במשך יותר מ-13 שעות של דיון, כולן בשידור חי, ישבו 15 שופטי בג"ץ - לראשונה ביחד - באולם בית המשפט העליון. הם האזינו לנימוקי העותרים לפסול את ביטול עילת הסבירות, שמעו את נציגי הכנסת והממשלה שקראו לדחות את העתירות - וגם הקשו לא פעם בשאלות.
מאותן שאלות והערות של שופטי העליון אומנם קשה להסיק מסקנה על ההחלטה שיקבלו 15 שופטים בעלי דעות וגישות שונות. אבל על הלך הרוח של השופטים - הליברלים והשמרנים - אפשר לנסות וללמוד מכך.
נשיאת העליון חיות, בפתח הדיון
(צילום: לע"מ)
חלק מהשופטים, כמו נשיאת העליון אסתר חיות, המיועד להחליפה על פי שיטת הסניוריטי יצחק עמית, והשופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין, היו מעורבים מאוד בדיון. אחרים, כמו יצחק אלרון ודוד מינץ, מיעטו לדבר - ואילו גילה כנפי-שטייניץ לא אמרה מילה במהלך הדיון. הנה ציטוט אחד מרכזי מכל אחד מיתר 14 השופטים, במהלך הדיון אתמול.
הנשיאה חיות: יש דין, אין דיין
לאחר שנציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, הודה כי אופן ניהול הליכי החקיקה לא היה מיטבי, שאלה אותו נשיאת העליון אסתר חיות אם לדעתו החובה לנהוג בסבירות חלה גם על הממשלה ושריה. הוא ענה בחיוב, ואז היא הקשתה: "אז מי מפקח על כך שהם אכן פועלים בסבירות? או כמו שהיועמ"שית כתבה 'אתם מסכימים שיש דין אבל אין דיין'".
יש דין, אין דיין: השופטים מקשים על רוטמן
(צילום: לע"מ)
השופט עמית: דמוקרטיה מתה בצעדים קטנים
אם גם נשיא העליון הבא ימונה בשיטת הסניוריטי, זה אמור להיות יצחק עמית, הנכלל באגף הליברלי בעליון. במהלך הדיון הוא רמז על החשש שלו מהכיוון שאליו צועדת הממשלה: "דמוקרטיה לא מתה בכמה מכות חזקות, היא מתה בשורה של צעדים קטנים. כל צעד הוא צעד קטן, ואז יכולים להגיע למקום שבאמת לא שיערנו".
חילופי הדברים בין בומבך לשופט עמית
(צילום: לע"מ)
השופט פוגלמן: הסטטיסטיקה תהיה אחרת
במקרה שהוועדה לבחירת שופטים לא תתכנס בחודש הקרוב, השופט עוזי פוגלמן - שהודיע כי הוא לא מעוניין להחליף את חיות ולשמש כנשיא העליון - צפוי להיכנס לתפקיד ממלא מקום הנשיא. בדיון הביע פוגלמן הליברל את חשיבות הביקורת השיפוטית, ואת הסכנה להיעדרה עקב ביטול עילת הסבירות: "המסה הגדולה של המקרים שנבדקים מבעוד מועד לא מגיעים לשולחנו של בית המשפט בגלל עילת הסבירות. ברגע שלא תהיה ביקורת שיפוטית הסטטיסיטיקה תהיה אחרת".
7 צפייה בגלריה
פוגלמן, משמאל, לצד חיות ועמית. "ברגע שלא תהיה ביקורת שיפוטית, הסטטיסטיקה תהיה אחרת"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
השופטת ברון: ואם יהיה חוק - בחירות תוך 10 שנים?
כמו נשיאת העליון חיות, גם השופטת ענת ברון נחשבת לליברלית - וכמוה גם היא תפרוש בחודש הבא. בהערה בעת דברי יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, שאמר לשופטים 'אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה' היא אמרה: "ומה אם הכנסת תחוקק חוק שאין זכות בחירה לערבים, או שלחילונים אסור לנסוע בשבת, או בחירות תוך עשר שנים, מה אז?".
השופט גרוסקופף: שלטון החוק אינו ערך שונה לכולנו
השופט עופר גרוסקופף האיר בדיון את המסר הכפול של הכנסת והממשלה. לעו"ד בומבך אמר "כולנו כפופים לשלטון החוק, ואתם אומרים שיש סמכות לשרים שיהיו מעל החוק. שלטון החוק הוא לא ערך שונה לכולנו. אתם פטרתם את הממשלה והשרים מהתחולה שלו. זה נושא שהוא נתון לפרשנות שונה של כל אחד מאיתנו?".
השופט סולברג: אנחנו לא חיים בדמוקרטיה?
