בית המשפט העליון הפך היום (רביעי) את החלטתו הקודמת מלפני שנתיים, וקבע ברוב של ארבעה מול שלושה שופטים כי 45 הבתים בהתנחלות מצפה כרמים שבבנימין לא יפונו.
ההחלטה היום מגיעה אחרי שנים של מאבקים משפטיים עיקשים של תושבי המאחז מצפה כרמים, של המתנחלים ושל הימין כולו. במהלך השנים ניסו פוליטיקאים רבים, בהם שרת המשפטים לשעבר ושרת הפנים כיום איילת שקד, לסייע לתושבי מצפה כרמים שנמצאים במצב בעייתי בשל המורכבות המשפטית.
בהחלטה שתוצאתה המעשית היא מניעת הפינוי תמכו השופטים נועם סולברג, ניל הנדל, יצחק עמית ודפנה ברק-ארז. מנגד - הנשיאה אסתר חיות והשופטים עוזי פוגלמן וענת ברון סברו כי יש להותיר את ההחלטה הקודמת על כנה.
פסק הדין עסק בשאלה האם קרקע פרטית שהוקצתה על-ידי הממונה על הרכוש הממשלתי לצורך הקמת היישוב מצפה כרמים תוכל להוסיף ולשמש אותו, על אף שהתברר כי אין מדובר ברכוש ממשלתי. הרכב השופטים החליט ברוב דעות כי תום הלב הנדרש מהממונה על הרכוש הממשלתי היה סובייקטיבי "ברף הגבוה". רוב השופטים גם קבעו כי העתירה לדיון נוסף מתקבלת, תוך מתן פיצוי בעין לבעלים הרשומים או למי שיוכיחו בעלותם.
גורמים בהתנחלויות חגגו את ההחלטה המשמעותית. ישראל גנץ, ראש מועצת בנימין שבתחומה מצפה כרמים הגיב: "היישוב מצפה כרמים יישאר במקומו. שמחה גדולה לבנימין ולעם ישראל. נמשיך ליישב את בנימין ולהתרחב בה. תושבי מצפה כרמים הם החלוצים לפני המחנה שעברו מסכת עינוי דין ובסופה הם ניצחו ואיתם ניצח הצדק וניצח עם ישראל. אחרי המערכה המתישה הזו, אנחנו עוברים למערכה הבאה לבניין היישוב ותקומתו. כעת מדינת ישראל מחוייבת לתקן את העוול שנעשה ולקדם בנייה מהירה ביישוב ובמרחב כולו".
עורכי הדין ירון קוסטליץ, אביעד שאולזון והראל ארנון ממשרד קוסטליץ ושות', שייצגו את מרבית התושבים במצפה כרמים, מסרו: "אנו שמחים מאוד שבית המשפט העליון קיבל את עמדת המתיישבים, והפך את התוצאה של פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון, לפיו המתיישבים היו צריכים לפנות את ביתם. אחרי מאבק ארוך, יוכלו המתיישבים להישאר בבתיהם, ואין שמחה גדולה מזו".
6 צפייה בגלריה
השופטים הבהירו: לא ניתן יהיה לבנות בתים חדשים, אך כן יתאפשרו תוספות בנייה
(צילום: אוהד צויגנברג)
מנגד, יש מי שלא מרוצים מהחלטת העליון הערב. מ"יש דין" והאגודה לזכויות האזרח, שהגישו בקשה להצטרף להליך במעמד של ידידי בית המשפט, נמסר בתגובה: "דעת הרוב הכשירה גזל קרקעות פלסטיניות פרטיות לטובת מתנחלים ובסתירה להוראות המשפט הבינלאומי. ההלכה שנפסקה תשמש גם בעתיד להשתלטות על קרקעות פלסטיניות והעמקת הסיפוח הישראלי. תקנת השוק אמורה להיות כלי שנמצא בשימוש במקרים חריגים שבחריגים. פסק הדין הזה הופך אותו למעשה למכשיר להכשרת כל גזל אדמות בשטחים".
