לפי ההסכם הקואליציוני שנחתם איתו, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' אמור לכהן בשנתיים הקרובות כשר האוצר - אבל ייתכן שהתפקיד המשמעותי ביותר שקיבל בהסכם הוא זה של שר במשרד הביטחון, שיהיה אחראי על המנהל האזרחי. סמוטריץ' רצה אחיזה במשרד הביטחון, והוא קיבל אותה. הוא יודע היטב שכל העברת סמכויות לכל משרד מחוץ למשרד הביטחון שיעסוק במתנחלים וההתנחלויות כמוה ככוסות רוח למת.
כל דבר שהשר המיועד רוצה לקבל או לקדם מעבר לקו הירוק חייב לעבור במשרד הביטחון. שר ביטחון שעסוק באיראן, בעזה ובחיזבאללה דוחק לסוף הלו"ז את סקרי הקרקע במאחזים, את האישור לחבר לחשמל ואת הבקשה של ראש המועצה לעוד קרוואן לכיתה. צריך להבין מהו המנהל האזרחי עבור המתנחלים כדי להבין שלמעשה הציונות הדתית וסמוטריץ' צפויים לשנות את שיטת ההפעלה של הממשלה בשטחים.
המנהל האזרחי הוא למעשה נציגות של משרדי הממשלה לתושבי יו"ש. הסיבה היא שהריבון בשטחי יהודה ושומרון, בהם מדינת ישראל לא החילה ריבונות, הוא אלוף פיקוד המרכז ומשרד הביטחון. כך לפי הדין הבינלאומי. מדובר בשטח שמעמדו טרם הוסדר, או במילים אחרות - שטח כבוש. המנהל מטפל בכל מה שקורה מעבר לקו הירוק - באישורי בנייה והרחבת התנחלויות, במכרזים של המועצות האזוריות והמקומיות, בהרחבות של כיתות לימוד, בטיפול בתשתיות, תחבורה, חקלאות, מורשת ומה לא.
מאז הסכמי אוסלו ירדה כמות העבודה של המנהל, משום שהטיפול בשטחי A ו-B עבר לידי הרשות הפלסטינית. המנהל נותר הריבון והמטפל הראשי בשטחי C שבהם מתגוררים כ-490 אלף מתנחלים ועוד כ-250 אלף פלסטינים. מלבד כל מה שהזכרנו לעיל עבור המתנחלים, מטפל המנהל בכל הסוגיות הללו גם עבור הפלסטינים. בנוסף אחראי המנהל על חלקים מרכזיים בחייהם של הפלסטינים בשטחי A ו-B, בין היתר היתרי נסיעה לחו"ל, צרכים הומניטריים, סגירת ופתיחת מעברים ואולי מעל הכול - אישורי העבודה בישראל וביהודה ושומרון. אלו דברים דרמטיים שמושפעים ומשפיעים ישירות על ומהמצב הביטחוני.
תפיסת ההפעלה של שר במשרד הביטחון שיהיה אחראי על המנהל היא לא המצאה חדשה. היה כבר שר כזה - מיכאל ביטון, אז בכחול לבן, בממשלת נתניהו-גנץ. אבל ההבדל הפעם דרמטי. ביטון היה חבר סיעתו של גנץ, ואילו סמוטריץ' - או חבר סיעתו שאותו ימנה לשר במשרד הביטחון (אופיר סופר או אורית סטרוק) - ישלוט באופן דרמטי במנהל ויקדם את הדברים שברבים מהם לא תידרש הסכמה של שר הביטחון. אמנם הכול כפוף לראש הממשלה המיועד נתניהו, אבל לסמוטריץ' כשותף קואליציוני בכיר יהיה הכוח לקדם דברים.
בציונות הדתית ינסו למסגר את הדברים כ"צורך הומניטרי" ויסבירו כי מדובר בפעולות "שמתחת לרף המדיני". למשל, הסדרת "ההתיישבות הצעירה" - אותם עשרות מאחזים לא-חוקיים שמעמדם לא הוסדר. על מנת להסדיר אותם יש לבצע סקרי קרקע, פעולה שלוקחת חודשים ארוכים ומשמעותית הרבה יותר מעוד החלטת ממשלה. משמעות פעולה כזו היא למעשה שינוי הסטטוס של השטח. בציונות הדתית יגידו שזה לא גורם לאף שינוי בשטח כי התושבים כבר גרים שם. השר במשרד הביטחון גם יוכל לקדם מימוש של צווי הריסה שעדיין תקועים במנהל ובכך להרוס יותר בנייה בלתי חוקית פלסטינית, ולייצר שינוי דרמטי נוסף עבור ראשי המועצות והיישובים.
זה למעשה המבחן הראשון. עוד במהלך מערכת הבחירות דרשו ראשי מועצת יש"ע לכנס את מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי ולאשר בנייה בהתנחלויות. כמובן שראשי המועצות כבר מחזיקים אצלם תוכניות משמעותיות להרחבת יישובים, שכונות ושטחי מסחר ותעשייה. שר הביטחון היוצא בני גנץ, למרות שהבטיח לראשי יש"ע, לא עשה זאת בין היתר בגלל לחץ אמריקני. סמוטריץ' כמובן שיפעל לכינוס המועצה, אך מעניין יהיה לראות עד כמה מהר היא תתכנס, מה ייכלל בה ומה יגידו על כך נתניהו ונשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
הפעם האחרונה שבה כונסה המועצה הייתה במאי השנה, ומאז - בחצי השנה האחרונה - לא אושרה בנייה בהתנחלויות. מדובר בפרק זמן משמעותי, אם זוכרים שבתקופת אובמה ונתניהו הייתה הקפאת בנייה של 11 חודשים, שהובילה לסערה. לפי ההסכמות שאליהן הגיעו ישראל והאמריקנים בעבר, ניתן לכנס את המועצה בכל שלושה חודשים.
מעבר לכינוס הוועדה צריך יהיה לראות כמה תוכניות יעלו על הפרק לאישור, כמה מהן מחוץ לגושי ההתיישבות וכמה בתוך הישובים. בנוסף, שאלה מעניינת אחרת היא כמה אישורי בנייה יינתנו לפלסטינים. בכל מקרה, אישורי הבנייה בהתנחלויות הם הלחם והחמאה של המתנחלים, ואולי הדבר המשמעותי ביותר מבחינתם.