השופט נעם סולברג נחשב לאחד מחברי האגף השמרני בעליון, ונציג הממשלה עו"ד אילן בומבך ציטט אותו שוב ושוב במהלך דבריו. בתגובה לדברי נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, לפיהם "כבר עתה נגרמה פגיעה חמורה בגרעין הדמוקרטי של המדינה", התקומם סולברג: "כלומר, אנחנו לא חיים בדמוקרטיה ביום הזה ממש?".
השופטת ברק ארז: הכנסת לא תלויה בדבר?
במהלך העימות עם נציג הממשלה, שאמר כי "מגילת העצמאות נכתבה בחופזה", ענתה לו השופטת דפנה ברק-ארז, מהאגף הליברלי: "בית המשפט תלוי בכנסת אבל הכנסת לא תלויה בדבר? אם אדוני אומר שהכרזת העצמאות היא 'בסך הכל מסמך שחתומים עליו 37 אנשים', אני הייתי תובעת את כבודה. זה גם ממוטט גופי הלכות מאד משמעותים של בית המשפט הזה".
השופטת וילנר: אולי לא ישתנה שום דבר
לאחר שאחד העותרים אמר כי "השרים יהיו חסינים", העירה השופטת יעל וילנר: "זה לא שהולכת להיות אנדרלמוסיה מוחלטת - יהיו הרבה מאוד כלים, ואולי אף לא ישתנה שום דבר".
השופט אלרון: 1.6 עתירות בשנה - ואלו ההשלכות?
שופט אחר מהאגף השמרני הוא השופט יוסף אלרון, שהציב עצמו כמועמד לתפקיד נשיא העליון - אף שלפי שיטת הסניוריטי השופט עמית אמור להיות המחליף של חיות. הוא הקשה על נציג היועמ"שית: "בשנים האחרונות התקבלו 1.6 עתירות בממוצע לשנה מעילת הסבירות. השאלה היא אם הנתון הזה לא מקשה בעצם על ההשלכות שאתם מצביעים עליהם".
השופט כשר: יהיה פחות טוב, אבל זה עיקרון יסוד?
לנציג היועמ"שית הלמן, אמר השופט יחיאל כשר: "אני משכנע שהמצב הרבה פחות טוב אחרי התיקון. אבל המבט הוא על עקרונות יסוד. אם לפני שנה הייתי מבקש לתת עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית בארץ. תשכנע אותי לפני שנה שמישהו היה רושם את ביטול עילת הסבירות".
השופט מינץ: מה מקור הסמכות להתערב בחוק יסוד?
השופט דוד מינץ כונה בעבר כ"שופט השמרן ביותר בעליון", אבל השנה גם הוא - כמו תשעה מתוך עשרת חבריו בהרכב - תמך בפסילת אריה דרעי מתפקיד שר. בדיון הוא מיעט לדבר, אך העלה כמה שאלות בפני נציג היועמ"שית, ובהן את התהייה מה תהיה עמדתה אם יושגו הסכמות בשיחות בבית הנשיא, וגם את אחת משאלות היסוד: "מה מקור הסמכות להתערב בחוק יסוד?".
השופט שטיין: למה לקחת כלי ראייתי ולומר - לא קיים
גם השופט אלכס שטיין נחשב לשמרן, או כפי שהוא מכנה עצמו - פורמליסט. בדיון אמר בין היתר לנציג הממשלה: "אני קצת מוטרד ממה שאדוני אומר שבמקומות שנשתמש בעילות אחרות כמו שיקולים זרים או חוסר תום לב אז לא יהיה אפשר גם וגם. למה לקחת כלי ראייתי ולומר 'זה לא קיים'?".
השופט כבוב: מיגון העוטף זה ביטול רצון המחוקק?
בהערה במהלך הנאום הפוליטי של רוטמן, הדגיש השופט חאלד כבוב את חשיבות עילת הסבירות: "מיגון עוטף עזה, זכויות להט"בים - זה בית המשפט ביטל את רצון המחוקק?".
השופטת רונן: להגיד הרוב קובע זה לא דמוקרטיה
השופטת רות רונן, הנחשבת לליברלית היחידה מבין ארבעת השופטים שנבחרו לעליון בשנה שעברה, מתחה ביקורת על דברי נציג הממשלה: "להגיד הרוב קובע זו לא דמוקרטיה. לפעמים מגבלות שמוסרות מאפשרות כניסה יותר קלה לטריטוריות בעייתיות, ומזה אנחנו צריכים לדאוג".
השופטת כנפי-שטייניץ: שמרה על שתיקה
לצד השופטת רונן והשופטים כבוב וכשר, גם השופטת גילה כנפי-שטייניץ, אשתו של שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, נבחרה לעליון אשתקד. היא היחידה מבין 15 השופטים שלא אמרה מילה במהלך כל 13.5 שעות הדיון הדרמטי.
