בית המשפט לענייני משפחה קבע הבוקר (ראשון) בהחלטה דרמטית כי התינוקת סופיה, שנולדה באוקטובר לפני שנתיים, תועבר לידי הוריה הביולוגיים. בחודש מרץ האחרון התיר בית המשפט לפרסם כי אותר זוג ההורים הביולוגיים של הפעוטה, שעמדה במוקד פרשת החלפת העוברים בבית החולים אסותא ראשון לציון.
לקריאת ההחלטה המלאה - לחצו כאן
בהחלטה כתב השופט עובד אליאס כי שתי חוות דעת מפורטות של גורמי מקצוע הועברו אליו - האחת קראה להשאיר את התינוקת בידי הוריה המגדלים, ואילו השנייה קראה להעביר אותה להוריה הביולוגיים. השופט החליט לאמץ את חוות הדעת השנייה, של הפסיכולוג ד"ר דניאל גוטליב, ובה נכתב כי "התועלת שתיצמח מהעברת הילדה להוריה הגנטיים וחיים עימם עולה על הנזק שייגרם כתוצאה מהניתוק מהוריה המגדלים. התועלת בחיים אצל ההורים הגנטיים היא, בין היתר, בבניית הזהות העתידית, התחברות לשושלת הדורות של המשפחה, סיפור משפחתי דומה, דמיון פיזיולוגי, ערכים משפחתיים, נרטיב הטעות שבוצעה, אחאות מלאה ועוד.
ד"ר גוטליב תיאר בבית המשפט כי המזור שניתן למצוא לקושי בניתוק (באמצעות ניתוק הדרגתי, מפוקח, ומושכל, באמצעות יכולותיהם ההוריות הטובות של ההורים הגנטיים ועוד) זמין, נגיש וברור יותר מהמזור שיידרש להימצא בעתיד לנזק ולקשיים שיהיו לילדה כתוצאה מחיים שלא אצל הוריה הגנטיים, ואף ידיעתה העתידית על כך. אני מוצא הדברים כנכונים וראויים".
בהמשך כתב השופט: "מצאתי גם לקבל את הקביעה של ד"ר גוטליב כי ההורים הגנטיים מסוגלים להכיל טוב יותר (ובפער ניכר) קשר עם זוג ההורים השני. הסיפור והנרטיב של 'בשל טעות גדלת בשנים הראשונות לחייך אצל א' ו - ב', עימם את נפגשת מעת לעת', קל יותר להכלה מהסיפור האחר. אם תגדל אצל הוריה המגדלים, אלו יחושו לטעמי לעולם מאוימים מההורים הגנטיים, בשל המשכו של קשר הדם לעד, ובאופן שיקשה עליהם להכיל את הקשר האמור. הסיפור של 'את גדלה אצלנו משום טעות ופוגשת את הוריך הגנטיים אחת לכמה זמן' קשה מנשוא לטעמי".
באותו הקשר הוא פירט: "חיזוק לכל האמור ניתן למצוא גם בסירובם של ההורים המגדלים בהליכים הקודמים לבצע בדיקה לבירור זהות ההורים הגנטיים. הלכה למעשה אלו הביעו עמדתם אודות המקום (או אי-המקום אם נדייק) שיש ליתן להורים הגנטיים בחיי הילדה. הדברים גם באו לכדי ביטוי בתסקיר העו"ס שהוגש, שם תוארו ההורים המגדלים ככאלה שלא מקבלים ולא מבינים כלל את דרישת ההורים הגנטיים, בעוד שההורים הגנטיים תוארו כמי שהביעו אמפטיה כלפי ההורים המגדלים ולא שוללים קשר עתידי מסוים עימם. ד"ר גוטליב תיאר כי ההורים הגנטיים יוכלו להעביר לילדה את הנרטיב של סיפור חייה טוב יותר בעשרות מונים מההורים המגדלים, ובין היתר משום יכולות גבוהות יותר שלהם, הבנה ותובנה למצב, והעובדה כי הם בעלי בחינה בוגרת ועצמאית יותר של ניתוח המצב המורכב והם מצליחים לתכלל את הצרכים והמועקות של הילדה בתוך מערכת השיקולים שלהם, בעוד שההורים המגדלים תוארו כמכחישים את המציאות הגנטית של הילדה".
עורכת הדין גלית קרנרצילום: אילן ספירא 
עורך הדין אסף שרעףהאם שגידלה עד כה את הילדה אמרה כי "אני המומה ולא מעכלת. טיפלנו בילדה בדרך מלאת אהבה ואנחנו מתמודדים עם קשיים בשל מצבה הבריאותי. נערער על פס"ד, נילחם עד יומנו האחרון על מנת שהבת שלנו תגדל איתנו. בלתי מתקבל על הדעת לעקור את הילדה ממי שילד אותה וגידל אותה. עורכי הדין שמייצגים את האם היולדת ובעלה, עו"ד גלית קרנר, עו"ד יהונתן קניר ועו"ד אסף שרעף מסרו כי בכוונת המשפחה לערער על ההחלטה.
הוריה הביולוגיים של התינוקת סופיה, אשר מלכתחילה אמורה הייתה להימסר לידיהם אלמלא רשלנותן של אסותא ומכבי, מסרו: "הטעות תוקנה וסופיה חוזרת הביתה לגור עם המשפחה שאליה הייתה אמורה להיוולד. נעשה הכל כדי להגן עליה ועל פרטיותה ולגדל אותה בנחת. אנו מאושרים ומחכים לרגע בו נוכל סוף סוף לחבק את בתנו, והיא אותנו, דבר אשר לו חיכינו זמן כה רב".
