מאליו: במשטרה משרתים, ביחידות המודיעין והחקירות, אנשים מסורים וטובים ברובם המכריע שרוצים למגר פשיעה שמאיימת על כל אחד מאיתנו. גם לטובתם שלהם, הפרשה הזו מחייבת שידוד מערכות כל כך גדול ונרחב, גדול בהרבה מהמשטרה עצמה.
