המהומות בצרפת לא שוככות, והחשש שהמראות מההתפרעויות של 2005 יחזרו על עצמם הולך וגובר: בצרפת התחדשו אמש (יום ו') המהומות שפרצו בעקבות הירי המשטרתי שממנו נהרג נער ממוצא אלג'יראי-מרוקאי, וכאלף מתפרעים נעצרו הלילה בעימותים עם כוחות המשטרה ברחבי המדינה - אך עם זאת הרשויות הודיעו כי האלימות הלילה הייתה ב"עוצמה נמוכה יותר" מאשר בלילות הקודמים.
במארסיי, שם נעצרו יותר מ-80 בני אדם לאחר שתגבורת משמעותית של המשטרה הגיעה לעיר, דווח על חנות כלי נשק שנבזזה. לפי המשטרה בעיר כמה רובי ציד נגנבו ואדם אחד נעצר. בבירה פריז, שבה נעצרו מאתמול בערב לפחות 120 בני אדם, התעמתה המשטרה עם מפגינים שאותם פינתה בכוח מכיכר הקונקורד. בשטרסבורג תועדה לפני כן, לאור יום, פריצה לחנות אפל שנבזזה אף היא. גם בליון ובגרנובל התקבלו דיווחים על ביזות.
כחלק מההיערכות ללילה הרביעי ברציפות של פורענות, שר הפנים ג'רלד דרמאנה הודיע אמש כי 45,000 שוטרים ייפרסו ברחבי צרפת, 5,000 יותר מהלילה הקודם. הוא הבטיח "תגובה נוקשה מאוד" להפרות הסדר, ובפנייה שפרסם לשוטרים ולכבאים, שפועלים לכבות את המוני השריפות שמציתים המתפרעים, מסר: "השעות הבאות יהיו מכריעות, ואני סומך על מאמציכם חסרי הרבב".
בהמשך הלילה אמר דרמאנה כי "הרפובליקה תנצח, לא המתפרעים". הוא הוסיף שהאלימות הלילה הייתה "בעוצמה נמוכה בהרבה" מאשר בלילות הקודמים ושבאזורים מסוימים, בהם אזור פריז, "היה רגוע יחסית". "רגשות, גם אם הן לגיטימיות לחלוטין, אינן יכולות בשום פנים ואופן להצדיק אי סדר ועבריינות", הוא אמר.
דרמאנה הורה אמש לשתק לאורך הלילה, מהשעה 21:00 אמש, את כל האוטובוסים הציבוריים והרכבות. הוא אסר מכירת זיקוקים, שמשמשים את המתפרעים על מנת לתקוף תחנות משטרה ומבני ציבור אחרים, כמו גם מכירה של מכלי דלק וחומרים דליקים למיניהם. ראש ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון, אליזבת בורן, הודיעה מצדה כי כוחות השיטור יוכלו לעשות שימוש ברכבים משוריינים כחלק מדיכוי המהומות.
מקרון מאשים את משחקי הווידאו: "הילדים חיים בתוכם"
הצעדים השונים הוכרזו אחרי שהנשיא מקרון קטע אתמול את ביקורו בבריסל לרגל פסגה של מנהיגי האיחוד האירופי וכינס בשעות הצהריים דיון חירום, שני מסוגו בתוך יממה. מקרון לא שועה לפי שעה לקריאות שנשמעות במדינה להכריז על מצב חירום, על מנת להעניק לכוחות המשטרה סמכויות מיוחדות, כפי שעשה בהתפרעויות של 2005 הנשיא דאז ז'אק שיראק. מדובר בצעד דרמטי למדי, שהפעם האחרונה שנעשה במדינה הייתה אחרי מתקפת הטרור של 2015.
בפתח הדיון נשא מקרון הצהרה מצולמת והאשים כי בני נוער רבים שכעת יוצאים להתפרע מושפעים לרעה מהרשתות החברתיות, ולדבריו יש להן "תפקיד משמעותי" במהומות שחווה ארצו. מקרון טען כי רבים מהמתפרעים "מחקים" אלימות שאליה הם נחשפים בסרטונים שמופצים ברשת, ודרש מרשתות כגון סנפצ'אט וטיקטוק להסיר "תוכן רגיש". מקרון טען שהילדים מושפעים גם מהאלימות שיש במשחקי וידאו, והדגיש כי רבים מהמתפרעים הם צעירים: "נראה שהם חיים ברחובות של משחקי הווידאו והשתכרו מהם", אמר.
הוא הוסיף כי הרשויות מתכוונות לבקש במקרים מסוימים מהרשתות לחשוף בפניהם את זהותם של משתמשים ש"קוראים לאי-סדר והפעלת אלימות", כלשונו. מקרון דחק בהוריהם של בני הנוער לדאוג שיישארו הלילה בבית וכך למנוע מהם להשתתף בהתפרעויות: "זו האחריות של ההורים להשאיר אותם בבית, וחשוב עבור השקט הנפשי של כולם שהאחריות של ההורים תיושם בצורה מלאה".
הנער שניסה לברוח ונהרג, והשוטר שהתנצל
המהומות בצרפת, נזכיר, החלו ביום שלישי אחרי התקרית בנאנטר, אחד מפרברי פריז, שבה נורה למוות הנער נאהל מ' (שם משפחתו לא נחשף עד כה). נאהל בן ה-17, שעבד כשליח פיצה, נעצר לבדיקה על ידי שני שוטרי תנועה – אבל ניסה לברוח ברכבו ואז נורה מטווח קצר בחזה על ידי אחד מהם. במשטרה טענו תחילה כי השוטר ירה בו משום שהרכב עמד לדרוס אותו, אך תיעוד שהופץ בהמשך ברשתות החברתיות הפריך את הטענה הזו והראה ששני השוטרים עמדו לצד הרכב, ושהשוטר פתח באש כשנאהל החל לנסוע קדימה – ולא לעברו.
