היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגיבה על פסיקת בג"ץ הדרמטית בעניין גיוס תלמידי הישיבות, ופרסמה מסמך הנחיות ליועצים המשפטיים של מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד החינוך, שבו היא קוראת להיערך לגיוס מיידי של 3,000 חרדים - ולהציג בהקדם תוכנית שמגדילה את המספר.
בתמצית, כותבת היועמ"שית במסמך, "על מערכת הביטחון לפעול באופן מיידי לביצוע פסק הדין לגיוסם של תלמידי הישיבות החייבים בשירות צבאי, בהתאם לצורכי הצבא וליכולותיו. במסגרת זו, מערכת הביטחון התחייבה לפעול כבר עתה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות בשנת הגיוס הנוכחית, וזאת בנוסף למספר המתגייסים הממוצע בשנים האחרונות.
"מדובר במספר ראשוני לגיוס מיידי, שאינו משקף באופן מלא את צורכי הצבא הנוכחיים ואת קידום השוויון בנטל, ועל מערכת הביטחון לפעול להצגת תוכנית גיוס הכוללת הגדלה של מספר זה".
בנוסף, בהרב-מיארה התייחסה לסוגיית העברת הכספים לישיבות, וכתבה כי "יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים, באופן ישיר או עקיף, שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפת פסיקתו האמורה של בית המשפט".
במקביל להנחיה למערכת הביטחון לפעול לגיוס 3,000 חרדים, כך כתבה היועמ"שית על הצגת התוכנית להגדלת המספר: "יש להציג תוכנית גיוס, הכוללת נקיטת הצעדים הדרושים לשם מיצוי פוטנציאל הגיוס ולהגדלת המספר האמור של 3,000 מתגייסים, לאור צורכי הצבא הנוכחיים ולשם קידום השוויון בנטל. יוזכר, כי בהתאם לפסיקת בית המשפט, חובתה של מערכת הביטחון לגיוסם של תלמידי הישיבות קמה כבר ביום 01/07/2023".
כמו כן, היועמ"שית הבהירה בעניין ההימנעות מהעברת כספים לישיבות כי "פסיקה זו משליכה אף על תמיכות ואפיקי מימון אחרים המיועדים לתלמידי מוסדות תורניים החייבים בשירות צבאי. בהקשר זה, הובאה בפנינו חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, והתקיימו ישיבות בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים לבחינת הדברים. בימים הקרובים, יועברו הנחיות משפטיות מתאימות גם בעניין זה".
בפסיקת בג"ץ שפורסמה הבוקר, השופטים קבעו פה אחד כי המדינה מחויבת לגייס את תלמידי הישיבות לצבא, בהיעדר "מסגרת חוקית" שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי. פסק הדין התפרסם כשלושה שבועות וחצי לאחר הדיון בבג"ץ, שנמשך 7.5 שעות, בהרכב מורחב של תשעה שופטי עליון.
"לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון. בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה", קבעו תשעת השופטים. ראש ההרכב, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן, כתב כי "על המדינה לפעול לאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון על תלמידי הישיבות".
פסק הדין היה קצר יחסית (כ-40 עמודים בלבד) בשל ההסכמה בין תשעת השופטים. "טענת הממשלה כי הפוקד רשאי, גם בעת הזו, שלא לגייס את כלל תלמידי הישיבות, סותרת את חובתו להפעיל את סמכותו בהתאם לתשתית עובדתית מלאה ותוך מתן משקל לכלל השיקולים הרלוונטיים, ובהם צורכי הביטחון העכשוויים של הצבא ושל מערכת הביטחון", הוסיף פוגלמן, שהתייחס גם לעובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר קרוב לתשעה חודשים.
2 צפייה בגלריה
גולדקנופף וגפני תקפו: "התורה הקדושה תנצח"
(צילום: מוטי קמחי, דני שם טוב, דוברות הכנסת)
שלל גורמים במערכת הפוליטית הגיבו כצפוי על הפסיקה. בליכוד הבהירו כי הפתרון ל"בעיית הגיוס" הוא "השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון". בהודעת הליכוד התעלמו מכך שהחוק גובש לפני המלחמה, ועל כן לא לוקח בחשבון את הצרכים הנוכחיים, ומסרו כי "החוק מעלה באופן ניכר את שיעורי הגיוס של הציבור החרדי, קובע סנקציות כלכליות מוסדיות על אי-עמידה ביעדים, ומכיר בחשיבות לימוד התורה".
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בירך על הפסיקה ומסר כי "יש שופטים בירושלים". יו"ר יהדות התורה השר יצחק גולדקנופף תקף: "החלטה צפויה ומאוד מאכזבת, התורה הקדושה תנצח", כמו גם ח"כ משה גפני, שמסר: "פסיקה של תשעה שופטים, ביניהם שלושה חובשי כיפה ואף אחד לא מתייחס לערך של לימוד התורה. לעם ישראל אין זכות קיום בלי לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולא יהיה תלמיד ישיבה אחד שיפסיק את לימודו מתוך אחריות לכלל ישראל. שופטי בית המשפט ינסו לפגוע בעם ישראל - ולומדי התורה ימשיכו בתלמודם". גם ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה אמר כי "הייתה חסרה מילה אחת מתשעת השופטים על ערך לימוד התורה". מנגד, שר החינוך יואב קיש הצהיר כי "נקיים את כל מה שכתוב בפסיקה", וראש האופוזיציה יאיר לפיד העביר מסר לקואליציה: "נוודא שאתם לא מנסים להעביר כסף לישיבות מתחת לשולחן".