משמעות ההחלטה היא שכל הבתים הבנויים לא יפונו. השופטים הסבירו שלא ניתן יהיה לבנות בתים חדשים, אבל כן יאפשרו תוספות בנייה. כל השופטים בפעם הקודמת הכריעו ש"תקנת השוק", ולפיה יש להסדיר בתי התנחלויות שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית במקור, חלה באזור יהודה בשומרון גם אם נעשתה טעות במכירה אליו. המחלוקת הייתה יישומית: בפסיקה הקודמת רוב השופטים חשבו שהממונה על הרכוש הממשלתי שמכר את הקרקע לא מכר אותה בתום לב, אבל היום דעת הרוב השתכנעה שאכן פעל בתום לב.
שבעה שופטים דנו בהחלטה, חמישה מהם - הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה פוגלמן, והשופטים עמית, ברק-ארז וברון - סברו כי ברמה העקרונית תום הלב שנדרש מהממונה על הרכוש הממשלתי הוא כאמור תום לב סובייקטיבי "ברף הגבוה", שיש לבחון אותו באמת מידה קפדנית. לאחר שהחליטו כך, במישור היישומי, הוחלט בדעת רוב השופטים: הנדל, עמית, סולברג וברק-ארז כי העתירה לדיון נוסף מתקבלת.
השופטים עמית וברק-ארז סברו כי סעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי, שקובע, בתמצית, "שעסקה שנעשתה בתום לב בין הממונה לבין אדם אחר בכל נכס שהממונה חשבו בשעת העסקה לרכוש ממשלתי, לא תיפסל גם אם יוכח שהנכס לא היה אותה שעה רכוש ממשלתי" חל רק ביחס לגבולות היישוב הקיים ותוך מתן פיצוי בעין לבעלים הרשומים או למי שיוכיחו בעלותם.
הנדל וסולברג סברו כי סעיף 5 חל גם על יתרת השטח (מחוץ ליישוב), אך לצורך גיבוש רוב דעות במצב שבו יש שלוש דעות בקרב שופטי ההרכב ומטעמים מעשיים, החליטו להצטרף לדעתם של השופטים של עמית וברק-ארז. זאת, כנגד דעתם החולקת של שלושת שופטי המיעוט: הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה פוגלמן והשופטת ברון.
הסאגה סביב מצפה כרמים החלה לפני מספר שנים, אז התנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים דיון בנוגע לקרקעות עליהן נמצא היישוב. ב-2018 הפעיל בית המשפט המחוזי את סעיף "תקנת השוק" ולמעשה קבע כי בתי התושבים יישארו במקומם.
הדבר היווה ניצחון מהדהד של המתנחלים בבג"ץ אחרי שנים של פינויים. העובדה כי סעיף "תקנת השוק" הופעל במקרה של מצפה כרמים היה גם קריאת כיוון לגבי מאחזים נוספים שהוקמו ובדיעבד נודע כי הם נמצאים על קרקעות פלסטיניות פרטיות.
אלא ששנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2020, הפך בית המשפט העליון את ההחלטה של המחוזי וקבע כי חלקים מהיישוב אכן נמצאים על קרקע פלסטינית פרטית ועל המדינה שלוש שנים לפנות את בתי התושבים. באותם ימים קמה סערה ציבורית גדולה. תושבי היישוב פתחו בקמפיין נגד ההחלטה גייסו פוליטיקאים וגיבשו חוות דעת.
הם אירחו נציגים של הממשלה ושרים ביישוב ועמדו על העוול לטענתם שנגרם להם. גורמים בימין תקפו את ההחלטה אז וטענו כי מדובר בהחלטה פוליטית. בעקבות הסערה מי שהיה אז שר המשפטים אבי ניסנקורן יחד עם היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט ושר הביטחון בני גנץ גיבשו חוות דעת וביקשו דיון חוזר. גנץ וניסנקורן טענו כי "נעשה עוול לתושבים". בית המשפט קיבל את הבקשה והדיון נמשך למעשה עד היום.