עורכי הדין שמואל מורן ונועה גלרמן ליאל, פרקליטיהם של ההורים אליהם תוחזר הפעוטה, מסרו: "התוצאה אליה הגיע בית המשפט היא היחידה המתבקשת, הערכית ובעיקר הנכונה והנדרשת לטובת הילדה, עתידה, זהותה וסיפור חייה. מצער אותנו שההליכים נמשכו זמן רב. אנו תקווה כי פסק הדין שניתן היום יהיה סוף להדיינות משפטית והתחלה של חיים טובים ושקטים לסופיה".
הבדיקה הגנטית שהציתה את הפרשה
הפרשה החלה בספטמבר לפני שנתיים, כאשר בבדיקה גנטית שנעשתה ליולדת שעברה החזרת עוברים, התגלה כי היא נושאת עובר שלא תואם גנטית לה ולבן זוגה. טרם הלידה, צוות שהוקם מטעם אסותא לבדיקת מקור הטעות מצא כי מטופלת אחרת היא בסבירות גבוהה האם הגנטית. עם זאת, לאחר הליך משפטי אושרה הבדיקה - והתגלה כי היא אינה קשורה גנטית לתינוקת.
מסקנות הוועדה שבחנה את הפרשה העלו כי שני זוגות היו בעלי סיכוי גבוה להיות ההורים הביולוגיים של התינוקת, וכי החלפת העוברים נעשתה ככל הנראה במועד ההחזרה בין המטופלת שתוכננה להיכנס ראשונה ליולדת, שבפועל נכנסה ראשונה לחדר ההחזרות. בעקבות המחדל החמור, הורה בשעתו משרד הבריאות לבית החולים אסותא ראשון לציון לא לקבל מטופלות חדשות ולצמצם את מחזורי הטיפול ב-50%.
לפני כשבעה חודשים הודיע משרד הבריאות על הקלות למערך ההפריה החוץ-גופית באסותא ראשון לציון, בלחץ נשים שנפגעו מצמצום הפעילות. בהודעת משרד הבריאות נאמר כי הפעילות במערך ההפריה תעלה מ-50% ל-75%. בהודעת משרד הבריאות נכתב, כי לאחר שנעשו מספר בקרות ובכללן בקרת פתע ביחידת ההפריה החוץ-גופית באסותא ראשון לציון, הוחלט להעלות את פעילות היחידה ל-75%. בית החולים הציג שינויים בתהליכי העבודה במעבדה תוך הטמעת טכנולוגיות חדשות ושיפור תהליכי ניהול סיכוני. "עם זאת, נמצאו עדיין ליקויים שלא תוקנו ועל כן לא אושרה חזרה לפעילות מלאה", נמסר בשעתו ממשרד הבריאות.
דוח מבקר המדינה על טיפולי פוריות בישראל
(קרדיט: משרד מבקר המדינה)
בתוך כך, מבקר המדינה מצא ליקויים מהותיים בפעולת משרד הבריאות בתחום הפריה חוץ-גופית בישראל. כך עולה מדוח מיוחד - מהחמורים שראו אור בשנים האחרונות - שהתפרסם לפני ימים אחדים. המבקר מתניהו אנגלמן אמר כי "הדוח מצביע על היעדר היערכות ברמה הלאומית לגידול הניכר בהיקף טיפולי ההפריה החוץ-גופית בישראל. כמו גם, על ליקויים ופערים שעלו בבקרות משרד הבריאות ביחידות להפריה חוץ-גופית כשלוש שנים לפני קרות האירוע החריג בספטמבר 2022 והיעדר מעקב אחר תיקון הליקויים". הוא הוסיף כי "הליקויים הינם בגדר כשל יסודי" והדגיש כי "משרד הבריאות מחויב לתקן את הליקויים על מנת להבטיח שטעויות קריטיות לא יישנו".
בין היתר נמצא כי אין בידי משרד הבריאות נתונים על אודות מספר מחזורי ההפריה החוץ-גופית שעוברת בפועל כל אישה בכלל, ובמימון ציבורי בפרט. ליקוי נוסף הוא בהיערכות משרד הבריאות לגידול בביקוש להפריה חוץ-גופית - הגם שגידול זה היה ידוע למשרד הבריאות, והגם שבמסגרת בקרות שערך הועלו פערים משמעותיים בחלק מהיחידות בהיבטי התשתיות וכוח האדם במעבדות, שחייבו היערכות ברמה הלאומית, עד לקרות האירועים החריגים בשתי היחידות לא נקט משרד הבריאות צעדים להתמודדות עם השלכות הגידול הניכר בהיקף טיפולי ההפריה החוץ-גופית ולהבטחת איכות הטיפול במקביל לגידול זה.
המבקר מצא עוד כי הגידול העצום בהיקף הפעולות המבוצעות ביחידות הפרטיות חשף את המטופלות לסיכונים משמעותיים, שכן גידול בהיקפים כאלה עלול להביא לעומס ולפגיעה באיכות הטיפולים אם אינו מלווה בהיערכות בהיבטי כוח אדם ותשתית ובמנגנוני בקרה ופיקוח מתאימים.