השוטר, שנעצר כבר באותו יום שבו אירעה התקרית, הואשם בהריגה, ולדברי התביעה הוא פתח באש אף שלא התקיימו כל התנאים הדרושים לכך על פי חוק. גורמים המעורים בחקירה דיווחו כי נאהל מצדו עבר על החוק בכך שנהג ברכב אף שגילו אינו מאפשר לו להחזיק ברישיון נהיגה מלא בצרפת. הם ציינו גם כי בעבר כבר היה מעורב בתקרית שבה סירב להישמע להוראתם של שוטרים שיעצור לבדיקה. כך או כך, לכל הצדדים ברור כי עבירותיו לא הצדיקו ירי מסכן חיים. השוטר עצמו הודיע באמצעות עורך דינו כי הוא מבקש סליחה ממשפחת הנער, וטען כי לא התכוון לפגוע בחזה שלו אלא ברגלו, ומתעקש כי פתח באש כיוון שחשש שהוא, עמיתו או עוברי אורח ייפגעו.
הזעם שהתפרץ בעקבות תקרית הירי בנאנטר מגיע על רקע טענות ארוכות-שנים לאלימות משטרתית מופרזת, שמופנית בעיקר כלפי שחורים וצרפתים ממוצא ערבי ומוסלמי. לאלה מצטרפות גם תלונות על גזענות כלפי האוכלוסיות הללו, שמתמודדות עם עוני רב. צרפת כבר ידעה בעבר מהומות ענק על רקע ההפעלה של כוח משטרתי נגד בני מיעוטים, בין השאר אלו שאירעו כאמור ב-2005 ונמשכו שלושה שבועות שלמים, ואלה שהתפתחו אחרי רצח העצור השחור ג'ורג' פלויד בארה"ב ב-2020.
אחרי שבלילות הראשונים האלימות בהתפרעויות הייתה מוגבלת יחסית, גם אם חריגה למדי, בלילה שבין חמישי לשישי נרשמה בהן הסלמה דרמטית ונעצרו במהלכו יותר מ-900 בני אדם. שר הפנים דרמאנה ציין כי הגיל הממוצע של העצורים הוא 17, אבל חלקם בני 13 בלבד. לדבריו, במהומות השתתפו מאות אלפי "עבריינים". בפריז נבזזו לראשונה חניות בלב הבירה, בהן גם של נייקי וזארה. חלונות ראווה נופצו ברחוב ריבולי, אחד הרחובות המרכזיים בפריז, הידוע בחנויות היוקרה שבו.
4,000 שריפות, גם בתי ספר הוצתו
לדברי הרשויות, נכון לחצות הוצתו בלילה הזה כ-4,000 שריפות שונות ו-500 מבנים שונים ניזוקו. בין היתר הותקפו 79 תחנות משטרה, 34 מבני עיריות ו-28 בתי ספר. 79 שוטרים ואנשי ביטחון נפצעו. אתמול דווח גם על שני מקרי מוות שאירעו בצל המהומות: ערוץ הטלוויזיה BFM TV דיווח כי גבר צעיר קפץ ממבנה של סופרמרקט שבקומת הקרקע שלו התחוללו התפרעויות, בעיר רון, ונהרג. נסיבות האירוע לא ברורות. ההתפרעויות, שגלשו גם לבלגיה השכנה, הגיעו עד גיאנה הצרפתית שבדרום אמריקה – אחד ממחוזותיה של צרפת מעבר לים: שם דווח על גבר בן 50 שנהרג מירי במהלך עימות עם שוטרים, ולפי הרשויות המקומיות הירי כוון לעבר השוטרים עצמם. האיש, כך דווח, נפגע מכדור תועה כששהה במרפסת ביתו.
בעקבות המהומות בוטלו אירועים ציבוריים גדולים ברחבי צרפת, בהם הופעה של הזמרת מילן פארמר בסטאד דה פראנס שבפריז, האצטדיון הלאומי של צרפת. גם מארגני מרוץ טור דה פראנס, שיוזנק היום בעיר בילבאו שבספרד, הודיעו כי הם ערוכים לאפשרות של שינויים במסלולו. משתתפי המרוץ ייכנסו לצרפת רק ביום שני, ולפריז עצמה הם יגיעו ב-23 ביולי. בכמה אזורים נקטו הרשויות המקומיות בצעדים חריפים יותר מאלו של השלטון המרכזי: כמה מהם הכריזו על עוצר, בהם קלמאר, אחד מפרברי פריז, שם העוצר תקף מ-21:00 עד 06:00.
המהומות בצרפת מעוררות חשש גם בקרב תיירים זרים, וכמה מדינות במערב, בהן בריטניה, פרסמו אזהרות לאזרחיהן. בישראל טרם פורסמה אזהרה שכזו. גם באו"ם התייחסו למהומות, ודובר מטעם הארגון מסר כי הן מהוות הזדמנות עבור צרפת "לטפל בבעיות העמוקות של גזענות בקרב מערכת אכיפת החוק". הממשלה בפריז דחתה בתוקף את הטענה הזו, ומסרה: "כל האשמה בגזענות או אפליה שיטתית מצד משטרת צרפת היא חסרת בסיס. מערכת אכיפת החוק בצרפת נתונה לרמת פיקוח פנימי, חיצוני ומשפטי שקיים רק במדינות מעטות. צרפת, וכוחות השיטור שלה, נלחמים בנחישות בגזענות ובכל צורות האפליה".
פורסם לראשונה: 23:08, 30.06.23