לאחר שבג"ץ המליץ בתחילת החודש לשר התקשורת שלמה קרעי ולשר דודי אמסלם שאחראי על רשות החברות הממשלתיות לבטל את פיטורי יו"ר דירקטוריון דואר ישראל מישאל וקנין, הגיש היום (רביעי) השר קרעי את עמדתו לבג"ץ - לפיה הוא מעדיף לחכות לפסק דין.
"החלטתי זו התקבלה בהתאם לדין, ולאחר שבחנתי שוב בלב פתוח ונפש חפצה את האמור, לא מצאתי כי נפל בה פגם. אם יבקש בית המשפט להפקיע ממני סמכות זו – אז עם הסמכות תועבר לבית המשפט גם האחריות הנלווית לה", כתב קרעי. כעת, צפוי בג"ץ לפסוק נגד הפיטורים - ואף להביע את עמדתו על הליך הפיטורים.
שר התקשורת גם עקץ את השופטים יצחק עמית, חאלד כבוב ודוד מינץ, שהזהירו אותו ואת השר אמסלם כי אם לא יבטלו את הפיטורים של וקנין, הם יפסקו נגדם בעתירה שהוגשה על ידו ועל ידי חברת דואר ישראל. "בכל עת סבירה הנני נכון לערוך חפיפה עם צוות לשכתו של ההרכב הנכבד ולסייע בכל הדרוש להעברה חלקה של סמכויותיי לפי חוק הדואר לסגל בית המשפט העליון", כתב קרעי. "אולם אם בית המשפט אינו נכון ליטול על עצמו את האחריות הכרוכה בשלטון - אל לו לשלוח ידיו אל הסמכות. המחוקק קבע כי הסמכות בידי המשיב, וזהו הדין".
לדברי קרעי, "לאחר התייעצות עם רשות החברות, שמיעת וקנין, הן לפני ההליך והן במהלכו, ושמיעת דברי השופטים – הנני עומד בהחלטתי להעביר את העותר מכהונתו. זוהי עמדתי וזוהי גם עמדת גורמי המקצוע במשרד התקשורת בכלל ובמינהל הדואר בפרט. אני נושא באחריות כלפי הציבור בישראל על החלטתי ותוצאותיה. היא מכוונת לשיפור שירותי הדואר בישראל ולשיפור ביצועיה הכספיים של חברת הדואר, המצויים במצב בכי רע".
גם השר דודי אמסלם, באמצעות עו"ד אפרים דמרי, מסר כי הוא עומד מאחורי החלטתו להדיח את יו"ר דירקטוריון דואר ישראל. "החלטתנו התקבלה במסגרת הסמכויות הנתונות לנו על פי החוק. באופן עקרוני, החברות הממשלתיות משמשות כזרועו הארוכה של המשרד הרלוונטי לצורך מימוש מדיניותו ופעולותיו של השר הממונה. על פי תפיסת עולמי, השיקול המרכזי בקבלת החלטותיי הוא טובת הציבור", מסר אמסלם.
"ברגע שישנו חוסר אמון מוחלט בין השר הממונה ליו"ר החברה, טובת הציבור היא היפרדות של השניים - משום שלעניות דעתי מאבקים שכאלה בהכרח פוגעים בשירות שהחברה צריכה לתת לציבור. מעבר לכך, הבנתי משר התקשורת שמדובר במשבר מקצועי עמוק מאוד בינו לבין הנדון. אני סבור שבמקרים מסוג זה, כאשר טובת הציבור היא ורק היא לנגד עיניי, הזוטר פורש והבכיר נשאר".
למרות דבריהם של קרעי ואמסלם, הן רשות החברות והן משרד האוצר הביעו בעבר את התנגדותן להליך ההדחה. לדברי מנהלת רשות החברות לשעבר, מיכל רוזנבוים, הדחת יו"ר הדואר עלולה להוביל לכישלון הליך ההפרטה של הדואר. גם מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, והחשכ"ל יהלי רוטנברג, התריעו בפני קרעי כי הדחת וקנין תערער את יציבות החברה ותעכב את ההפרטה
בתקופת היו"ר וקנין, שמונה לפני כשנתיים לתפקידו ע"י שר התקשורת לשעבר יועז הנדל, והמנכ"ל דוד לרון, השתפרו התוצאות הכספיות של הדואר, שאף עבר לרווחיות של 23 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2023, לאחר שבשלוש השנים שלפני כן הפסיד 1.9 מיליארד שקל.
כבר בספטמבר הורו השופטים על הקפאת הפיטורים של יו"ר דירקטוריון הדואר באופן זמני, אחרי דיון שבו הביעו תמיהה על המהלך. בעתירה, טענו וקנין וחברת דואר ישראל כי מדובר בהליך הדחה פוליטי ובלתי חוקי. עוד נטען כי הגורמים המקצועיים תמימי דעים לגבי הישגיו ותפקודו של יו"ר הדירקטוריון, ושל הדירקטוריון בראשותו.
"מניעיה הפוליטיים של החלטתו של השר ברורים כשמש, ואת ניסיונותיו הכושלים והמלאכותיים של שר התקשורת לייצר בדיעבד 'תשתית ראייתית' לכך שמדובר בהחלטה שמניעיה כביכול ענייניים יש לדחות בשתי ידיים", נכתב בעתירה.
לפי העתירה, ההחלטה להדיח את וקנין הייתה רצופה פגמים מהותיים - הן במישור הסמכות, הן במישור ההליך והן מבחינת תוכן ההחלטה. לדברי העותרים, הליך ההדחה התנהל באופן פסול מיסודו, תוך הפרת חובת השימוע, ועל סמך שיקולים זרים. נטען כי היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ומנוגדת בבירור לטובת החברה ולאינטרס הציבורי. בג"צ קיים שני דיונים בנושא ואמר לשרים שאם לא יסכימו להחזרתו יינתן פסק דין נגדם. כעת הוא צפוי להינתן תוך שהשופטים ייתנו נימוקיהם.