7 דקות של היסטוריה: 75 שנים חלפו מאז החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, ההצבעה החשובה והדרמטית ביותר בתולדות העם היהודי, שסללה את הקמת המדינה היהודית בארץ ישראל. פיסת ההיסטוריה הזו לא הייתה שלמה משום שההקלטה המלאה של ההצבעה לא הייתה נגישה לציבור, אולם לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" הגיע סליל ישן, שנזרק לפח של רשות השידור אחרי פירוקה, ובו ניתן לשמוע את שבע הדקות שהעניקו לנו מדינה. האזינו להקלטה שבפתח הידיעה.
ב-29 בנובמבר 1947 נדרשו 57 מדינות חברות באו"ם להצביע על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל, יהודית וערבית. פרט לתאילנד, המדינה היחידה שנעדרה, הצביעו יתר המדינות לפי סדר הא'-ב' האנגלי: בעד, נגד או נמנע. ביישוב היהודי נצמדו למכשירי הרדיו עד הודעתו הדרמטית של נשיא העצרת, אוסוולדו ארניה הברזילאי, שהצהיר: "הצעת ההחלטה של ועדת המשנה לעניין ארץ ישראל התקבלה ב-33 קולות בעד, 13 נגד ועשרה נמנעים".
לא בכדי הפכה ההצבעה באו"ם לפרק בהיסטוריה, תחת הכותרת "חובה" עבור כל תלמיד ותלמידה בישראל. ולמרות זאת, את ההקלטה המלאה שבה נשמעות התשובות של 56 מדינות כמעט לא ניתן להשיג. פנינו לארכיונים הגדולים בישראל, ובהם ארכיון הכנסת, ארכיון המדינה, הספרייה הלאומית וארכיון ההסתדרות הציונית העולמית, אולם אף אחד מהם לא מחזיק בהקלטה המלאה. גם ברשת, המקום שבו הכל נמצא, אפשר לאתר רק חלקים מההצבעה, החלטות של 20 מדינות בלבד. פרט לסרט ישן באנגלית ששייך לקונגרס היהודי העולמי, שבו שולבה ההצבעה, לא נמצאה הקלטה מלאה.
במקומות שונים, חלקם רשמיים, מצוין כי ההחלטה ארכה שלוש דקות בלבד. אלא שכאמור אל ynet ו"ידיעות אחרונות" הגיע סליל אודיו ישן בן עשרות שנים, עטוף במתכת חלודה ועליו מדבקה: "הצבעה באו"ם 29/11/1947". ההצבעה המדוברת נשמעת בהקלטה במשך כמעט שבע דקות.
הסליל ההיסטורי נמצא לפני שנים בתוך פח אשפה, ממש כך, יחד עם חומרים היסטוריים נוספים הקשורים לכ"ט בנובמבר, כמו ריאיון מצולם שנערך עם נחום גולדמן, מראשי ההנהגה הציונית ומי שלקח חלק בשכנוע ראשי המדינות לפני ההצבעה. היסטוריה שהושלכה לזבל כלאחר יד. הסלילים הגיעו לפח לאחר פירוק רשות השידור והקמת תאגיד השידור הישראלי. על אף שבתאגיד שמרו על ארכיון מלא בכל טוב, מתברר שפריטים שונים לא הגיעו ליעדם וניצלו תודות לעוברי אורח שזיהו את הפוטנציאל שלהם, גם זה המסחרי.
כך הגיעו הסלילים לאייל איליה - אספן, מוכר ומנהל בית המכירות "פנטגון פומביות". "זהו אחד הפריטים המיוחדים והחשובים שהגיעו אליי, בטח בהיבט ההיסטורי" הוא סיפר. "בעבר הגיעו אליי פריטים שנמצאו לאחר פירוק רשות השידור. הגעתי גם לבתי משפט, ולאחר דין ודברים הפריטים נשארו אצלי. ההקלטה הזו צפויה לעלות למכירה פומבית והשווי שלה מוערך במאות אלפי דולרים. אני מקווה שהפריט יגיע לבסוף למוזיאון או ארכיון משמעותי במדינה".
בריאיון לאולפן ynet אמר איליה: "אין את זה בארכיון המדינה, לא בשום ארכיון היסטורי, בשום מוסד - וזה מטורף. המחיר ההתחלתי של זה הוא 200 אלף דולר. זה מחיר מצחיק לפיסת ההיסטוריה המטורפת הזאת. הוא שווה הרבה יותר, אבל צריך להתחיל ממשהו אז מתחילים.
"היו המון טלפונים, אני לא יודע בכמה כסף זה ייגמר כי אין את הדבר הזה בשום מוסד בישראל. דיגיטציה זה טוב, אבל הסליל המקורי זה העניינים שצריך, עליו צריך לדעתי לשמור".
זה יכול להגיע למיליון דולר?
"העשירים מחו"ל, היהודים יכולים בשקט... זה יכול להגיע, כן. יכול להגיע למחיר מטורף לגמרי. פיסת ההיסטוריה המטורפת לדעתי".
"חימום מבוקר"
על מנת לבדוק את מהימנות הסליל, בוצע בו תהליך דיגיטציה בפוטו לינוף בתל אביב, מעבדה שכבר ראתה לא מעט היסטוריה. "מדובר בסליל ישן מאוד" קבע עופר בעל המקום. "המרנו אותו בטייפ חצי אינץ' ונדרש קודם תהליך שנקרא אינקובציה, שזה חימום מבוקר, כדי להגיע לאיכות מקסימלית".
לאחר העברת הסליל לקובץ דיגיטלי, אכן נשמעה ההקלטה המלאה ובה תשובות של מדינות שלא נמצאות ביתר התיעודים: איראן, עיראק, טורקיה ולבנון שכמובן התנגדו, או בלארוס, קוסטה ריקה וברזיל שתמכו. לאחר סיום ההצבעה נשמע אחד הנציגים שספר שוב את הקולות באנגלית על מנת לא לטעות בתוצאה הסופית.
ההקלטה המדוברת היא ככל הנראה עותק נדיר ויחידי בארץ על גבי סליל. לא ברור אם זאת ההקלטה מההצבעה עצמה או הקלטה מגנטית ראשונה שהועתקה מהמקור.
מיד עם קבלת ההחלטה ההיסטורית יצאו אנשי היישוב לחגיגות ברחובות שהתמלאו דגלים וריקודים. בארכיון הצילומים של קרן קיימת לישראל שמורים תיעודים שטרם פורסמו לציבור הרחב של ההמונים חוגגים: בירושלים, תל אביב ואפילו באר טוביה.
אפרת סיני, מנהלת ארכיון קק"ל, סיפרה כי "בכ"ט בנובמבר 1947 הצביעה עצרת האו"ם בעד הקמת מדינות ליהודים ולערבים. היהודים התאספו בירושלים בחצר בניין המוסדות הלאומיים, מחוץ למשרדי קק"ל. בתל אביב נמשכה החגיגה כל הלילה".
מכאן תאגיד השידור נמסר כי "בארכיון קול ישראל שנמצא ברשות התאגיד קיימת ההצבעה ההיסטורית במלואה", אולם ציינו שם כי ברשותם העתק בקובץ דיגיטלי. שאלות על אירועים שקרו ברשות השידור יש להפנות למפרק רשות השידור, שעל פי חוק היה אחראי להעביר את כל החומרים באופן מסודר לידי התאגיד. כל החומרים שהועברו לתאגיד מיום הקמתו נשמרים ומטופלים בתנאים הטובים ביותר, ועוברים בימים אלה תהליך מיון ודיגיטציה בהיקף שלא היה כמותו בישראל".